בשיתוף תלמה
עבור כמות עצומה של ישראלים, השנה החולפת הייתה שנה של מעברים. אנשים שפונו ועברו למקומות מגורים חדשים, אנשים שנאלצו להמציא את עצמם מחדש בתחום המקצועי כי מקומות העבודה הקודמים שלהם הפכו ללא רלוונטיים, מילואימניקים שחזרו מהחזית אחרי חודשים ארוכים וגילו כי גם הבית השתנה – וגם הם כבר לא אותו דבר אחרי מה שחוו. איך מייצרים מחדש שגרה בריאה? רב־סרן נעמה שמיר (27), חובלת בחיל הים, מספרת על הדרך שבה היא מנסה לעצב את הבוקר שלה בימים אלה, כדי שיהווה מנוע להצלחה, יאפשר לה לחזור להרגלים הבריאים שהיו לה פעם – וגם להשתלב בהצלחה במקום העבודה שאליו התקבלה ממש לפני שהחלה המלחמה.
צפו בשגרת הבוקר של נעמה
תלמה שגרת בוקר – נעמה שמיר
6:40
שעון מעורר. לצערי הרב, מאז פרוץ המלחמה יש לי הרגל שהייתי שמחה להפסיק אותו – להסתכל באתרי החדשות דבר ראשון כשאני קמה בבוקר. אחרי המילואים הרגשתי אפילו יותר צורך להבין מה קורה עם החבר'ה שלי, וזאת הייתה הדרך שלי להישאר מחוברת. אבל זה לא תורם לבריאות הנפשית. מבחינה מנטלית – הדבר הכי מורכב בחזרה לשגרה הוא שאני אמנם סיימתי את המילואים, אבל המלחמה עדיין לא נגמרה, ואני מכירה אנשים רבים שנמצאים בחזית גם עכשיו.
6:45
שמה לי מוזיקה או פודקאסט שקצת מנתקים אותי ונותנים לי להתחיל את היום באנרגיה טובה. בגלל הקושי לחזור לשגרה והרצון שלי להמשיך להתעסק במלחמה בצורה כזאת או אחרת החלטתי להתנדב בעמותה שנקראת ״פרונטלייף״. העמותה מסייעת ללוחמים משוחררים במסלול החיים שאחרי השחרור ומציעה מספר תוכניות בתחומים שונים. יזמנו יחד תוכנית שנקראת ״מעברים״ שמסייעת ללוחמים לחזור לשגרה אחרי המילואים. ממש בימים אלו אנחנו מגייסים צוותי לוחמים ומנסים להגיע לכמה שיותר מילואימניקים שנמצאים באותה הצומת
6:50
אני מתארגנת זריז ויוצאת מהבית לכיוון ההסעה לעבודה. ברוב הבקרים אני קמה מוקדם ונוסעת לעבודה כדי שאוכל קודם כל להתאמן. זאת שגרה שסיגלתי לי: לפתוח את הבוקר בדופק גבוה. ככה אני מתחילה את היום ערנית יותר. הגוף התנוון במהלך ימי המילואים, כי בסופו של דבר הספינה היא מקום קטן ואין הרבה מרחב להתאמן. גם מבחינת שינה זה היה לא פשוט – ישנו בשיטת המיטה החמה, אז בטח שמקום להתאמן לא היה, ובים הסוער ממילא קשה להתאמן בגלל הבחילות.
7:15
עולה על ההסעה או על האוטובוס ונוסעת לעבודה. אני עובדת בחברת פלייטיקה ורוב השבוע עובדת מהמשרד ולא מהבית. אני אוהבת שיש לי לו"ז קבוע וצפוף. השתחררתי לפני שנתיים אחרי שירות של כמה שנים כחובלת בחיל הים. פיקדתי ושירתי בשירות מבצעי, וכשהשתחררתי רציתי לטרוף את העולם ולהצליח. גם היום, שנתיים אחרי, אני באותה רמת מוטיבציה.
7:50
עוברת על המשימות שלי לפני שמתחיל האימון. זה עושה לי סדר בראש.
8:00
נכנסת לאימון פילאטיס שמתקיים אצלנו בעבודה. אני מתאמנת כמעט כל יום, ויש לי חוגים גם אחר הצהריים. אני אוהבת לגוון בספורט: בימי ראשון ורביעי אני עושה פילאטיס בפלייטיקה, ביום שני אני בכדורגל ובחמישי אני רצה. כל יום יש לי משהו. העובדה שהאימון מתקיים בחברה שבה אני עובדת היא יתרון גדול. אני אוהבת שהכל מרוכז במקום אחד. אני מתאמנת, מתקלחת, שותה, אוכלת משהו - ויורדת למשרד. האימון חשוב לי כי העבודה שלי כוללת ישיבה ממושכת מול המחשב, אז אני מכניסה לשגרה הרבה אימונים.
9:00
מתארגנת ויורדת למטה. אני אוהבת להחליף לפעמים את הקפה של הבוקר בשייקים ירוקים, או בשייק די־טוקס. זה מוריד לי את כמויות הקפה שאני שותה ונותן אקסטרה כשאני מרגישה שפתחתי את הבוקר שלי עם משהו מרענן ובריא. מאוד קל לי לשמור על תזונה כי האוכל שמגישים כאן במשרד הוא בריא.
9:45
שיחות בוקר במשרד עם צוות הביזנס – ומתחילים את היום. משונה מעט לחזור למשרד המפנק אחרי שהייתי כמה חודשים במילואים. לחובלים אין כל כך מילואים כי לכל ספינה יש צוות ומפקדים מוגדרים, אבל ברגע שהתחילו האירועים ביקשתי להגיע והייתי בתפקיד מבצעי. בין היתר הייתי אחראית על ניווט של ספינה.
10:00
שוקעת במשימות. פלייטיקה זו עבודה חדשה יחסית: התחלתי רק באוגוסט שעבר ובאוקטובר נקראתי למילואים. אני מנסה להסתגל לחיים האלה אחרי כמה חודשים בספינה שהיא כמו פחית שימורים, כשלא יכולתי באמת להתאמן ולא שלטתי על האוכל שאכלתי. זה היה מאתגר ושיבש את הגוף ואת אורח החיים שהייתי רגילה אליו.
11:00
לוקחת אוויר. אני עדיין מקפידה על חזרה הדרגתית לשגרה שלי. באופי שלי אני "ראבקיסטית". למשל, רציתי לחזור לשישה אימונים בשבוע כבר מהיום הראשון, אבל ידעתי שאני עלולה להיפצע אז הרגעתי את עצמי. הייתי שמחה לחזור לריצות ארוכות. בעבר הייתי עושה פעם בשבוע ריצה שהיא יותר ארוכה מבחינת הנפח השלה, אבל לוקח זמן לגוף להגיע לשם. כרגע אני במקום שבו הראש רוצה משהו אבל הגוף לא יכול לתת לו את מה שהוא רוצה.
12:00
נכנסת לתוכנית מיוחדת שיש לנו בעבודה – חזרה לשגרה עבור מילואימניקים. כיף להרגיש שיש סביבה מאפשרת. אני מרגישה שלאט־לאט אני מצליחה להגיע למצב שבו השגרה שלי מבורכת ועוטפת. זה מאוד משמעותי עבורי, כי חשוב לי לעשות את הדברים בנוחות. במקביל, במילואים הבנתי כמה חשוב להיות מקצועית ויסודית והבאתי את זה איתי חזרה לשגרה שלי – בעבודה ובחיים. אני רוצה להיות מקצוענית בכל מה שאני עושה.
פורסם לראשונה: 04:00, 18.07.24
