עד כה דיברנו על קריטריונים לשימוש מוגזם במסכים על ידי הילדים והמתבגרים, וגם למדנו איך להפחית סטרס לפני שאנחנו מטפלים בסוגיות שמציקות לנו בבית. היום נדבר על הסערה המשפחתית שמופיעה במצבים אלה, של שימוש יתר במסך. נתייחס למצבים שבהם שני הורים גרים בבית, בטיפול המלא נתייחס גם להתמודדות של הורה יחידני.
קראו עוד:
כשאחד מהילדים מוצא את עצמו עמוק במסך, הדבר משפיע על שאר בני המשפחה, כאשר הקונפליקט בדרך כלל הוא מול הילד ובין ההורים לבין עצמם. בבית טיפוסי עם שימוש יתר במסכים, נצפה למריבה מתמשכת עם המתבגרים סביב שעות מסך ארוכות, התפרצויות זעם תוך כדי משחק שלהם, היעדר שעות שינה, ירידה בתפקוד בבית הספר, הימנעות מפעילויות חברתיות או פעילויות חשובות אחרות - ובעיקר התנגדות לגבולות שההורים מנסים להציב.
הקונפליקט הזה, שחוזר בלופ, גורם לנו ההורים להרגיש חסרי אונים, אשמים, ניצבים תחת ביקורת מתמדת ובעיקר, נכשלים. כדאי להתחיל ולהבין שכאשר אתם מאשימים זה את זה, אף אחד לא מקשיב. לא אחת אנחנו חושבים שאם רק ההורה השני היה משתנה - הכול היה משתנה, מה שלא באמת נכון. נכון יותר לומר שאם הקונפליקט היה פוחת, או נפתר, אנחנו המבוגרים היינו יכולים לדבר יותר זה בינינו, וגם עם הילדים והמתבגרים שלנו. במילים אחרות, אם אתם רבים ומאשימים זה את זה, כמו שקורה לא אחת בבתים רבים, אל תצפו לשינוי.
יש דרכים רבות לטפל בכך, אך בשלב זה אנחנו ממליצים לכם לסמן לעצמכם את אותן המילים שאתם אומרים זה לזה, ושמאפיינות האשמות הדדיות. רק סמנו לעצמכם בראש את המילים שאתם אומרים, ושימו לב מתי אתם אומרים אותן. עצם זה שתסמנו זאת, כבר תגלו שאתם נוטים להאשים פחות.
"כשאתם מאשימים זה את זה, אף אחד לא מקשיב. אנחנו חושבים שאם רק ההורה השני היה משתנה - הכול היה משתנה, מה שלא באמת נכון. נכון יותר לומר שאם הקונפליקט היה פוחת, או נפתר, אנחנו היינו יכולים לדבר יותר זה בינינו, וגם עם המתבגרים שלנו"
אחרי שאנחנו מבינים שאנחנו "באותה הסירה" ורוצים בטובתו של הילדים ושל המשפחה, נוכל לבנות משהו משותף שמתאים לשני ההורים, וליישם זאת דרך דיאלוג והצבת גבולות.
אז, עד כמה אתם מאשימים זה את זה כהורים (או את עצמכם) ומחלישים את היחידה ההורית שלכם?
1. כמעט ולא
2. קצת מאוד
3. קצת
4. חלקית
5. הרבה
6. הרבה מאוד
7. כמעט תמיד
שימו לב למילים שלכם בשבוע הקרוב, ובדקו איך להוריד את האשמה ההדדית - ולחזק אתכם ההורים. בהמשך נתקדם לסוגיית הגבולות, כשאנחנו חשים פחות סטרס, וגם פחות אשמה הדדית.
ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית, מפתח הטיפול העצמי לשימוש מוגזם במסכים