איך מסגרת חינוכית מסייעת לתלמיד שנפגע מהמלחמה? משרד החינוך הוציא מסמך שמפרט את הדרך שבה צריך לנהוג.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל וההיקפים הגדולים של ילדים שנפגעו, משרד החינוך מפרסם היום (ראשון) חוזר מנכ"ל חדש המנחה את מוסדות החינוך איך ללוות תלמידים שמתמודדים עם משבר מתמשך. המסמך מפרט את דרכי התמיכה בתחום הלימודי, הרגשי והחברתי, שנועדו לסייע להם לשוב בהדרגה לתפקוד.
סמדר מוסקוביץ מנהלת מוקד הסיוע הנפשי של משרד החינוך בראיון לאולפן ווינט
(צילום: ירון ברנר)
"בעקבות אירועי ה–7 באוקטובר, למעלה מ–1,000 תלמידים נוספו באחת למספר התלמידים שמתמודדים עם אובדן או פגיעה קשה בבן משפחה גרעינית - אבא, אימא, אחות או אח. בנוסף תלמידים רבים נוספים איבדו קרובי משפחה - סבתא סבא, בני דודים ואחיינים", אומרת מנהלת השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, עינב לוק. "מטרת החוזר לדאוג לכך שכל תלמיד שחווה משבר מתמשך, יקבל ליווי ותמיכה מהצוות החינוכי".
לפי החוזר, איש קשר חינוכי ילווה תלמידים שכאלה - הוא ישמור על קשר עם התלמיד ומשפחתו, ובשיתוף יועצים ופסיכולוגים, ילמד מהם על צרכיו ויבנה תוכנית לימודית, חברתית ורגשית, תוך שמירה על הפרטיות שלו.
בין היתר מדובר בחוזר על חזרה הדרגתית לשיעורים ולפעילות הבית ספרית, הקפדה על סדר יום קבוע וגמישות לצרכים של תלמיד שנפגע: התאמה בכמות המשימות שניתנות לו, סיוע פרטני בשיעורי הבית ובהשלמת פערים במידת הצורך והתאמה של המבחנים בבית הספר (כולל שימוש בדרכי הערכה חלופיות או מתן תוספת זמן). בכל הנוגע לבגרויות, נכתב בחוזר כי "משרד החינוך יגלה גמישות כלפי תלמידים בעלי קרבה - נכדים, בני דודים ואחיינים".
פרק נרחב בחוזר מוקדש לתלמידים שקרוב משפחתם חטוף או נעדר. "חשוב שצוותי החינוך יתמכו ויעודדו את התלמיד, תוך החזקת התקווה לציפייה לקבלת מידע על בן המשפחה וחזרתו לחיק המשפחה", נכתב. "במצבים אלו יש להביא בחשבון שייתכן שהמשפחה עסוקה בהשקעת מאמצים באיתור מידע, במפגשים עם מקבלי החלטות ובפעולות אחרות הנלוות להתמודדות עם המצב המשפחתי. תלמידים ממשפחות אלו זקוקים להכרה במצב המשפחתי ובצורך שלהם להיות חלק מהמאמצים המשפחתיים לצד הצורך שלהם לשוב לתפקוד".
הרטבה במיטה, התפרצויות זעם
בחוזר נכתב כי התגובות של ילדים בגילאי גן יכולות להתבטא בנסיגה תפקודית כמו חזרה להרטיב, בקשה למוצץ, בכי ממושך ועוד, וכי גילאים בוגרים יותר יכולים להגיב בהתפרצויות ובנסיגה בתפקוד הלימודי. התגובות לאובדן הן מגוונות וכוללות עצב, כעס, חרדה, דיכאון, אשמה, ניתוק, הכחשה, חוסר אונים ותחושת ריקנות, ויכולים לצוף קשיים בתחום הלימודי, קשיים בריכוז, ירידה במוטיבציה ובהישגים לימודיים, קשיים חברתיים, התפרצויות זעם ונטייה להסתגרות.
מלבד ההשלכות הפסיכולוגיות, עלולים להופיע קשיים פיזיולוגיים כמו קשיי שינה, ירידה בתיאבון, כאבי ראש, כאבי בטן ועוד. בחוזר מודגש שהתנהגות זו לא משקפת את מצבו של התלמיד, אלא שינוי זמני, ושניתן לסייע לו.
בחוזר הודגש גם כי תהליכי ההתמודדות עם משבר משתנים ומתפתחים עם הזמן, ולכן חשוב שהליווי יימשך לאורך זמן ויותאם לצרכים המשתנים של התלמיד ומשפחתו.
שר החינוך יואב קיש מסר: "המסגרת החינוכית והשגרה הלימודית היא חוף מבטחים עבור תלמיד שנאלץ להתמודד עם סערה קשה במקום הכי אישי - בתא המשפחתי. צוותי החינוך, צוותי השירות הפסיכולוגי ייעוצי וחבריו וחברותיו לכיתה יושיטו לו יד, ויסייעו לו להתמודד עם השבר הנורא".
