בשנת 2002, ימי האינתיפאדה השנייה, מתן ברמן נפצע קשה באירוע מבצעי. ברמן, אז לוחם ביחידת עוקץ בשירות סדיר, איבד באירוע שלושה חברים לנגד עיניו. הוא עצמו נפגע מההדף, לקה בהלם קרב ומערכת העצבים ברגלו קרסה. במשך שבע שנים ניסו הרופאים להציל את הרגל, אולם בנובמבר 2008, שש שנים אחרי הפציעה, הם נאלצו לקטוע אותה עקב זיהום שהוביל לנמק.
הקטיעה עשתה לברמן טוב. הוא סוף סוף קם מכיסא הגלגלים וחזר לחיים. בשנים שאחרי הקטיעה עסק בספורט תחרותי, הגיע למקום השלישי בעולם בטיפוס קירות והשתתף בנינג'ה ישראל. הוא גם נישא והקים משפחה. אבל הפוסט טראומה מהאירוע ממשיכה ללוות אותו עד היום.
בכל יום עצמאות הוא נכנס ללחץ מחדש בשל החשש מרעש הזיקוקים שמזכיר קולות נפץ ורוצה "לברוח". בנו, ליאור, רק בן תשע, החליט שהפעם זה יהיה אחרת. הפעם, על רקע המלחמה הנוכחית, הוא יפעל מראש למנוע את הזיקוקים בעירו, חדרה, למען אביו ומען כל מי שסובל מפוסט טראומה. ליאור התקשר למוקד העירייה וביקש לקבוע פגישה עם ראש העיר, ניר בן חיים, על מנת לשוחח איתו על נושא חשוב. מצדו השני של הקו, במחלקת השירות לתושב, זיהו כי מדובר בילד חכם ונחוש והסכימו.
"כבוד ראש העיר, עבור אבא שלי, הלומי הקרב וכל הילדים הפגועים - אני מבקש שלא יהיו זיקוקי דינור בחדרה ביום העצמאות", פתח יובל את שיחתו עם ראש העיר. "אני מכיר היטב את הקשיים, עד להם ומבקש להקל על כל מי שסובל מהלם קרב או חוויות קשות שהזיקוקים מעירים", הוסיף ליאור.
ראש העיר, שלא מורגל לקיים פגישות עם ילדים, התרשם מאד מדבריו של ליאור, מנחישותו ומדאגתו לכלל תושבי העיר, בדגש על הלומי הקרב. "אני מאד נרגש לשמוע את דבריך ומבטיח כי בחדרה לא יהיו זיקוקים. אתה מייצג כאן קבוצה של אנשים ואני חושב שאתה עושה פה משהו גדול והצלחת בו".
פורסם לראשונה: 15:03, 01.05.24