"החוק הזה עצבן אותי במיוחד, כי לא רק שלא נותנים את המענה למי שתורם, מונעים באופן מודע תמיכה לעוד אנשים שייכנסו ויתרמו איתנו לביטחון המדינה", כך אמרה היום (א') עו"ד שבות רענן מפורום נשות המילואימניקים על הצעת "חוק המעונות" שמקדמת הממשלה.
ריאיון עם עו"ד שבות רענן
(צילום: מיקי שמידט)
החוק, שיזם ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, ידרוש לאפשר לסבסד מעונות יום לילדים רק לפי המצב התעסוקתי של אימם – כלומר, גם כשאביהם אינו עובד. במילים אחרות, החוק יאפשר לגברים חרדים לא לעבוד, כיוון שיקבלו מימון לחינוך ילדיהם במעונות, ובכך לאפשר להם תנאים נוחים יותר שלא להתגייס.
רענן, אם לארבעה שבעלה משרת למילואים, הסבירה באולפן ynet מדוע היא מתנגדת לחוק.
"האיש שלי גם עכשיו במילואים בעזה. חייבת לשתף בכנות שזה כבר קשה וזה כבר כבד. משפחות המילואים הן חזקות ומחזיקות הרבה זמן עבור כולם, אבל אנחנו צריכים עוד אנשים, אנחנו צועקים את זה הרבה זמן, גם לצבא, גם לממשלה, ודרשנו בתקציב המדינה גם ביסוס של המענים שהשגנו בשנה החולפת, כולל אגב הגנה לנשות מילואיניקים שהעבודה שלהן נפגעת עקב המילואים, וגם העמקה של המענים כי המחירים מעמיקים. בהקשר של המעונות, אנחנו כבר חצי שנה מתעסקות עם עשרות פניות של משפחות מילואים שהדרגה שלהן (לקבלת סיוע) נפגעה בגלל התלושים של המילואים, בגלל השינוי של השעות של האישה".
את יכולה לתת לנו איזושהי דוגמה?
"המשפחות האלה קיבלו חובות של עשרות אלפי שקלים בגלל ביטול הדרגה. בחלק מהמקרים נדרשות שעות מסוימות, והן שונו בגלל שהיא הייתה צריכה להפחית קצת בשביל להחזיק את הבית בזמן שהוא מגויס כל כך הרבה זמן. במקרים אחרים יש סטודנטים שהם מילואימניקים, שפתאום קיבלו תלוש של מילואים, שהוא יותר גבוה מהמלגות שהם היו רגילים להם כסטודנטים, ואז בוטלה להם הדרגה. לנו אמרו שמאוד קשה לטפל בזה ברמה הבירוקרטית וגם בוועדת חריגים ובסוף עשינו איזה מעקף עם משרד האוצר שהכול יהיה דרך קרן הסיוע, ועד היום החלטת הממשלה שמממנת את זה, של 200 מיליון שקלים אם אני לא טועה, טרם עברה בצורה סופית.
"אני חייבת להגיד שזה לא עניין פוליטי, אין לנו צרות עין ומאוד חשובה לנו תעסוקת נשים חרדיות. אנחנו נלחמנו עבור מאות נשים השנה שהעבודה שלהן לא תיפגע, נשים שמגויסות למערכה הזאת, אבל לא יכול להיות שכשאנחנו צריכים כל כך הרבה אנשים איתנו בהגנת המדינה שנים קדימה, הממשלה תעשה צעד הפוך וצעד כל כך ציני".
את מצטדקת במובן מסוים כדי להגיד את הברור מאליו - אתם נותנים הכול, לא מקבלים מספיק, ואחרים לא נותנים ומקבלים יותר, או שדואגים שהם יקבלו יותר, זה לא העניין של פוליטיקה, זה עניין של צדק בסיסי ביותר.
"אני לא מצטדקת כמו שחשוב לי שיבינו שאנחנו לא במאבק מול החרדים. באמת, הבתים שלנו בעומס אדיר. יש פה פיקוח נפש גם לעם ישראל, הבית הכללי, אבל גם לבית הפרטי שלי. לי הייתה שבת קשה מאוד לבד. כל החגים לבד, וזה קשה. אנחנו צריכים עוד אנשים שיישאו איתנו במשימה החשובה הזאת, ואנחנו יודעים שבציבור החרדי יש כאלה שרוצים. וברור לי שיש כאלה שאכפת להם והקריאה שלי לא נופלת רק על אוזניים ערלות, והפוליטיקה החרדית היא לא המראה של כל הציבור הזה. אז עד שיש הזדמנות שיהיו תמריצים שיעזרו להם להצטרף אלינו, מונעים את זה? עד כדי כך אתם ערלי לב?"
את חושבת שאם החוק הזה באמת יקודם ויעבור, זה ישנה את אחוזי ההתייצבות של המילואימניקים, בעיקר בציונות הדתית?
"את שואלת שאלה קשה, אנחנו אף פעם לא מתנים את הנתינה שלנו ואת המחויבות שלנו למדינה ולאחים שלנו במהלך פוליטי כזה או אחר, אבל אני חייבת להגיד שזה בהחלט יוריד את הרוח וזה קצת יוכיח לנו שאנחנו אולי רתומים ומבינים את גודל השעה, אבל ההנהגה שלנו כנראה ממש לא. ולכן אנחנו גם ניצק את זה חזק, גם לא ניתן לזה לעבור ככה. נגיש עמדה מאוד ברורה בעניין הזה ולא ניתן לו לעבור כמו שהוגש, ואני מקווה שבמקום להתעסק בחוקים כאלה ואחרים וכל מיני מעקפים פוליטיים, תסתכלו על הבעיה בעיניים, יש לנו צורך בלוחמים. גם צה"ל צריך להיכנס לאירוע, לא לחכות לחוקים, הם יכולים כבר עכשיו לגייס הרבה אנשים גם למילואים, גם לסדיר. אני לא מדברת אגב רק על חרדים, יש הרבה 'פטוריסטים' שאפשר להחזיר אותם, הרבה הכשרות שאפשר לעשות כדי לגייס עוד אנשים לשורות המילואים, וכן, גם אחינו החרדים צריכים להצטרף לאירוע ולהגן על הבית המשותף של כולנו ולטובת הילדים של כולנו, וזו העת".
