"טיקטוקר מפורסם הטריד אותי. הוא שלח לי תמונת עירום שלו בלי התראה ובלי שום שיחה מקדימה. כשסיפרתי לחברות הן צחקו ואמרו שהן היו זורמות איתו, ושולחות לו חזרה. הרגשתי נורא מוטרדת, לא ביקשתי לראות אותו בעירום (הכותבת היא נערה בת 16, מתוך imyalee - עמוד האינסטגרם של מאיה לי לוי).
אנחנו חיים בשנת 2021, והתחושה היא שאחרי מהפכת METOO, יש עלייה במודעות לנושא מיניות בכלל - ולהטרדות מיניות בפרט. אולי בשל העלייה במודעות, ואולי בלי קשר לכך, בשטח מסתבר כי התופעה של הטרדות ופגיעות מיניות הולכת ותופסת תאוצה, בעיקר בכל מה שקשור לרשת.
בדו"ח שהוצג לוועדת הכנסת בידי המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, 105, הוצג כי כשליש מהפניות למוקד נוגעות בפגיעות על רקע מיני (עבירות מין, שידול והטרדה, שיח מיני בוטה, הפצת תמונות וסרטונים, איומים וסחיטה). טווח גילי רוב הנפגעים הוא 12-14, ומספר הנפגעים הרב ביותר הוא בגיל 13. הזירות הנפוצות לפגיעה הן אינסטגרם, וואטסאפ, פורום סטיפס וטיקטוק.
קראו עוד:
נאוה כהן-אביגדור, ראשת האגף האזרחי ב-105, מפרטת על הנקודה המגדרית שממנה אי אפשר להתעלם. "80% מהפוגעים הם זכרים, ו-20% הן נקבות. כשני שלישים הן נפגעות, נערות וילדות, וכשליש - נערים וילדים", היא מסבירה, "אנחנו מקבלים במוקד שיחות באופן יומי על אירועים לא פשוטים, בהן גם דיווחים על אונס וירטואלי".
במה בעצם מדובר - אונס וירטואלי?
"העולם החדש מייצר לצערנו אפשרות שבה פוגע מתחזה או משדל את הקורבן, רוכש את אמונו, ומביא את הנפגע לבצע בעצמו מעשים מיניים שבמרחב הפיזי יחשבו כאונס. אם זה פדופיל, מדובר בתהליך של טיפוח שבו הוא יוצר קשר עם ילדים או בני נוער, ומשדל אותם לעשות לעצמם דברים, כמו שימוש בחפצים ומעשים אחרים הקשורים לגופם. בחלק מהאירועים זה גם מצולם, ובהמשך אפשר לעשות בתמונות או בחומרים שימושים שונים, כמו לסחור בהם באתרי פדופילים, ו/או לסחוט את הקורבן".
נאוה כהן-אביגדוראיך מקרה כזה נחשף?
"רוב הדיווחים מגיעים מההורים, מהנפגעים עצמם, או גם מצוותי החינוך. כשמדובר באונס וירטואלי, לעיתים ההורים מגלים את זה בסמארטפון של הילדים או שהילדים פונים להורים, ומשתפים בחוויה הקשה שעברו. יש הורים שמגלים דרך הורים אחרים שמספרים להם שהם נחשפו לתמונה של הילד/ה, שעברה ברשת או בקבוצת וואטסאפ, ושבה ניתן לראות את הילד/ה בעירום או מבצע/ת אקטים מיניים. ההורים עצמם נמצאים במצב נפשי מאוד קשה".
אחת התופעות המוכרות במקרים שבהם יש פגיעה על רקע מיני, היא סקסטינג (שליחת הודעות טקסט או תצלומים בעלי אופי מיני). "מחקרים מהעולם מצביעים על כך שסקסטינג היה כלי להתמודדות במהלך הסגרים בקורונה. צעירים עשו בכך שימוש בין היתר כדי להפיג בדידות וכדי לייצר אינטימיות בתקופה של ריחוק פיזי", מסבירה ד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, ומנהלת המרכז ללמידה וחקר פגיעות במרחב המקוון במכללת אורנים.
"חשוב לציין שסקסטינג כשלעצמו אינו דבר בעייתי, כל עוד הוא נעשה מרצון ובהסכמה מלאה של שני הצדדים, כאשר שניהם נמצאים באותו שלב התפתחותי, ושאף צד אינו לוחץ לקיים אותו. עם זאת, לסקסטינג עלולות להיות השלכות חמורות - פגיעה בפרטיות, בריונות, סחיטה (sextortion), וגם לפורנו נקמה - תופעה שבה מופצות תמונות או סרטונים שצולמו ונערכו במסגרת קשר או יחסים אינטימיים, ולאחר מכן הופצו באינטרנט ללא הסכמתו של אחד מבני הזוג".
לדברי ד"ר דולב-כהן, נמצא שכ-17% מאלה ששלחו סקסטינג דיווחו כי עשו זאת לאחר שהופעל עליהם לחץ מצד בן/בת הזוג. "נערות מדווחות על מקרים רבים שבהם בני זוג לחצו עליהן לשלוח תכנים מיניים מבלי שהן רצו בכך, בעוד שנערים מדווחים על רצון להדגים שביכולתם להשיג את התכנים מתוך לחץ להגביר את הפופולאריות שלהם, ולהוכיח שיש להם ניסיון מיני".
האם ניתן לראות חלוקה מגדרית?
"מחקרים שבחנו את השכיחות של סקסטורשן בקרב מתבגרים מדווחים על מספרים שנעים בין 11% לבין 22%, כאשר אחוז הנערות שנפגעו גבוה משמעותית מאחוז הנערים. על אף שכיחותה של סחיטה מינית ברשת, מעטים המתבגרים שבוחרים לשתף, לדווח או לפנות לעזרה לאחר שחוו אותה. רוב הפגיעות נעשו כיוון שהקורבן העביר/ה את התמונות בעצמו/ה, ולכן הבושה לשתף גדולה יותר. תת-הדיווח מוביל להיכרות מצומצמת עם התופעה ודרכי הטיפול בקורבנות".
ד"ר מיכל דולב-כהןצילום ביתי
מאיה לי לוי הקימה את עמוד האינסטגרם שלה בשנת 2018, ומהר מאוד העיסוק המרכזי בו היה הטרדות המיניות. "יש בעמוד קישור בו אפשר לכתוב עדויות על הטרדות מיניות. עד כה, אספתי יותר מ-20 אלף מהן. זה מספר פסיכי, מטורף", אומרת לי-לוי, "התחלתי להעלות צילומי מסך של שיחות שלי עם אנשים, בעיקר בפייסבוק ובאינסטגרם - שיחות מצחיקות, הזויות, חלקן מטרידות. העמוד תפס תאוצה, ועם הזמן העליתי צילומי המסך של השיחות היותר מטרידות שקיבלתי. והגיעו המון תגובות, בעיקר מנערים ונערות, שלא ידעו עד כמה נפוצה התופעה, איך מתמודדים ומה עושים. מהר מאוד הבנתי שיש פה פלטפורמה מצוינת להעביר מסרים חשובים, ולהנגיש אותם לנוער".
באילו מקרים וסיפורים את נתקלת?
"הסיפורים הם שונים ומגוונים של נערות, נערים, גברים ונשים. סיפורים אפילו של פוגעים או של אנשים שהטרידו מינית, וכתבו לי על כך באופן אנונימי. אני חושבת שהמגוון בסוגי העדויות רק מראה שהטרדות מיניות עלולות לקרות לכל אחת ואחד, בכל מקום, בכל גיל, בכל אמצעי".
מאיה לי לויצילום ביתיואכן, חשוב לציין כי פגיעה מינית ברשת מתרחשת גם בקרב בגירים. "יותר מ- 20% מהפניות לקו החם הן על רקע פגיעות מיניות במרחב המקוון. הרוב המוחלט, 83%, הן כלפי נשים", מסבירה אורנה היילינגר, מנהלת נטיקה באיגוד האינטרנט הישראלי, "הפניות הנפוצות הן הפצת תמונות אישיות, או פתיחת פרופילים מזויפים באתרי הכרויות, סחיטה ואיומים. במרבית המקרים הנשים הפונות אובדות עצות, כאשר גם לאחר הגשת תלונה הן אינן חשות מוגנות או שמישהו יצליח לסייע להן להפסיק את הפגיעה. אולי זו הסיבה לכך שבסקר שקיימנו לאחרונה עלה שאחוזים בודדים בלבד מהנפגעות מתלוננות במשטרה. לדעתנו, חלק מהסיבה לתת-הדיווח נובע גם מכך שלחלק מהן לא ברור אם אכן זו פגיעה מינית".
מהן ההשפעות על הקורבן?
"קשה לחזות את עוצמת הפגיעה המתמשכת ואת השפעתה על חיי הנפגעת. ברור שכל אישה חווה זאת אחרת, אך די בלשמוע אותן אומרות שהן חשות מחוללות (בדרך כלל במקרים של שליחת תמונות של איברי מין - דיקפיק), או חשות את תחושת האונס המתמשך במקרים של הפצת תמונות אינטימיות. שאלה שעולה לעיתים קרובות מתוך כאב וחוסר האונים היא - 'אני לא מבינה, לפוגעים אין אימא, חברה או אחות?'.
"הקורבן שאלה - 'אין לו אימא, אחות?", אורנה היילינגרצילום ביתיואיך מתבצע הטיפול באירועי פגיעה מינית? "מעשה שהוגדר בחוק הישראלי כעבירה, גם אם הוא בוצע ברשת, דינו כדין מעשה שבוצע במרחב הפיזי", מסבירה כהן- אביגדור, "לכן, כשמגיע אירוע כזה או אירוע שנחשב כחירום, אנחנו עושים את כל הפעולות הנדרשות - הזנקה של ניידת, איתור הפוגע, לעיתים גם איתור של הנפגע. בהמשך מעורבים גם משרדי הבריאות, הרווחה ועוד. מבחינתנו זה אירוע פלילי לכל דבר, ונפתחת חקירה עד להגשת כתב אישום. המסר שלנו הוא שמי שפוגע, מפיץ סרטונים למשל, הוא האשם - הן בפועל והן על פי חוק, ולא הילד או הילדה ששודלו".
ובכל הקשור לדיווח של הקורבן עצמו, הרי בשטח נראה פעמים רבות שיש בעיה. "במחקר שערכתי יחד עם סטודנטיות ראינו שפעמים רבות יש האשמה של הקורבן", אומרת ד"ר דולב כהן, "לא פעם צעירה ששלחה תמונות מיניות שלה, ואלה הופצו, נאלצת להתמודד עם החברה שרואה בה אשמה, וגם עם הצוות החינוכי שרואה בה אשמה.
"חשוב שהמבוגרים המשמעותיים יכירו באינטרנט כמרחב לגיטימי לביטוי מיני, כדי שיבינו את השלכות הסקסטינג ואת הפגיעה המינית שעלולה להגיע בעקבות שליחת תמונות מיניות", היא מוסיפה, "שיכירו בכך שאין מקום להאשמת קורבן, אלא שיבינו את החוויה הקשה של הקורבנות - שלעיתים שלחו תמונות בתמימות, את המצוקה שאותה הן/ם חווים, ולעודד פנייה לעזרה. על המערכת החינוכית-טיפולית לייצר מרחב טיפולי רגיש שיאפשר מענה מותאם והולם לכלל הקורבנות".
דברו עם הילדים על סקסטינג
וכל עוד מדובר בילדים ובני נוער, הרי שהטיפול והמעורבות של ההורים חשובים עד מאוד: "במחקר שערכתי עם ד"ר צמרת ריקון מצאנו שהורים שתופסים את הסקסטינג כמאיים - לא ניהלו תקשורת טובה בנושא עם ילדיהם. חשוב הבין שמדובר בתופעה נורמטיבית בקרב בני נוער, שבמהותה היא ביטוי של מיניות, ולנהל שיח מותאם הן כמניעה והן כליווי ומקור חוסן לילדים", מסבירה ד"ר דולב כהן.
"היו ערניים לשינויים בהתנהגות של הילדים, ויש כמה התנהגויות שצריכות להדליק אצל ההורים נורות אדומות", מוסיפה כהן-אביגדור, "אם הם מבלים שעות ארוכות ברשת, או נמנעים באופן פתאומי וקיצוני מגלישה באינטרנט, מסתירים את המסך ואת הפעילויות המקוונות שלהם, נלחצים כשהטלפון מצלצל, משוחחים עם חברים שההורים לא שמעו עליהם, ולא מוכנים לפרט. שימו לב אם חלים שינויים בהרגלי שינה, אכילה, מצבי רוח מוזרים ועוד. וילדים עצמם כדאי להסביר שאם הם נמצאים בסיטואציה שבה הם מרגישים לא בנוח - הם יכולים לנתק מגע. לאף אחד אין את הזכות לשדל אותם, לפתות אותם, ולפגוע בפרטיות שלהם".
כיצד מתמודדים במקרה של פגיעה?
"אם הייתה פגיעה, ואתם יודעים על כך באמצעות דיווח של הילדים, הרי שזה מקום לחזק ולשבח אותם, להיות רגועים, קשובים ולא שיפוטיים. חשוב לעודד אותם, גם אם הם טעו בשיקול הדעת. חשוב גם לתעד את הפגיעה ולשלוח לנו צילומי מסך. בשלב הזה אנחנו נציע לנתק את הקשר, לחסום את דרכי ההתקשרות של הפוגע עם ילדיכם, ולפנות לגורמים הרלוונטיים לעזרה".
והיילינגר מסכמת: "לצערי אין פתרון קסם. חשוב לזכור שברגע ששיתפת תמונה - היא לא פרטית יותר. ואם מצלמים תמונה, אז כדאי להקפיד על צילום ללא פרטים מזהים, וללבן את הנושא מראש עם הפרטנר/ית. הכי חשוב - במקרה של פגיעה אל תישארו לבד. פנו לעזרה כדי לבדוק אם ניתן להסיר את התוכן הפוגע מהרשת, פנו למשטרה וגם לארגוני הסיוע".
