מאז שפרצה המלחמה, אנחנו נדרשים, ומתקשים, להסביר לילדינו מילים קשות שמקיפות אותנו בימים אלה - "חטיפה", "שבי", חדירה" ועוד. בעמותת גושן מציעים ניסוחים שונים למילים, ודרכים להסביר אותן לילדים. הכלים אינם מיועדים למי מהם שחוו טראומה מורכבת באירועי המלחמה.
רוצים לשתף או לשאול? ערוץ הורים פה בשבילכם
אין מילים "נכונות" לתאר מציאות שהיא כל כך לא "נכונה". לפעמים מאוד קשה למצוא את המילים, ויחד עם זאת, מתן המקום לשיח עם הילדים שלנו הוא חשוב מאין כמותו. גם אין "גיל נכון" להתחיל לדבר על זה, אבל יש רמות פירוט שונות שיתאימו לילדים וילדות שונים בכל הגילים. המילון מציע ניסוחים שונים לאותה המילה, בהתאם ליכולת שלכם לספר, וליכולת של הילדים לשמוע.
היום השמיני למלחמה - לחצו כאן לעדכונים שוטפים
עקרונות לשיחה עם הילדים
אמרו את האמת, גם אם לא את כולה.
מצאו את דרך להגיד אמת באופן שישמור על תחושת הביטחון שהילדים זקוקים לה. חשוב לא להציף אותם במידע מפחיד וקטסטרופלי. כאן, ניסינו לתת הסברים אמיתיים, מינימליים, עם אפשרות לשאול שאלות, לתת מקום לתקווה, למוגנות ולביטחון.
דברו עם הילדים במילים שהם יכולים להבין.
שמרו על קשר עין והוסיפו גם מגע או חיבוק, כדי לייצר תחושה של ביטחון ושיש על מי לסמוך.
נשמו עמוק או עשו משהו שיסייע לכם לשמור על עצמכם אסופים.
זאת, כדי לנהל את השיחה ברוגע עד כמה שאפשר.
תמיד שאלו קודם את הילדים מה הם יודעים.
שאלו למשל, "מה אתה יודע? מה את שמעת?", והזמינו אותם לשאול אתכם הכול. העבירו את המסר שאתם מקור המידע שלהם לדעת מה קורה. אפשר גם להגיד - "יש לך שאלות ממש טובות וחשובות. גם לי יש, אבל לא תמיד יש לנו תשובות להכול. ברגע שאדע יותר, אעדכן אותך".
לפעמים, גם כשהילדים לא שואלים שאלות, ניתן לראות על פי ההתנהגות שלהם שהם במצוקה כלשהי, ועל כן חשוב לתת להם מילים, לתווך ולפרש את החוויה הרגשית שלהם. כך הם יבינו את מה שהם חווים טוב יותר וזה כשלעצמו מווסת ומרגיע.
סכמו את השיחה.
סיכום השיחה הוא חשוב, ותוכלו לשאול בו - איך היה לך לדבר על זה? אם הם לא עונים, זה בסדר. תוכלו לומר -"זה באמת כבד וקשה. כולנו מרגישים הרבה דברים (כעס, פחד, עצב) ואנחנו יחד".
מילון מונחים
לכל מושג מלווים שלושה הסברים, בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילדים, מהגילים הצעירים ועד לבוגרים יותר.
חדירה
1. אנשים רעים נכנסו למקום שאנשים גרים. זה משהו שכמעט אף פעם לא קורה כי יש גדר ושומרים. כשזה קורה, נשארים בתוך החדר עם המשפחה עד שהחיילים יתפסו אותם ואפשר יהיה לצאת.
2. תוכלו להשתמש בהסבר לעיל ולהוסיף: ליישובים יש גדר גדולה שמגינה עליהם וגם שומרים. הפעם, מחבלים הצליחו להיכנס ליישוב ישראלי וכל התושבים היו צריכים להישאר בבתים, בחדר המוגן, עד שהחיילים תפסו את המחבלים והיה בטוח לצאת.
3. אם הילדים ממשיכים לשאול אם מחבלים הצליחו להיכנס ליישוב, ניתן להשיב שכן. מה שקרה זה שנכנסו מחבלים ליישוב במטרה לפגוע באנשים וכל התושבים היו צריכים להישאר בבתים בחדר המוגן עד שהחיילים תפסו אותם והיה בטוח לצאת.
קראו עוד:
גדר
1. מסביב לבית, לגן, ליישוב ולמדינה יש גדר. בעצם הגדר שומרת על מי שבפנים כדי שלא ייכנסו פנימה אנשים שלא צריכים להיכנס.
2. מסביב לבית, לגן או לבית ספר, ליישוב ולמדינה יש גדר שבדרך כלל שומרת על מי שבפנים כדי שלא ייכנסו פנימה אנשים שלא צריכים להיכנס. הפעם המחבלים הצליחו לעבור את הגדר ולהיכנס לחלק מישראל. עכשיו החיילים שלנו עסוקים בלתפוס אותם, ולשמור יותר חזק על הגדר, כדי שזה לא יקרה שוב.
3. בינינו לבין עזה יש גדר שהיא בעצם הגבול שלנו שמונע מעבר משם לשטח שלנו. יש בה שומרים ומצלמות ותצפיתניות. האירוע שקרה בשבת בבוקר הוא חריג, ובו הצליחו לתקוף את כל אמצעי השמירה ולעבור את הגדר. עכשיו מתקנים את הגדר וצה"ל שומר עליה יותר.
נעדרים
1. אנשים שלא הצליחו למצוא איפה הם מאז המלחמה, ועדיין מחפשים אותם.
2. אנשים שאנחנו לא יודעים איפה הם, והם לא יכולים להתקשר. כולנו דואגים להם ויש המון אנשים עכשיו שמחפשים אותם.
3. אנשים שאנחנו לא יודעים איפה ומה קרה להם. יכול להיות שהם בסדר ויכול להיות שקרה להם משהו. הם לא יכולים להתקשר וזה קשה לא לדעת. כולנו דואגים להם ויש המון אנשים עכשיו שמחפשים אותם.
שבויים, חטופים
1. אנשים שנמצאים בינתיים בידי האויבים/המחבלים. אנחנו מנסים להחזיר אותם הביתה.
2. אנשים טובים שהאויבים שלנו לקחו אליהם. אנחנו דואגים להם ולא יודעים אם ומתי נפגוש אותם שוב, אבל אנחנו, יחד עם הרבה מאוד אנשים, עושים הכול כדי להחזיר אותם הביתה. זה קרה באזור שרחוק מאיתנו (אם זה נכון).
3. אנשים שהמחבלים חטפו לעזה ואנחנו דואגים להם ועושים הכול כדי להחזיר אותם הביתה. לפעמים יש משא ומתן על התנאים, ומה צריך לתת לחמאס בתמורה כדי ישחררו אותם. היו מקרים של שבויים שחזרו הביתה כמו גלעד שליט, וזה יכול לקחת זמן.
מחבלים/חמאס
1. אויבים של ישראל שרוצים לעשות רע לאנשים שגרים בארץ. אנחנו עכשיו נלחמים בהם כדי להגן על עצמנו.
2. אויבים של ישראל ששייכים לארגון טרור ונלחמים בנו באופן לא מוסרי ואכזרי. אנחנו עכשיו נלחמים בהם כדי להגן על עצמנו. יחד איתנו כל העולם נאבק בהם, ותומך בנו מולם.
עזה
2. עיר מחוץ לישראל, שיש בה תושבים וגם מחבלים/אויבים של ישראל (אפשר להראות על מפה או ציור אם זה מתאים).
3. ליד ישראל יש מקום שנקרא עזה, ויש לנו גבול איתו, ויש בו תושבים אבל גם מחבלים של חמאס או ג'יהאד שיורים טילים. אם הילד או הילדה שואלים, אפשר להגיד שלשם הם לקחו את האנשים שהם חטפו וכעת הם מסתתרים שם.
נצורים
2. אנשים שכרגע לא יכולים לצאת מהבית, מהממ"ד או מהיישוב כי יש שם מחבלים וזה מסוכן.
אזעקה
1. רעש חזק עם צליל מיוחד שמסמן לנו שעכשיו צריך ללכת יחד לממ"ד או למרחב מוגן.
2. רעש חזק עם צליל מיוחד שמסמן לנו שעכשיו יש טילים וצריכים ללכת יחד לממ"ד או למרחב מוגן ששומר עלינו.
3. רעש עם צליל עולה ויורד שמופעל כשיורים עלינו טילים. כששומעים אותו צריך ללכת לממ"ד או למרחב מוגן.
הערה כללית: תוכלו להתנסות עם הילדים בחוויה של משך הזמן שיש לכם לכניסה לממ"ד בזמן רגוע, על ידי טיימר למשל.
טילים, רקטות
1. האויבים של ישראל לפעמים שולחים לכאן דברים שנקראים טילים או רקטות. יש לנו "כיפת ברזל" שהורסת את הטילים האלה כדי שלא ייפלו עלינו.
2. המחבלים/חמאס יורים עלינו טילים/רקטות. לצבא שלנו יש מערכת שנקראת "כיפת ברזל" והיא הורסת את הטילים שלהם כך שהם לא יוכלו לפגוע בנו.
מרחב מוגן, ממ"ד
1. חדר מיוחד בתוך הבית או מחוצה לו שבו הטילים לא יכולים לפגוע. כשנשמעת אזעקה, אנחנו צריכים להיכנס במהירות ובזהירות למרחב המוגן, ושם נהיה בטוחים עד שכבר לא יהיו טילים.
2. חדר מיוחד בבית או מחוצה לו, שבנוי חזק יותר משאר הבית, עם קירות מבטון, ודלתות וחלונות מיוחדים, שמגן מפני הנזק שטילים יכולים לעשות. כשנשמעת אזעקה, צריך להיכנס במהירות ובזהירות למרחב המוגן ולחכות שם עד שתסתיים התקפת הטילים.
מילואים, צו 8
1. אבא או אמא יצאו לעזור עם עוד חיילים וחיילות לאנשים שצריכים עזרה ולשמור עלינו.
2. אבא או אמא שלנו הוא/היא חייל/חיילת, והם יצאו עם עוד חיילים לעזור לאנשים שצריכים עזרה. כמו שאבא או אמא יוצאים כל יום לעבודה, הפעם הם לא יצאו לעבודה אלא הלכו לצבא.
3. בדרום/צפון יש עכשיו טילים ויריות והאנשים שם צריכים שהצבא יעזור להם. היחידה של אבא או אמא, שכוללת אותם וחברים שלהם, הולכים לעזור להם. לאבא ואמא יש את מה שצריך כדי לשמור עליהם (אפשר להוסיף: טנק חזק/אפוד/נשק) והם התאמנו לזה. הם לא תמיד יהיו זמינים ואנחנו כולנו חושבים עליהם ומחכים שיחזרו מהר ובשלום.
הערה כללית: אם הם שואלים מתי ההורה יחזור, אפשר לענות שאבא או אמא לא יישנו בבית, ויודיעו לנו מתי הם יחזרו או יבואו לבקר. אפשר לדבר על הגעגוע. אפשר להציע לילדים לצייר להורה ציור, להקליט מסר שאפשר יהיה לשלוח ועוד.
חללים
1. אנשים שמתו במלחמה ועכשיו הם בלב ובזיכרונות שלנו.
2. כשמישהו מת במלחמה, קוראים לו "חלל". יש בית קברות מיוחד לחיילים ולחיילות. עכשיו הם בלב ובזיכרונות שלנו.
לוויה
1. כשמישהו מת, הגוף שלו כבר לא מרגיש כלום ושמים אותו באדמה, במקום מיוחד שנקרא בית קברות.
2. בלוויה, האנשים שאהבו את מי שמת הולכים למקום שקוראים לו בית קברות/בית עלמין ונפרדים. הגוף של מי שמת כבר לא מרגיש כלום, אז שמים אותו באדמה ונפרדים.
3. הנשמה, שזה כל מה אותם נשים ואנשים שמתו חשבו והרגישו ואהבו, נשארת בלב ובזיכרון שלנו.
לשבת שבעה
1. אחרי שאדם מת, המשפחה שלו או שלה נשארת בבית למשך שבוע כדי להיפרד יחד.
2. אחרי שאדם מת, המשפחה שלו או שלה נשארת בבית במשך שבוע, ולבית באים חברים כדי לבקר ולספר יחד סיפורים, ולהמשיך לזכור אותו או אותה. בחלק מהזמן יהיו סיפורים עצובים ואנשים יבכו, כי מתגעגעים לאלו שנפטרו/נהרגו/מתו, אבל בחלק מהזמן אפשר להיזכר דווקא בסיפורים המצחיקים ומותר גם לצחוק.
ד"ר מיה יערי היא פסיכולוגית ומנהלת תחום טיפות חלב בעמותת "גושן", הפועלת למען רווחתם ובריאותם הפיזית והנפשית של ילדים.
התוכן נכתב על ידי הצוות המקצועי בעמותה, ותוקף על ידי פרופ' תרצה יואלס - ראש התחום היישומי במרכז לחקר התפתחות הילד, מרצה בכירה בחוג לפסיכולוגיה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.
