תמונות ממסיבת הסיום, טקסים, פעילויות חינוכיות - כל אלה ועוד מאבדים מערכם אם הם לא מופצים ברשתות החברתיות בידי בתי הספר שבהם הם מתקיימים. ככה זה בעידן שבו "אם אתה לא שם - אתה לא קיים". מחקר חדש בנושא חושף מציאות מדאיגה במיליוני בתי ספר בארצות הברית, ומציג תמונה רלוונטית לכל מוסד חינוכי בכל מקום בעולם, בעידן שבו מצלמים ומעלים לרשת תמונות של תלמידים - גם אם זה נעשה בהסכמת ההורים.
קראו עוד:
מחקר שפורסם בכתב העת Educational Researcher מראה כי בשנים 2020-2005 בתי ספר יסודיים בארה"ב שיתפו כ-4.9 מיליון פוסטים ציבוריים בפייסבוק, הכוללים תמונות שבהן ניתן לזהות בבירור את התלמידים הלומדים בהם. כ-726 אלף מהפוסטים הללו מאפשרים לזהות תלמיד אחד או יותר לפי שמם הפרטי ושם המשפחה שלהם.
האזינו: איך זה לגדל ילדים דיגיטלים - בעידן של הורים אנאלוגים
המחקר בדק פוסטים שהוגדרו כנגישים לציבור בדפי הפייסבוק של בתי ספר בארה"ב בשנים אלה, כאשר במהלך תקופה זו פרסמו בתי הספר כ-18 מיליון פוסטים ציבוריים, כלומר פוסטים הנגישים לכל הגולשים, כולל כאלה שאין להם חשבון פייסבוק פעיל. התדירות השנתית של פרסום הפוסטים, כולל צירוף תמונות אליהם, רק הלכה וגדלה במרוצת השנים.
"על אף שאחוז הפוסטים בפייסבוק שבהם ניתן היה לזהות תלמידים היה קטן באופן יחסי, נפח הפוסטים העצום גרם לכך שמידע אישי מזהה של מאות אלפי תלמידים שותף על ידי בית הספר שלהם", אמר ג'ושוע מ. רוזנברג מאוניברסיטת טנסי שבנוקסוויל, והבהיר כי ממצאים אלו מצביעים על כך שפרטיות התלמידים עלולה להיות מאוימת מבלי משים בידי פעילות המדיה החברתית.
2 צפייה בגלריה
"מאדם תמים לשימוש זדוני, התמונות נגישות לקשת רחבה מאוד באוכלוסייה"
(צילום: Shutterstock)
בעוד שמחקרים קודמים בדקו כיצד שיתוף מידע ברשתות החברתיות על ידי מחנכים בודדים עלול לסכן את פרטיותם של תלמידים, רוזנברג מציין כי מחקר זה הוא הראשון שבוחן את הנושא בהיבט נרחב יותר, תוך התעמקות בשאלה מהן ההשלכות על פרטיותם של התלמידים בעת שיתוף מידע במדיה החברתית על ידי בתי ספר.
רוזנברג ועמיתיו למחקר השתמשו ב-CrowdTangle, כלי של פייסבוק שמאפשר גישה לנתונים על הפוסטים הציבוריים שפורסמו בפלטפורמה מקוונת זו, כך שניתנה להם גישה לפוסטים הציבוריים בפייסבוק של חתך רחב מבתי הספר בארה"ב. את הפוסטים מצאו החוקרים על ידי חיפוש קישורים לדפי פייסבוק שהופיעו בדפי הבית של אתרי בתי הספר. לפיכך, רק בתי ספר שהוסיפו קישור לדף הפייסבוק, בעמוד הבית של אתר האינטרנט שלהם, נכללו במדגם.
החוקרים מצאו כי מתוך 18 מיליון פוסטים, כ-13.9 מיליון כללו תמונות של מצלמים בגילים שונים. מניתוח של מדגם אקראי של פוסטים, החוקרים העריכו שב-4.9 מיליון מהפוסטים היו תמונות הניתנות לזיהוי של תלמידים, ובהם 726 אלף תמונות שכללו את שמותיהם הפרטיים ושמות משפחותיהם של התלמידים הללו.
"מתוך 18 מיליון פוסטים, כ-13.9 מיליון כללו תמונות של מצלמים בגילים שונים. מניתוח של מדגם אקראי של פוסטים, החוקרים העריכו שב-4.9 מיליון מהפוסטים היו תמונות הניתנות לזיהוי של תלמידים, ובהם 726 אלף תמונות שכללו את שמותיהם"
"הפוסטים שחקרנו הם האוסף הגדול ביותר של תמונות נגישות לציבור שבהן ניתן לזהות בבירור קטינים שנבדק עד כה. סביר להניח שהתמונות נגישות לקשת רחבה באוכלוסייה, מהאדם התמים ביותר ועד לאלה שמונעים מכוונות זדוניות ומרושעות", הסביר רוזנברג.
המחקר מציין עוד כי סוכנויות ממשלתיות בארה"ב ובמדינות אחרות ניגשות באופן קבוע לנתוני מדיה חברתית ציבורית למטרות מעקב, כאמצעי חיזוי של סיכוני פשיעה או תיעוד קשרים חברתיים. כמו כן, החוקרים מציינים כי סוכנות ממשלתית אוסטרלית, התומכת בבטיחות מקוונת, דיווחה כי עשרות מיליוני תמונות "תמימות" של קטינים ששותפו והופצו ברשתות החברתיות, הוסרו משם ונשמרו במאגרים המקוטלגים תחת הכותרת "ניצול ילדים".
"באוסטרליה דווח כי עשרות מיליוני תמונות 'תמימות' של קטינים ששותפו והופצו ברשתות החברתיות, הוסרו משם ונשמרו במאגרים המקוטלגים תחת הכותרת 'ניצול ילדים'"
"האיום על הפרטיות ימשיך לגדול, אפילו בקצב מהיר יותר מאשר בעבר, עקב הרחבת טכנולוגיית זיהוי הפנים", מתריע רוזנברג, ומסביר גם כי חיפוש תמונות בגוגל יכול לקשר כל אחד למקורות מקוונים שבהם קיים מידע אישי שעלול להיות רגיש.
רוזנברג ושותפיו למחקר הצביעו על צעדים מעשיים שמנהלי בתי הספר יכולים לנקוט כדי להפחית את סיכונים, למשל לא לכלול את שמם המלא של התלמידים בפוסטים, לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם ההורים בעת פרסום מידע מקוון ברשתות החברתיות של בית הספר, כלומר מידע שכולל את פרטי התלמידים או את תמונותיהם, גם אם מדובר בהסרה או בביטול מראש של פרסום פוסט כשאין הסכמה הורית לכך, וכן להפוך את הפרופיל של בתי הספר ברשתות החברתיות מציבורי - לפרטי.
רשתות חברתיות, מוסיף רוזנברג, צריכות לשקול לשנות את הגדרות ברירת המחדל של בתי ספר, ולהפוך אוטומטית את הפרופיל שלהם לפרטי, מה שיפחית משמעותית את הסיכון שמידע על התלמידים ייחשף בקנה מידה גדול לשימושים לא נאותים, שכן לא חסרים אנשים שמחכים למידע מסוג זה ואורבים לו לשימושים זדוניים.
