לא חלפו כמה חודשים ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו ניצבים בפני סגר מלא נוסף. שוב לג'נגל בין ילדים לעבודה, בין משחקים על השטיח לשיחות עם קולגות, להתמודד עם לימודים בזום לצד הזומים שלנו ההורים, ובתוך כל זה גם להצליח לקחת נשימה לעצמו.
הרבה מההורים ניצלו את הסגר הראשון או השני, על מנת לגמול את ילידיהם מחיתולים. תהליך הגמילה מחיתולים לא תמיד הולך "נקי", תרתי משמע. קיימים מגוון קשיים נפוצים, כמו התאפקויות לאורך שעות רבות ופספוסי פיפי מרובים. הקשיים קשורים בדרך כלל לטמפרמנט של הילד או לאופן שבו נוהל תהליך הגמילה.
כך או כך, הסגר השלישי הוא הזדמנות מצוינת לטפל בגמילה של ילידכם ולהצליח לשוב למסגרת החינוכית לאחר שתהליך הגמילה הושלם במלאו. זאת כיוון שהשהות המשותפת יחד עם הילד בבית היא הזדמנות מצוינת לנהל תהליך עם מינימום התערבות חיצונית (כזו של הגן למשל), תוך מתן קשב רב ומשאבים לתהליך.
כיצד נשתמש בסגר כהזדמנות לגמילת ילדנו?
1. האם זה הזמן הנכון עבורנו?
כמו בכל תהליך חינוכי עם ילדנו, חשובה מידת הפניות שלנו ההורים ושל ילדנו. לכן, אם אתם עובדים חיוניים בסגר ותבלו מעט זמן בבית עם ילדיכם, או שמא ילדיכם עבר שינוי משמעותי לאחרונה, כמו הצטרפות של אח חדש למשפחה, דחו את הטיפול בבעיית הגמילה לזמן שכולכם יהיו פנויים יותר. עדיף להוביל שינוי בבית כשאנו מרגישים שיש לנו ולילד כוחות להתמודד גם עם תהליך ארוך ומאתגר.
2. הבנה מעמיקה
לפני שאנחנו בוחרים לצאת לתהליך של שינוי, חשוב שנבין מול מה אנחנו עומדים. מהו האתגר שעומד מולנו? מדוע הוא ממשיך להתקיים? רק לאחר שנענה על שאלות אלו נוכל לחשוב על תכנית עבודה להתמודדות. לעיתים, הורים מתקשים להבין את המקור לבעיית הגמילה, וכתוצאה מכך הפרקטיקה שהם בוחרים להתמודדות עמה לא מקדמת אותם ואת הילד ליעד הנכסף - גמילה מלאה.
למשל, במקרים רבים הילד בוחר לעשות קקי בתחתון בעקבות חשש משחרור הקקי בסיר או בשירותים, ואילו ההורים מבינים זאת כהתנהגות של "דווקא" מצד הילד. כתוצאה מכך הם כועסים או אפילו בוחרים להתעלם מהבעיה.
היו נחושים והובילו את ילדיכם לעבר היעד המיוחל, תוך ביטחון בדרך הפעולה שבחרתם
בשני המקרים, הילד לא מקבל סיוע לקושי האמיתי שלו (החשש משחרור הקקי בשירותים או בסיר) ולכן, הבעיה נותרת בעינה. דוגמה נוספת היא כאשר הילד מפספס פיפי פעמים רבות בעת משחק. ההורים לפעמים טועים וחושבים כי הילד בכלל לא מעוניין להצליח, בעוד שהקושי שלו קשור לקשב, ואז כאשר הוא משחק הוא מתקשה להפנות משאבי קשב לגופו ולהמשיך להתאפק.
קראו עוד:
3. בנו תכנית עבודה
לאחר שהבנתם את הסיבות האמיתיות לקושי של הילד ואת הגורמים המשמרים את קשיי הגמילה, מומלץ לבנות תכנית עבודה מפורטת להתמודדות. בתוכנית העבודה אני ממליצה שנכלול גם תרחישים אפשריים ואת התגובות להם. כך, נגיע מוכנים לסיטואציות הצפויות ונוכל לפעול כפי שבאמת תכננו לפעול.
למשל, עבור ילד שעושה קקי רק בחיתול והחלטנו להפסיק את השימוש בחיתול, כדאי שנגיע כשאנחנו בטוחים כיצד לפעול כאשר הוא מתנגד, בוכה ומבקש בתוקף את חזרה את החיתול. עבור ילד שמרבה לפספס פיפי תוך כדי משחק, חשוב שנחליט כיצד עלינו לפעול כאשר אנו רואים שהוא מרוכז זמן רב כבר באותו המשחק מבלי ללכת להתפנות.
4. שלבו כוחות
טיפול בגמילה עלול להיות מאתגר עבורנו ההורים. הניקיונות הרבים והמשאבים הרגשיים שההורה משקיע הם מעייפים. ככל ששני ההורים יתגייסו יחד לתהליך, כך הם יצליחו לחלוק בנטל ולעזור לילד להיגמל מהר יותר.
5. גייסו את הילד כשותף
תהליך הגמילה נעשה בהובלת ההורה, אך מחייב את שיתוף הפעולה של הילד. הורים רבים מתלוננים כי "לילד לא איכפת שהוא מרטיב" או "היא עושה קקי בתחתון, ממשיכה לשחק ומתעלמת". מניסיוני, במצבים אלו הילד חש מיואש ולא מאמין ביכולתו באמת לשנות את המצב. כאשר אנו מובילים שינוי, חשוב מאד שנשנה את העמדה של הילד ושלנו. נאמץ שיח חיובי, במסגרתו - אנחנו יחד, כצוות נצא למשימה המשותפת ונצליח בה.
6. נחישות וסבלנות
כמו כל תהליך, שינוי עשוי להגיע רק לאחר תקופה של עבודה. חשוב, להיות סבלניים ולאפשר לילד את הזמן הדרוש לו להתמודד עם הקושי. לצד זאת, חשוב שלא נשאיר את הגמילה בתחום אחריותו של הילד. עמדה שכזו משאירה את הילד לצעוד לבדו מבולבל בשביל הגמילה. במקום זאת, היו נחושים והובילו את ילדיכם לעבר היעד המיוחל, תוך ביטחון בדרך הפעולה שבחרתם.
ב ה צ ל ח ה!
