רעידות האדמה שהורגשו אתמול, בעיקר בצפון הארץ, הצליחו להבהיל לא מעט ילדים - והאמת היא שגם רבים מאיתנו, המבוגרים. אנחנו רגילים לחשוש מהבריאות שלנו, מהמצב הביטחוני או אפילו ממזג האוויר, אבל בימי שגרה רובנו לא חרדים מפני אדמות רועדות באמצע המקלחת או בטיול עם הכלב. אז מה עושים עם הפחד החדש/ישן הזה מפני רעידות האדמה, ואיך להקל על הילדים שמפחדים?
קראו עוד:
פינוי בית ספר בעפולה בעקבות רעידת האדמה, אתמול
(צילום: עיריית עפולה)
"רעידת אדמה היא תופעת טבע שמתרחשת כל הזמן. לרוב אנחנו לא מרגישים אותה, מכיוון שעוצמתה חלשה, אבל לעיתים העוצמה גדולה יותר והיא גורמת לרעד מורגש על פני הקרקע", מסביר עדי וולפסון, פרופסור להנדסה כימית ופעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל.
"הסיבה לכך היא שמאגמה-סלע מותך וחם, שנע מתחת ללוחות שמרכיבים את קליפת כדור הארץ, דוחף את הלוחות ומתגבר על כוח החיכוך שפועל ביניהם, כך שהם זזים באופן פתאומי ומרעידים את האדמה מעליהם. הרעד הזה גורם לתזוזה של מבנים, על הציוד שבהם, ולא פעם גורם בהלה, פחד או חרדה, בזמן הרעידה ולאחריה", הוא אומר.
לחבק את הפחד
בדומה לכל אירוע פתאומי ולא מוכר, פרופ' וולפסון חושב שההתמודדות עם הפחד של הילדים שלנו צריכה להכיל את אותו הפחד, אך בו-בזמן עלינו לשדר ולהשרות תחושה של ביטחון. "חבקו את הילדים ותנו להם להביע את הרגשות והפחדים שלהם", הוא אומר, "וכן, הכינו אותם למקרה שתהיה עוד רעידת אדמה. הסבירו להם איך צריך לנהוג, הרחיקו אותם מהטלוויזיה ומהרשתות החברתיות, וחזרו לעשות פעולות שגרתיות ומהנות - קראו סיפור, הכינו יחד ארוחת ערב וכדומה".
פרופ' וולפסוןצילום: דודו גרינשפןעצתו של פרופ' וולפסון בנוגע לחשיפת הילדים לנושא רשת, נובעת בין היתר משלל הפוסטים, הסרטונים ואפילו האתגרים שהציפו אפליקציות כמו טיק טוק ואינסטגרם. אלה כללו גם הגזמות והפחדות, אם בדמות "תיעודים" מזויפים של רגעי הרעידה, ואם בהפצת פייק ניוז על אנשים שנפגעו.
ליאת עזריה-אהרונוביץ, פסיכולוגית (MA בפסיכולוגיה קלינית של הילד), מסבירה מדוע הפחד דווקא חשוב, ומחדדת את ההבדלים בינו לבין חרדה. "לפחד, שהוא חלק מקשת הרגשות השליליים שצפים אצל כולנו, יש ביטויים רגשיים ופיזיולוגיים, והוא חיוני לנו כדי לשרוד. כשאנחנו מפחדים, הגוף שלנו מגיב על ידי הפעלה של מערכת העצבים האוטונומית, ואז גם מגיעים סימפטומים כמו דופק מהיר, הזעה, לחץ דם מוגבר ועוד.
"הפעולה הזו של מערכת העצבים מאפשרת לנו להגיב בדרך של 'הלחם או ברח', ולכן היא חיונית להתמודדות עם הגורם המסוכן שמאיים עלינו. רעידת אדמה היא אירוע מעורר מאוד, ונורמלי שמערכת העצבים האוטונומית שלנו תגיב אליו. כך נהיה מוכנים לפעולה לצורך הגנה על גופנו ועל גופם של ילדינו", היא אומרת.
ליאת עזריה-אהרונוביץ'צילום: תום עזריה"חרדה, להבדיל מפחד שמגן עלינו, מגבילה את התפקוד שלנו. פחד הוא תגובה גופנית ורגשית לאיום ממשי - ואילו חרדה היא פחד מפני מה שעלול להגיע בעתיד. אם אתם מרגישים שאתם או ילדיכם חשים תחושות פחד עוצמתיות ומתמשכות לאורך שבועות מפני רעידת אדמה פוטנציאלית, כאלה שפוגעות בתפקוד שלכם, ייתכן ואתם חווים חרדה".
ובמקרים כאלה, אומרת עזריה-אהרונוביץ', מומלץ גם להיוועץ עם אנשי מקצוע ולקבל סיוע להתמודדות עם החרדה.
איך לעזור לילדים עם הפחד מפני רעידות אדמה?
לדברי עזריה-אהרונוביץ', חשוב לשמור על רוגע, ולשדר זאת, גם אחרי שהרעידה הסתיימה. "כשילדים חווים אירוע שהם לא יודעים איך לעכל אותו, הם פונים לדמות ההתקשרות שלהם, במטרה להבין כיצד עליהם לפרש את מה שקרה ואיך להגיב לו", היא מסבירה, "אם אנחנו נהיה מאוד מפוחדים ונשדר לחץ, כפי הנראה ילדינו ייבהלו ויחושו פחד גדול יותר. לכן, אם אתם חווים חשש כלשהו ואי-שקט, קודם כל דאגו לפעילות מרגיעה עבורכם - מדיטציה, אמבט מרגיע או אפילו שיחת טלפון עם חבר טוב".
עצה נוספת קשורה במתן לגיטימציה ונרמול הפחד. "טבעי לפחד, וסביר להניח שגם אתם חוויתם מידה מסוימת של פחד מהמצב", היא אומרת, "כאשר הילדים מפחדים וחווים רגש שלילי כלשהו, לרוב אנחנו מנסים להפסיק את הרגש השלילי כדי להקל עליהם. אנחנו פועלים כך מתוך אמונה שאנחנו רוצים בטובתם, ולא רוצים שהם יסבלו. עם זאת, דווקא הניסיון לשכנע שלא לפחד, וש'הכול בסדר', עלול להוביל לאפקט פרדוקסלי של התגברות הפחד. בנוסף, הם עלולים להישאר בחוויה הקשה לבד מתוך אמונה שהיא איננה לגיטימית. במקום זאת, הקפידו דווקא לאפשר את הלגיטימיות של הרגש והטבעיות שלו. אתם יכולים לומר פשוט - 'זה מאד טבעי לחשוש, כולנו חוששים לפעמים'".
והיא ממליצה גם לתת ילדים את הידע, באופן מותאם לגיל: "כילדים, ככל שאנחנו יודעים יותר על התופעה, כך סביר שהדמיון שלנו יצטרך לעבוד פחות על מנת להשלים פערים במידע. דווקא הנגשת המידע באופן מותאם ליכולות של הילד ולשלב ההתפתחותי שלו, תועיל מאוד והיא מרכזית בהפגת החשש.
"בנוסף, כאשר אנחנו נמנעים משיח על נושא מסוים, ילדנו מבינים שזה טאבו שעליו לא מדברים כי הוא מפחיד או מאיים מדי, דבר שרק מעמיק את החשש שלהם. לכן, הסבירו לילדיכם בפשטות מה קרה ולמה ('האדמה זזה, קוראים לזה רעידת אדמה, כדי לשמור על הביטחון שלנו יצאנו לחדר המדרגות'). ככל שהילד גדול יותר, תוכלו להעמיק בהסברים מעמיקים יותר על מה התרחש ומדוע. לאחר מתן ההסבר, המתינו כדי לאפשר להם לעכל את המידע, ואז התייחסו לשאלותיהם אם הן יעלו".
וגם לדבריה כדאי לשים לב לחשיפת הילדים לחדשות. "עליה להיות מותאמת עבורם - אף שטבעי שנרצה לדעת מה קורה ולמה, זה לא נכון לילדינו להיחשף למידע באופן הזה, משום שהוא מותאם למבוגרים. למרות הרצון שלנו לקבל מידע, חשוב שנעשה זאת בשעות שבהן הילדים ישנים".
והיא מציינת גם את חשיבות המגע והמשחק המשותף, דווקא ברגעים מתוחים שכאלה. "מגע הוא גורם מרגיע מאוד עבור מערכת העצבים האוטונומית, אז חבקו הרבה את הילדים אם אתם מרגישים שהם חווים פחד", אומרת עזריה-אהרונוביץ', "בנוסף, דרך המשחק הילד מקבל הזדמנות לעבד את החוויות שחווה. לכן, הרבו במשחקים משותפים שיאפשרו לילדים להתאוורר מהרגשות. כך גם תיצרו יחד מרחב בטוח שבו הם יוכלו להביא את העולם הפנימי שלהם לידי ביטוי, מה שטוב תמיד".
פורסם לראשונה: 10:14, 24.01.22
