"קבענו ללכת לקניון, אפשר כסף?": מי מאיתנו ההורים לא מכיר את המשפט הזה, שכעת בחופשת הפסח מושמע יותר ויותר בבית. הצצה לעולמם של המתבגרים מלמדת כי מעבר למסכים, בני הנוער מבלים את שעות הפנאי שלהם במקומות של "גדולים": הם יושבים בבתי קפה, אוכלים במסעדות, יוצאים לשופינג בקניון או נפגשים בסושייה הקרובה. כן, כן.
לפעמים הם בסך הכול מתבגרים צעירים, בני 11 וקצת יותר, וכשמביטים בהם קצת קשה להאמין שמי שעד לא מזמן בילה בג'ימבורי, עכשיו כבר יודע להזמין מהתפריט, לתת טיפ למלצר או לקנות בעצמו חולצה בקניון. האם זו דרך בילוי שמתאימה לילדים ולמתבגרים, או שאולי הלכנו צעד נוסף באובדן הילדות? ובכלל, איך מתמודדים עם המשמעויות החברתיות ועם ההוצאות הכלכליות של הבילוי?
קראו עוד:
סקר שערכתי בקרב הורים למתבגרים בנוגע לשאלת הבילויים בבתי קפה, למשל, מראה כי הדעות חלוקות. יש הורים שמצהירים כי הדבר החשוב מבחינתם בתקופה הנוכחית הוא שהילד מבלה. הם שמחים שהילדים בכלל יוצאים מהבית, שהם נפגשים עם חברים, ובעיקר שהם לא שוהים (שוב) שעות ארוכות מול המסכים.
לעומת זאת, יש הורים שממש לא אוהבים את סגנון הבילוי הזה, וטוענים כי לא רק שמדובר בהוצאות כספיות מוגזמות - אלא שהבילוי עצמו לא מתאים לילדים. אגב, אם נעצור לרגע ונסתכל על עצמנו, אולי נשים לב שגם אנחנו, ההורים, מבלים את זמננו במפגשים בבתי קפה, מסעדות, קניונים ועוד, ובעצם הילדים מחקים את ההתנהגות שלנו.
בואו נוסיף לזה את ההרגל של המתבגרים, וכיום גם שלנו, לצלם כל ארוחה או בילוי, ולהעלות לרשתות כדי להראות לכולם ש"אני נהנה, מבלה וחי את החיים". כל זה נחמד וטוב, רק שהבעיה היא שלפעמים הבילוי הזה תופס תאוצה אצל הילדים עצמם, וממפגש חד-שבועי הוא הופך למפגש יומי, שטומן בחובו הוצאות כספיות לא מעטות. לעיתים זה מציף גם בעיות חברתיות, למשל במקרים שבהם רק חלק מהילדים מוזמנים למסעדה או לבית הקפה.
אצל מתבגרים זה מחריף
המצב הזה מחריף כאשר מדובר במתבגרים, שבשלב הזה בחייהם מה שמעניין אותם הוא בעיקר להשתייך ל"קבוצת השווים", כלומר לחברים שלהם. אכן, מחקרים מצביעים על כך שגיל ההתבגרות מתחיל כיום בגיל תשע לערך, ונמשך עד גיל 30. בגיל ההתבגרות הילדים עוברים שינויים הורמונליים, רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים. גופם משתנה, כמו גם מצבי הרוח שלהם, ובשלבים האלה הם יתחילו להעדיף סגנונות לבוש מסוימים וגם סוגי בילויים שונים עם החברים. אחד הדברים הבולטים בתהליכי ההתבגרות הוא הרצון בשיוך חברתי, בעצמאות ובגיבוש זהות אישית, חברתית ותרבותית.
הפסיכולוג אריקסון תיאר את גיבוש הזהות בתור המאפיין העיקרי של בני ובנות הנוער. בתקופה הזאת הם גם מנסים לרכוש עצמאות, לעיתים צרכים אלו מגיעים בדרך של התנגחות או התרסה כלפי הדור המבוגר יותר, לפעמים גם תוך התנסויות המסכנות את בני הנוער עצמם. אז עלולים להיווצר גם לא מעט עימותים בינינו לבין המתבגרים שלנו.
מעניין לראות כי הגישות המנוגדות בקרב ההורים באות לידי ביטוי גם במחקר העוסק בפנאי בכלל, ובפנאי של המתבגרים בפרט. יש גישה הטוענת כי פנאי, מעצם הגדרתו, מעיד על זמן חופשי - ולכן כדאי שהמתבגרים ייהנו בו ויעשו מה שהם מוצאים לנכון כבילוי. לעומת זאת, יש גישה שטוענת כי עניין הפנאי מורכב יותר, בעיקר כאשר אנחנו מדברים על המתבגרים, והחשש שלנו מפני השפעות שליליות. מחקרים רבים נערכו על חשיבות החינוך לפנאי בגיל ההתבגרות, ומהם עולה כי אותו חינוך הוא תהליך שבעזרתו ניתן להבין כיצד מבלים את שעות הפנאי בדרך שתתרום לרווחה הנפשית של המתבגר, תעודד אותו לפתח מיומנויות חברתיות וכן חשיבה עצמאית ואחריות.
"יש גישה הטוענת כי פנאי, מעצם הגדרתו, מעיד על זמן חופשי - ולכן כדאי שהמתבגרים ייהנו בו ויעשו מה שהם מוצאים לנכון כבילוי. לעומת זאת, יש גישה שטוענת כי עניין הפנאי מורכב יותר, בעיקר כשאנחנו מדברים על המתבגרים, והחשש שלנו מפני השפעות שליליות"
הפתרון הוא באיזון
כנראה שהפתרון, בדומה לתחומים נוספים בחיים, יגיע רק על ידי שמירה על איזון. כדי לנסות להגיע אליו, החליטו קודם בעצמכם - כמה פעמים בשבוע או בחודש אתם מוכנים שהילדים יבלו בבית קפה, במסעדה או בסרט? איזה תקציב אתם מוכנים להשקיע לשם כך? אחרי שהגדרנו לעצמנו את הגבולות הברורים, כדאי לשוחח עם המתבגרים בנושא ולתאם ציפיות:
שיעור בכלכלה
זכרו שאם הבילוי נעשה בהסכמה, הבנה ואיזון, הרי שיש בו גם צדדים חיוביים - כאלה שמלמדים את הילדים כללי התנהגות ונורמות במקומות ציבוריים. וגם, בחירה מתוך תפריט לפי תקציב, דחיית סיפוקים, התנהגות לאחר ועוד. אפשר וכדאי גם לנצל את המצב הנוכחי כדי ללמד את הילד שיעור קל בכלכלה, או ליתר דיוק כיצד לבנות תקציב. ראו בכך הכנה למיומנויות עתידיות בחיים.
שיעור גם בחברות
זה הזמן גם לשוחח עם המתבגרים על ההשלכות החברתיות של הבילוי הזה. בדקו, למשל, אם כולם מוזמנים, ואם לא - מי מוזמן ולמה? יש מקרים שבהם כדאי לערב את המורה ולהעיר את תשומת ליבה לכך, ואולי אף לקיים שיחה כיתתית על הנושא.
פנאי עם ערך
יש כאן גם הזדמנות להקנות ערכים נוספים לילדים בשעת הבילוי. מלבד בתי קפה, מסעדות וקניונים, כדאי שהילדים יהיו עסוקים בשעות הפנאי גם בפעילויות נוספות שיתרמו להם מיומנויות נוספות, כאלה שכוללות השתתפות בחוגים, פיתוח תחביבים, עזרה לאחרים ועוד.
לסיכום, בואו נודה על האמת - כולנו מחפשים אחר הבילוי האולטימטיבי, כזה שישמח אותנו, ייתן לנו תחושה כיפית ויגרום לנו להרגיש אושר, ולו לזמן קצר. מחקר שנעשה באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2015 בנושא הפנאי בקרב בני הנוער בישראל מעלה כי הדרך שבה הילדים שלנו מבלים את שעות הפנאי שלהם משפיעה על רווחתם הנפשית. לפי מחקר זה רווחה נפשית מוגדרת גם על ידי שביעות רצון מהיחסים במשפחה, והשתתפות בפעילויות פנאי. כלומר, אם אנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו שמחים ומאושרים הרי שמדובר לא רק בפעילויות פנאי עם חברים אלא גם בתוספת זמן איכות אישי ומשפחתי.
