בייבי בום גרסת ישראל. בזמן שבת זוגו הייתה בבית עם צירי לידה, יום לפני תאריך הלידה המשוער, סגן ר' מירושלים, המשרת בתפקיד מבצעי מסווג בחיל האוויר, הוקפץ לצבא עם פתיחת מבצע "עלות השחר". אז, הוא רק קיווה להספיק לראות ולחבק את בתו הראשונה שיוצאת לאוויר העולם.
"תמר הייתה בסוף שבוע 39 ותאריך הלידה הצפוי היה אמור להיות ביום ראשון, אבל הזניקו אותי לבסיס עם פתיחת המבצע. היא קיבלה את הטלפונים של כל מי שיכול להשיג אותי אם משהו יקרה. הבנתי שיש סיכוי שאפספס את הרגע הזה, את הלידה, מיד כשהודיעו על ההתחממות בגזרה הדרומית. שנינו הבנו מיד שזה ישפיע על הזמינות שלי, שהעומס המבצעי יהיה גבוה, אפילו שהתכוננו חודשים רבים ורצינו שהכול יהיה רגוע ושליו".
קראו עוד:
ביום שישי בצהריים הגיעה שיחת הטלפון מהמבצעים, שקראה לסגן ר' להתייצב בבסיס - יום לפני תאריך הלידה המשוער. "הרגשתי שאני בקונפליקט אישי. מצד אחד, אני כמה שנים טובות משרת בצבא כחייל וכקצין שרוצה לתרום ועושה בתפקיד משמעותי וחשוב. מצד שני, רציתי לתת את הקשב למשפחה שלי, להתעסק במשהו שהוא גדול ממני, שהוא הקמת משפחה, ולתמוך באשתי בלידה שיכולה לקרות בכל רגע. השארתי בבית אישה רגע לפני לידה".
איך זה השפיע עליך?
"זה מצב שאף פעם לא התמודדתי איתו. חשבתי עליה כל הזמן, על מה היא מרגישה, אם היא צריכה אותי למשהו ולא יכולה להשיג אותי".
ואז יצאת למשימה.
"החברים שלי תמכו בי לאורך כל הדרך. כולם ידעו שאשתי עוד רגע בלידה, אז סיימנו את המשימות בין שישי לשבת והמפקד שלי שלח אותי הביתה לכמה שעות, בידיעה שהוא לא רוצה להחזיר אותי. במוצאי שבת היה ברור לנו שאם אין לידה - אני חוזר למלחמה ואין שום סיכוי להישאר בבית, כי טילים משוגרים על ישראל וצריך לשמור על העם. בכל אותו זמן היא כעסה על המפקד שלי ששלח אותי להישאר איתה בבית".
את תמר, אגב, סגן ר' הכיר בשירות. "היא גם יוצאת חיל האוויר ועושה מילואים. היא מכירה את האופי של החיל ואת האופי של המשימות, והיא נותנת לי גב מלא", הוא אומר.
ובסוף נכנסתם לחדר לידה.
"קמנו ביום ראשון בבוקר ונסענו לבית החולים. את כל מה שקורה מאז חוויתי בחדר הלידה. הבת המקסימה שלנו נולדה בשעה 23:25, חמש דקות לפני הפסקת האש הרשמית".
בחרתם לה כבר שם?
"עדיין לא, אבל כמובן שכולם אומרים שיש לנו הרבה רעיונות טובים. הציעו לנו כבר את השם איילת השחר".
זה לא המבצע הראשון שאתה לא בבית.
"אני מכיר את ההשלכות של התפקיד ויודע מה הוא דורש. בכל פעילות של חיל האוויר שהיא לא שגרתית, צריך להישאר בלילות, או שיש אירועים שקורים במדינה שלנו וצריך לתת מענה גם בסופי שבוע. בכל פעם צריך לאזור כוחות, להגיד תודה לאשתך שנשארת לבד, לתרץ למה אתה לא נשאר, ומשם לרוץ למשימה".
אז עוד 20 שנה גם הקטנה תהיה בחיל האוויר?
"אתה מגיע לרגע הזה שבו אתה מסתכל על התינוקת שלך ואומר - הלוואי שבמשמרת שלה היא כבר לא תצטרך להילחם. אבל המסלול שלה בחיל בטוח, כולנו גאים להיות חלק מהמשפחה הזאת".
