בקרוב ישובו הילדים ללימודים, אבל חלקם בכלל יישארו בבית וילמדו מרחוק, כל השבוע או בחלקו. איתם ישובו לחיינו קפסולות, למידה מקוונת ועוד כל מיני פתרונות שכבר למדנו שיש בהם לא מעט אתגרים, אבל אנחנו פה בניסיון למצוא איך בכל זאת אפשר להצליח להתרכז למרות כל הסחות הדעת, כמו טלוויזיה ברקע, נייד שצמוד לילד, אחים שמסתובבים בכל פינה ורעשים מבחוץ.
"לכל ילד צריכה להיות עמדה משלו", אומרת פרופ' לילך שלו-מבורך, ראש מעבדת קשב בית הספר לחינוך, בית הספר למדעי המוח, אוניברסיטת ת"א. "כדאי לשאול את הילד למה הוא זקוק כדי להצליח להתרכז בשיעור ולצמצם הפרעות. זה מתחיל בדברים הקטנים - לארגן סביבת למידה הכוללת כלי כתיבה, מחברת, מחשב, אוזניות, מטען למחשב וגם לראות שהאינטרנט מחובר ועובד".
לדברי פרופ' שלו-מבורך, ישיבה רצופה ללא תזוזה עלולה להקשות על הריכוז: "החל מהשיעור השני הילדים כבר יהיו פחות מרוכזים, וברביעי הם לא יצליחו להתרכז כלל, לכן כדאי להכין בין השיעורים פעילויות קצרות להפוגה, להתאוורר, להתרענן לכמה דקות ולקום מהכיסא".
רחלה חורש פרבדה, שעסקה בעברה בהוראה וכיום היא מומחית בכישורי למידה, קשב וריכוז והדרכת הורים ומרצה במכללת רופין, מאמינה שהשינוי מתחיל דווקא בהורים. "הילדים שלנו אומנם מורגלים למסכים, אבל בהתייחסות ללמידה החשיבה היא אחרת, ההרגלים שונים, ולכן הצעד הראשון לשינוי מתחיל בנו, ההורים. אנחנו צריכים לשנות את דפוסי החשיבה".
איך אנחנו משפיעים על הילדים?
"מחשבה יוצרת מציאות ואז מעשים. אם הגישה שלנו כהורים תהיה שלילית, עם המסר של כמה קשה הלמידה מרחוק וכמה מתסכל המצב החדש, זה יוריד לילדים את המוטיבציה, אבל אם הגישה שלנו היא גישה חיובית ונעימה, אפשר להפוך למידה לחיובית וגם מהנה.
"התפקיד שלנו כהורים הוא להקנות את הכלים לעזור להם, לנווט את הדרך, לתעל את המצב מחדש, ללמוד קצת אחרת, לתת להם להוביל ולא לדכא את הרצון והסקרנות. המצב הנתון הוא שיש למידה מקוונת, עכשיו נראה איך מתעלים אותה לטובתנו".
קראו עוד:
חורש פרבדה מדגישה שאפשר אפילו ליהנות מהמצב שנוצר ומהלמידה על ידי התאמתם לכל ילד: "כדאי לשנות אווירה. לא תמיד חייבים ללמוד באותו מקום. אפשר ללמוד בחצר או במרפסת לפעמים. אין נוסחה שמתאימה לשני ילדים.
"לא תמיד חייבים ללמוד באותו מקום. אפשר ללמוד בחצר או במרפסת לפעמים"
"אנחנו צריכים לחשוב על כל ילד ומה מניע אותו. אם למשל הילד אנרגטי, אנחנו לא יכולים לצפות שיישב מול מסך כל כך הרבה שעות. הוא יכול ללמוד תוך כדי תנועה, על כדור פיזיו או הליכון.
"תלמידי תיכון יכולים לצאת לריצה קלילה לפני השיעור. יש ילדים שזקוקים למוזיקה, הם יכולים לשמוע מוזיקה בהפסקה או תוך כדי משימה. אחרים זקוקים לשבת בחדר שקט וסגור.
"ילדים שהחלק החברתי דומיננטי בחייהם יכולים ללמוד בבית משותף עם כמה חברים. חשוב לקבוע כללים, למשל שכשהמורה מדברת לא מדברים, או חלוקת עבודה משותפת. הם מתעלים את העניין לחיובי וכהזדמנות להצלחה. הלמידה מרחוק דווקא יוצרת גישה חיובית ומקנה הרגלים חדשים".
הילה קלעי נובוטני, פסיכולוגית חינוכית בת.ל.מ, מסכימה עם הטענה כי לכל ילד ישנם התנאים האישיים שיכולים לעזור לו להתרכז. "הילדים מתמודדים בלמידה מהבית עם עודף גירויים", היא אומרת. "רעשים מחוץ לחדר, אין אחד על אחד תוך כדי שיעור, המורה לא שמה לב, לעומת הכיתה, שם הילד יכול לבלוט".
לדבריה, גם בבית הספר יש גירויים: "ילד מתפרץ באמצע השיעור, הסחות דעת, אבל שם למורה ישנה היכולת לזהות מי עייף ומי איבד עניין.
"בלמידה מקוונת, לעומת זאת, ילדים משתתפים עם מצלמה, חלקם סוגרים, לאחרים יש טלוויזיה שמסיחה את הדעת, טלפון נייד, רעש מהבית, שיעורים מונוטוניים ארוכים, ולכן חלוקת הקשב של התלמידים יכולה ללכת לאיבוד".
איך אפשר להכין אותם?
"בתוך אי השגרה - לייצר שגרה, סדר יום: לקום בוקר, להתארגן לפני השיעור, לייצר טקסיות. ההרגלים האלו נרכשים, וכמובן יש אילוצים. להתייעץ עם הילד איפה נוח לו ללמוד, ואם יש אחים קטנים שמפריעים, להשתדל שהם לא יהיו בסביבה כדי לא ליצור הסחת דעת. כשלילד יש האפשרות לבחור, הוא פנוי רגשית יותר, מרגיש שהוא שולט במצב וקל לו להתרכז בשיעור".
פרופ' שלו-מבורך ממליצה לשוחח עם הילד בסוף יום הלימודים, לשאול איך היה ובמה התקשה. "יש למשל ילדים שמתביישים לדבר. הם סוגרים את המצלמה, וזה מוריד את הסיכוי שהילד יהיה פעיל בשיעור. המורה לא תוכל לראות אם הוא נמצא או לא", היא מסבירה.
"אנחנו צריכים לעודד את הילד להיות פעיל - להשתתף בשיעור, אם מורה שואלת - להגיב, לכתוב בצ'אט, לבקש רשות דיבור וליזום. חשוב לוודא שהוא עובד בקבוצות ושהוא מוצא את מקומו".
עוד היא מוסיפה: "בתחילת השנה התלמידים יקבלו מורה שההזדמנות לראות אותה פנים מול פנים מצטמצמת. המחשב הופך להיות המקום להכרעת מערכת האמון, והיחס בין המורה לתלמיד הוא קריטי בהיבטים רבים, בין השאר של למידה".
להורים יש נטייה להתערב במהלך הלימודים. עד כמה זה מפריע לריכוז?
"אני ממליצה לא להתערב במהלך השיעור, אלא במקרים של תקלות טכניות בלתי נמנעות. כן להיות שם, להקשיב, לשאול מה למדו ואם מתקשה. חשוב לזכור שאנחנו בתקופה שבה מייסדים הרגלים חדשים וישנים. חלק מהזמן ילמדו מרחוק, חלק בבית הספר, זו סיטואציה מורכבת".
קלעי נובוטני מציעה גם לבקש להקליט שיעורים אם יש צורך: "בדיוק כמו שבבית הספר לא מספיקים להעתיק ומישהו אחר מסכם, אפשר לצלם את הלוח ולבקש סיכומים או הקלטות של שיעורים".
לצד הרגלי למידה, אחד הדברים המשפיעים על הריכוז הוא התזונה של הילדים, וכידוע בבית תמיד רעבים. תרצה שני, דיאטנית ילדים בכירה, ממליצה שהילדים יאכלו בבוקר כדי לשבור את הצום של הלילה ולקבל אנרגיה. "עדיף לא מתוקים כמו דגני בוקר, כי זו מקפצת ריכוז לזמן קצר. אם אין זמן בבוקר, אפשר גם לאכול בהפסקות".
אילו מאכלים עוזרים לשמור על הריכוז?
"יוגורט שיש בו חלבון, פרוסת לחם עם ממרח גבינה או חומוס, מאפינס בריאות עם שיבולת שועל ושקדים. אומגה 3 יכולה לעזור, מקורה בדגים כמו סלומון וטונה. בארוחת העשר אפשר לאכול ירקות חתוכים, ביצה ולהוסיף שומן שעוזר להאט את קצב ספיגת הפחמימה, כמו חמאת בוטנים או גבינה".
לדבריה, הורים נוטים לחשוב שאם הילד בבית, הוא לכאורה ידאג לעצמו: "לילדים יש נטייה לבחור את הדברים הפחות בריאים כמו קורנפלקס עם חלב. לכן אני ממליצה להכין מראש כריך עם ירקות חתוכים. כשהמאכלים נגישים, הסיכוי שהילד יאכל - גדול יותר.
"כדאי לנצל את העובדה שהם לומדים בבית כדי לאכול בריא, אוכל שלא בהכרח היו לוקחים לבית הספר. להכין מראש ולהכניס למקרר: יוגורטים, טחינה, גבינות, ביצה קשה".
שני מדגישה כי ילדים שוכחים לשתות - אין להם מדד. "בבית הספר הם מסיימים בקבוק, ולכן אני מציעה למלא בקבוק מים ולהניח ליד המחשב שלהם. בנוסף, הם יכולים לנשנש הרבה בין שיעור לשיעור, לאכול ארוחות לא מאוזנות ולאכול מבלי שרעבים. זו ההזדמנות לשוחח איתם וליצור סדר יום".
אין ספק שהשינויים התכופים עלולים לייצר בלבול, אבל חורש פרבדה מרגיעה ואומרת: "בכל מקום יש הרמוניה אחרת וכלים אחרים שעוזרים. כמו שהילדים יודעים שכשהם הולכים לסבתא וסבא הם מתנהגים אחרת, כך בבית ובכיתה החוקים שונים והילדים מודעים לכך. צריך לסמוך עליהם, לתת חופש לבחור בתוך המסגרת מה נכון ומה לא נכון עבורם".
קלעי נובוטני מוסיפה: "חשוב לייצר לוחות זמנים מוגדרים בבית שהם ללמידה ולהגדיר את הזמן לבית הספר. לא לדרוש מהילד לסדר את החדר בזמן שהוא לומד מהבית. אם רוצים שהם יתייחסו ברצינות ללימודים, גם אנחנו כהורים צריכים להתייחס ברצינות.
"צריך להבין שזו השגרה שלהם, והם צריכים להיות יעילים, לא רק מבחינת התפוקה אלא גם בקשב. אם הילד 'יפזול' לדברים אחרים, הוא לא יוכל להתרכז בשיעור".
