אני זוכרת אותנו עומדים דחוסים במעבר של המטוס לאחר שנחת בתל אביב. ממתינים לפתיחת הדלתות, הורים וילדים. בסמוך אליי עמדה נערה ולידה ילד צעיר. שאלתי אותם אם חזרו מטיול של כל המשפחה והיא השיבה בחיוב. ביקשתי את רשותה ושאלתי בשקט האם הם רבו בטיול והיא השיבה לי בקול רם, פסקני: "ברור". מיד חשתי רגיעה.
לא אחת, הורים חווים אכזבה גדולה – השקענו משאבים רבים על מנת לצאת לחופשה של כל המשפחה ולבסוף מצאנו את עצמנו רבים, מתווכחים, מעירים לילדים. הרי רצינו לצאת ל"חופשה משפחתית", ליהנות ביחד והנה, קרה מה שקורה ביומיום אולם, במקום אחר, לא בבית. שגרת היומיום של ההורים העמוסה במטלות ובמשימות רבות במקום העבודה ובבית מלווה בידיעה שתהיה חופשה משפחתית. ציפייה למנוחה מעבודה, לאוורור ממה ש"צריך", לזמן של "ביחד" משפחתי, אשר פחות מתאפשר ביומיום.
המציאות פוגשת את ההורים מופתעים – הילדים רבים במכונית בנסיעה, מתלוננים על כך שרעבים, רבים על המיטה שבה ישנו, רבים על המשחקים. חבר משפחה אמר לי פעם שהילדים רבים אפילו על האוויר לנשימה.
אני רוצה לתת לכם מספר כלים שעשויים לעזור לכם להיערך לקראת החופשה המשפחתית באופן כזה שיגביר את הסיכוי לכך שתוכלו לעבור אותה עם חוויה טובה:
1. בחרו את היעד אליו אתם מתכוונים לנסוע או לשהות בו במהלך החופשה. באם קיימות שתי אפשרויות המקובלות עליכם, שתפו את ילדים בבחירת היעד, בשיקולים לכאן ולכאן ובקשו את דעתם. כל זה, רק אם באמת ובתמים, יש מקום לקחת בחשבון את דעתם. שיתוף הילדים מאפשר להם לחוש משפיעים, משמעותיים ושדעתם נלקחת בחשבון.
"בתכנון ובניהול של החופשה המשפחתית יש מודלינג מצוין לילדים על רעיון שהופך להיות פרויקט ביצועי"
2. לאחר שסיכמתם על יעד או שהבאתם כעובדה מוגמרת את היעד אליו מתכוונים לנסוע, שתפו את הילדים, הראו להם היכן נמצא במפה והושיבו אותם לידכם כאשר אתם מחפשים מידע אודות המקום. הראו להם תמונות, מסלולים ואטרקציות סמוכות. התייעצו איתם, מה הם חושבים, הציעו שתי אפשרויות אשר מקובלות עליכם והקשיבו לדעתם של הילדים בעניין. גם כאן, זאת הזדמנות עבורם לחוש מעורבים בתכנון.
קראו עוד:
3. בחרו לעצמכם יעדים שבמידה מסוימת מתאימים לגילים של הילדים שלכם. יעדים שיש בהם מענה, גם אם חלקי, לגיל הילדים, לתחומי עניין והעדפות שלהם ושלכם.
4. בתכנון וניהול של החופשה המשפחתית יש מודלינג מצוין לילדים על רעיון שהופך להיות פרויקט ביצועי. העובדה שמושקעת בו חשיבה, תכנון ופעולות הכנה מהווה גם היא הזדמנות ללמידה עבור הילדים. הם רואים את השיח, את המשא ומתן, הם רואים את החשיבה שמאחורי ומהכול הם לוקחים ולומדים לחיים.
5. השתדלו לתכנן את הימים שלכם בחופשה - אם זאת חופשת "בטן גב", הגדירו אותה ככזאת והסבירו לילדים. אם זאת חופשה שבה מטיילים, השתדלו לתכנן, אפילו באופן גס, מה עושים בכל יום. הדרכה והכנה מראש של הילדים, מסייעת להם להתמודד עם מה שקורה, הם ידעו למה לצפות, מה הולך להיות. מאפשר לכל המשפחה להיערך בהתאם.
6. הגדירו לעצמכם מראש מהו התקציב לחופשה המשפחתית: איזה תקציב יש ללינה, לאטרקציות, לאוכל בחוץ. לאחר שזה ברור לכם, הסבירו לילדים. הכינו אותם מראש, כך למשל: "ארוחת בוקר נאכל במקום הלינה, ניקח כריכים ופירות למשך היום, במהלך היום נעצור לארטיק ובערב נאכל ארוחה חמה".
7. שבו עם כל בני המשפחה וערכו תאום ציפיות, הסבירו מה הולך להיות בחופשה. כמה שעות ניסע בכל יום, האם נלך לאטרקציות. הזמינו כל אחד לומר משהו שחשוב לו שיהיה בטיול.
8. הסבירו שבחופשה של כל המשפחה נדרשת גמישות רבה ולא בכל רגע הצרכים והרצונות של כולם יבואו לידי מילוי. כל אחד יצטרך קצת יותר להתאפק, להיות עם אורך רוח ולסמוך על כך שגם הבקשות שלו תלקחנה בחשבון בשלב כלשהו.
"הסבירו לילדים שבחופשה של כל המשפחה נדרשת גמישות רבה ולא בכל רגע הצרכים והרצונות של כולם יבואו לידי מילוי"
9. נסו למצוא לעצמכם, בתוך החופשה המשפחתית, רגעים של ביחד זוגי. רק של שניכם, לשבת עם כוס קפה או כוס יין, להיכנס ביחד לבריכה. הזדמנות גם לעצמכם להיות בנחת בזוגיות שלכם, והזדמנות לילדים לראות שיש כאן גם זוג הורים בעלי צרכים משלהם.
10. הניחו ביניכם לבין עצמכם ציפיות ריאליות מהחופשה המשפחתית. זאת אותה המשפחה, אותם ההורים ואותם הילדים, הם לא משתנים בחופשה. פשוט מעבירים את כולם למקום אחר. וותרו על הציפייה שהחופשה תהיה כולה כיף, שמחה והנאה, שאף אחד לא יריב ושכל הזמן תהיה אווירה טובה. אתם נוסעים עם אותה המשפחה ואותם היחסים,לכן כדאי שהציפיות תהיינה ריאליות.
בסופו של דבר, חשוב לצאת ל"חופשה משפחתית" עם ציפיות מציאותיות הלוקחות בחשבון את המשפחה שלכם ואת גיל הילדים. כאשר הציפיות מותאמות, יש סיכוי גובר לכך שלא תופתעו, שתוכלו להכיל ולקבל את התנהלות בני המשפחה. ואחרון חביב – בהתבוננות לאחור, גם אתם וגם ילדיכם תזכרו את החוויות הטובות, מה שעיצבן, הלחיץ והכעיס, יישאר כזיכרון רחוק וחיובי.
הכותבת היא מדריכת הורים במכון אדלר
