מתי הגיל הנכון להתחיל ללמוד נגינה והאם עדיף להציע לילד או לחכות שזה יבוא ממנו? ובכלל - מה עושים כשהילד מתלהב מפסנתר, מחליטים להשקיע ברכישת כלי הנגינה ואחרי חצי שנה הוא מודיע שהספיק לו והוא בכלל רוצה ג'ודו?
"אורי נכנס לגן טרום חובה, הוא היה בן ארבע וקצת. די מהר הוא ביקש חוג מוזיקה", מספרת דורית קמיל שמיר מחולון. "זה היה ממש מיוזמתו. הוא כל הזמן היה עושה הצגות, מנגן ושר. אני נגד חוגים בגילים האלו אבל אם זה הגיע ממנו והחלטתי לתמוך".
על איזה כלי הוא בחר לנגן?
"הוא ביקש אורגן, אולי זה משום שהיה אורגן בבית שלנו. אני ניגנתי כילדה, אבל מעולם הוא לא ראה אותי מנגנת. הוא היה בקבוצה שלוש שנים, אחר כך החליט שהוא רוצה כלי נוסף, אקורדיון, כי ראה אצל המורה שלו והתלהב, אבל המורה שלו המליצה על כלי שני - פסנתר. היא אמרה שיש לו קליטה מוזיקלית. בהמשך הוא עבר ללמוד לנגן במקום אחר והתמקד בפסנתר בלבד".
אהבתו של אורי למוזיקה לא הגיעה משום מקום - בבית המשפחה יש פסנתר, מנדולינה ואקורדיון, ולאחרונה הוא חגג בר מצווה וקיבל במתנה קלידים מקצועיים כדי שיוכל לחבר למחשב ולהקליט.
"אם הוא חוזר חסר מצב רוח או אחרי מריבה עם מישהו, הוא מתיישב לנגן", מספרת אמו. "מהר מאוד המורה שלו המליץ להכניס את הפסנתר לחדר שלו, כדי שזה יהיה העולם שלו, מרחב פרטי. הוא צדק. אורי התפתח, התחיל לאלתר ולהלחין".
לפני הכניסה לחטיבה הוא התקבל למגמת מוזיקה ואחרי התלבטות לא נרשם אליה. "החלטנו לוותר כדי שלא יהרוס את הכיף. זה היה חכם כי הוא מנגן מהלב, לא רציתי מימד תחרותי", אומרת קמיל שמיר.
קראו עוד:
אורי מוסיף לדבריה של אמו: "אני מנגן קודם כל כי זה עושה לי כיף ואחרי זה כדי להשתפר. אני מוכן ללמוד על הכל - גיטרה בס, תופים וגיטרה חשמלית. מקדיש כל יום בערך שעתיים לאימון ואני נהנה להתאמן ולהצליח".
אתה מצליח לשלב עוד תחביבים?
"בבית ספר אני במגמת רובוטיקה, הייתה תקופה שהייתי בליגת כדורסל ועכשיו אני בתוכנית אימונים בחדר כושר. צריך לדעת לתכנן טוב את הזמן. כשאני מנגנן זה מין שקט כזה, בין אם זה יצירה או אלתור, אני נהנה ולכן חשוב לי להמשיך"
דורית, למה חשוב לדעתך לעודד נגינה בגיל צעיר?
"אורי ילד מחונן ואני מאמינה שיש לזה גם קשר למוזיקה. זה אימון מוחי, גם המורה שלו אמר. קריאת תווים היא כמו מתמטיקה, וככל שהגיל עולה, הרמה עולה. זה בונה אותו, זה חלק ממנו".
הכל תלוי בילד
"אין דבר כזה גיל צעיר מדי ללימוד מוזיקה, הכל תלוי בילד", מסבירה יאנינה קודליק, מנהלת קונסבטוריון אקדמא באשדוד. "יש יוצאי דופן ולא מעט. ראיתי ילד פלא בן שנתיים מתופף. יש כאלו שיכולים להתחיל בגיל ארבע, תלוי אם הילד משתף פעולה יש לו יכולת לשבת ולהתרכז".
עוד היא מוסיפה, "אנחנו מבינים כיום שאפשר להתחיל בגיל שנתיים וחצי, כהכנה לנגינה. הילד לומד בסיס מוזיקלי ואת שפת המוזיקה, בדיוק כמו הכנה לכיתה א'".
באיזה כלי מומלץ להתחיל לנגן?
"לרוב, מגיל שש אפשר לנגן על פסנתר, צ'לו וכינור. מגיל שמונה - גיטרה וכלי נשיפה מעץ, כמו קלרינט וסקסופון, חליל צד. מגיל תשע כלי נשיפה ממתכת כמו חצוצרה וטרומבון. אם מתבלטים כדאי להתחיל לנגן על פסנתר. זהו כלי בסיסי, עצמאי, שמכיל בתוכו המון מונחים מוזיקליים: לומדים תווים, מפתח שמיעה, וזה כלי שמנגן כמו תזמורת אחת שלמה".
עוד היא מחדדת: "אם הילד התחרט, אפשר כמובן להחליף כלי ואפשר לנגן על שני כלים במקביל. אני מאמינה שכדי להתאים את הכלי לילד, כדאי לשאול אותו מה הוא מעדיף, לסמוך עליו. הפרמטרים הם עניין, זמן והורים תומכים".
מה יתרונות הלמידה בגיל צעיר?
"הלמידה משפיעה על יכולת קוגניטיבית. לימודים מפעילים 95% מתאי המוח, מפתחים זיכרון, מפתחים קואורדינציה. כל כלי עובד על חושים, היכולת להתרכז, לחשוב. ואם הילד קצת מתייאש, אפשר לאתגר אותו, למצוא טכניקות ולהיות יצירתיים".
הנגינה היא מקום לברוח אליו
זוהר ואורי גדיס אילני מפתח תקווה הם הורים לתאומים בני 11.5 ולילדה בת שש וחצי. התאומים מנגנים מגיל שש, אדם על פסנתר וארד על גיטרה. "ארד התחיל לנגן דווקא על תופים", משתפת זוהר. "כשהיה בן חמש קנינו לבקשתו תופים צעצוע. אחר כך הוא החליט לנגן באופן רציני יותר וקנינו מערכת תופים מקצועית. לפני שנתיים הוא ביקש להחליף וקנינו גיטרה חשמלית".
מאיפה נולדה האהבה לנגינה?
אורי: "אין לי קשר למוזיקה, מעולם לא ניגנתי ואני לא יודע לקרוא תווים. לזוהר יש רקע, היא מוזיקאית, גם אבא שלה וסבא שלה, כולם ניגנו על פסנתר. כשאבא שלה שמע שהילדים בחוג למוזיקה הוא קנה לאדם פסנתר חשמלי, שהיתרון הוא שלא כל הבית שומע".
לדבריהם, גם האחות הקטנה מראה סימני התעניינות, וכרגע מנגנת בעיקר אינטואיטיבית.
איפה הילדים מנגנים?
זוהר: "הם לומדים בבית הספר למוזיקה, ליד הבית. כל אחד והמורה שלו, שיעור של 45 דקות. בנוסף, הם מנגנים בהרכב שבית הספר חיבר, עם נגנים שונים וזמרת, וגם מופיעים. אחרי הלימודים הם מתאמנים בבית, לפי הרצון והזמן שלהם".
"זה לא נכפה עליהם", אומרת זוהר. "אני מאמינה שבעתיד הם יהיו אנשים יצירתיים. הם משקיעים ומבינים שיצירה בתחילת הדרך נראית בלתי מושגת, אבל אחרי שבועיים-שלושה מצליחים.
"הם מתאמנים 4-3 חודשים למופע. זה לא מובן מאליו בגילים האלו. עם הזמן גם המעגל החברתי מתרחב ונוצרות חברויות עם מכנה משותף רחב. הנגינה מאפשרת עוד מקום לברוח אליו ואנחנו תמיד עם היד על הדופק".
מנגנת שלוש שעות ביום
"אנחנו משפחה מנגנת. בעלי ואני מנגנים בפסנתר, לכן היה לנו טבעי שגם דנה תנסה. היא הלכה, התנסתה והתחברה", משתפת סבטלנה גולייב מאשדוד, אמא לשניים.
"דנה החלה ללמוד על פסנתר בגיל שש. מעבר לפן הטכני, איך ללמוד לנגן, לימדו אותה על אהבת המוזיקה וזה מה שרצינו, שהיא תלמד לאהוב מוזיקה, שתבין כמה זה נפלא. הנגינה אצל דנה היא מעבר לתחביב, היא הנשמה שלה".
מה הלימודים דורשים ממנה?
"כיום היא בת 18 ומנגנת באקדמיה פעם בשבוע, לפעמים יש תוספת של חזרות. בבית מתאמנת המון, כל יום שעתיים-שלוש, או יותר כשזה לא מתנגש עם הלימודים".
שתפי באתגרים.
"זה לא קל לשבת שלוש שעות מול פסנתר ולנגן, אימון אחר אימון, אצבעות שרצות בקצב מסוים. כשמנגנים, חשוב להעביר את המסר של היצירה, לפרש מה רצה המלחין לבטא, המון עבודה של רגש ומוח. היא תלמידה מצטיינת, הפסנתר זה לנפש.
"בבגרות שלה היא ניגנה יצירה מסובכת מאוד של בטהובן. היא בחרה אותה, השקיעה המון וגם בבית הספר שבו היא לומדת תמכו ועזרו".
להורים אחרים מייעצת גודייב פשוט לנסות - "כשהילדים קטנים, צריך לאפשר להם להתנסות בדברים, עד שיבחרו. אם לא תנסו לא תדעו שיש להם כשרון ולא תדעו שהם אוהבים לנגן".