בשיתוף תלמה
המפגש עם הספורט בגיל צעיר פותח בפנינו דלתות רבות ומעניק כלים להתמודדות עם אתגרי החיים. בין אם מדובר בשיפור היכולות החברתיות, העצמת הביטחון העצמי או צמיחה אישית - פעילות גופנית ואורח חיים בריא מהווים מפתח להתפתחות והצלחה. במסגרת שיתוף הפעולה עם חברת "תלמה" בפרויקט "בוקר טוב יותר", ביקשנו מקוראינו לחלוק את סיפורי ההשראה שלהם עם הספורט. והפעם – הזאר גדבן, שופטת כדורגל, שמספרת איך הספורט העניק לה משמעות חדשה בחיים
האימון הראשון שלי
"ההשראה היתה אבא שלי, שהיה בצבא ובמשטרה והיה לו חשוב לשמור על כושר גופני גבוה. הייתי מתלווה אליו לריצות והליכות. הלכתי לחוג שחיה, ריצה, סקייטבורד. בשלב הזה התחלתי להרגיש שהספורט ייקח חלק משמעותי בחיים שלי ושאני אדם אחר כשאני מתאמנת. משחק הכדורגל הראשון, גרם לי להתאהב. אני לא אשכח את ההתרגשות, ההתלהבות שהייתה בי. היה לי גם חשש, אבל התאהבתי בזה שיש נוכחות של קהל, אווירה, רעש, את האפשרות להתמודד עם כל המסביב".
בזכות הספורט
"הייתי ילדה שמרגישה קצת אבודה. בעקבות דברים שעברתי היה בי כעס ותסכול. היתה לי תחושה של בדידות, דחיה וחוסר שייכות. הרגשתי כל מיני קשיים, ושאני סוחבת מטען כבד על הגב. זה גרם לי לפתח אופי קשוח, אדישות לדעת הקהל. כשנהייתי ספורטאית צמחתי גם כאדם. אני מרגישה שהשתפרתי. התשוקה שהיתה בי התעוררה, והספורט הוא המקלט שלי עד היום. אני מרגישה שאני לא לבד, אני מייצגת משהו. זו אחריות. הפנמתי את זה שיש לי יכולת להשפיע, ומאז אני מנסה לשדר דברים שלא היו בי. למשל, חיוביות, פרפקציוניזם, להוביל ולהיות חברותית. להראות שאני אוהבת את מה שאני עושה".
באתי, ראיתי, ניצחתי
"היו לי את כל הסיבות לא להיות שופטת כדורגל. אבל לא התייעצתי או בדקתי אם יש נשים, אם זה מקובל או לא מקובל. עשיתי מה שרציתי. זה מה שאני מסמנת לעצמי גם בתחומים אחרים. אם אני רוצה אני הולכת על זה עד הסוף. לא מתייאשת. לא חשוב לי להוכיח למישהו משהו. לא רוצה לעשות תקדים או להיות הראשונה. הלכתי ועשיתי את מה שאני אוהבת בלי קשר להגדרות או מגדר".
האימון שלי
"מקום מאד משמעותי. גם כיום כשאני עובדת כעורכת דין, אין מצב לוותר על הספורט ובעיקר על כדורגל. כל החיים שלי סביב זה, אני קובעת את סדר היום שלי לפי זה. אני מתאמנת מוקדם מאד בבוקר לפני העבודה. בערב אין מצב שאני לא מרימה משקולות או רצה. בשישי - שבת אין סיכוי שאני מוותרת על משחקי כדורגל. אני מכורה לזה".
השינוי
"היתה לי ילדות קשה. הייתי אבודה, תקועה. הרגשתי שאף אחד לא רואה אותי ואני לא מצליחה להבין מה אני אוהבת. היה שלב שלא היו לי חלומות כבר. הרגשתי חץ בלב, בכל פעם שמישהו פגע בי הרגשתי שאני חייבת להחזיר. זה גרם לי להתעלם מכל המתנות והדברים הטובים שיש מסביבי. ברגע שהתחלתי עם הכדורגל, ראיתי את החיובי. ובכל משחק יש גם דברים קשים - קללות, טענות. אבל הבנתי שכמו שבמגרש כדורגל, גם בחיים אותו דבר. יש המון אנרגיה שלילית וקשיים אבל יחד עם זה אסור להתעלם מהמתנות שבורא עולם נותן לי. ברגע שהתחלתי לשים לב לדברים החיוביים, כל המצב הנפשי שלי השתנה. התחלתי לראות את המתנות הקטנות, ותודה לאל היום אני במקום יותר טוב. גם מבחינת אישיות. אני לא מתביישת כשאומרים שאני רגישה ועדינה ולא מנסה להיות קשה וקשוחה. למדתי להיות אני".
ספורט זה החיים
"מי שמרגיש קושי חברתי יכול למצוא מפלט בספורט הזה, כי זו בריחה למשהו חיובי. הספורט ממלא את החיים שלנו. זה עדיף מאשר לברוח לבילויים או לסמים. יכלתי לבחור אחרת, אבל לקחתי אחריות על עצמי, והספורט הציל לי את החיים. הפכתי לאישה של מסגרות, קיבלתי משמעת עצמית, חזרתי לשאוף למצוינות. כל אלו, דברים שנעלמו מהחיים שלי, חזרו בעקבות הספורט".
בשיתוף תלמה
