בשיתוף תלמה
החיים של ניצן מכני (33) מרמת־גן כמעט אף פעם לא היו שגרתיים. והשנה, השגרה שהצליח לסגל לעצמו, שעזרה לו לצמוח ולהגיע להישגים רבים – השתבשה לחלוטין. מכני, שמשרת ביחידת הקומנדו, גויס למילואים ב־7 באוקטובר. הוא שירת יותר מ־100 ימים, בדרום ובצפון, ואז חזר הביתה לאשתו, בתו בת השנתיים והתינוק החדש. כשחזר, הוא גילה שההסתגלות לא פשוטה. עכשיו הוא מנסה לייצר לעצמו מחדש שגרת בוקר שתהווה מנוע להמשכו של יום מוצלח.
בוקר בחייו של ניצן מכני
(צילום : ניצן מכני)
5:00
"אני קם מוקדם, שותה קפה וקודם כל יושב ומארגן את היום. אני מודה שמאז המילואים אני ישן פחות טוב, אז קשה לי יותר לקום בשעה הזו, אבל אני לא מוותר לעצמי ומקפיד בכל בוקר לפתוח את השגרה בצורה קבועה".
6:00
"מתחיל אימון. אני מתאמן כל יום. בגיל 30 נכנס לי ג'וק שאני רוצה ללכת לנינג'ה. זה היה בתקופת הקורונה והלכתי להתאמן על המכשירים בגינות הציבוריות כי הכל היה סגור. השתתפתי בעונה האחרונה של נינג'ה ישראל ואחר כך הייתי בליגה של הנינג'ה. אמנם המלחמה קטעה לי את זה, אבל אני עדיין בכושר טוב וחוזר לפתח אותו בהדרגה. ענף הנינג'ה מחייב כושר גבוה מאוד ודורש לעבוד על הרבה דברים במקביל: כוח, סיבולת ועוד".
6:30
"תרגילים אחרונים. לפני המלחמה הייתי מתאמן בכל יום בין שעתיים לשלוש שעות, גם בימי שישי. עכשיו הצטרף למשפחה תינוק חדש, הוא רק בן שלושה חודשים, אז בימי שישי אני בבית וככלל האימונים התקצרו".
7:30
"מארגן את הקטנה ולוקח אותה לגן. חשוב לי מאוד להיות עם הילדים ושמתי את זה בראש סדר העדיפויות שלי, במיוחד מאז המלחמה. אני לא רוצה להיות מההורים האלה שרואים את הילד רק כשהוא ישן".
8:00
"אוכל ארוחת בוקר מזינה. חזרתי מהמלחמה עייף מאוד, מותש, ואני עדיין קצת מרגיש ככה. בעזה אכלנו הרבה ג'אנק וחטיפים וחזרתי כמה קילו יותר, אז חשוב לי עכשיו לחזור לתזונה טובה שתוסיף לערנות ותאזן את הבריאות הפיזית".
ומה לגבי הנפש?
"אני קצין לוחם. באותה שבת ארורה כבשנו את מוצב נחל עוז מחדש והיו שם עשרות גופות של חיילים. ביום של הכניסה הקרקעית נכנסתי יחד עם היחידה לעזה ולחמתי בעיקר בדרום, עם גיחה קצרה לצפון. עברתי הרבה, והטיפול הנפשי שלי כרגע זה האימונים. עם כל מה שעבר עליי בחצי שנה האחרונה אין לי את הפנאי ללכת לפסיכולוגים, אז השגרה שלי עם האימונים והתזונה הקבועה בכל בוקר – הם הטיפול הכי טוב. אני מוציא את כל האגרסיות ופותח את היום שלי הרבה יותר חזק".
8:30
"יוצא לעסק. סידורים. פגישות ולוח זמנים צפוף. עשיתי תואר בכלכלה ומינהל עסקים ולאט־לאט התפתחתי. כיום יש לי משרד לייעוץ משכנתאות ואנחנו עוזרים בליווי כלכלי.
מאתגר לחזור אחרי כמה חודשים שלא הייתי בעסק בגלל המלחמה".
10:00
"חושב על אבא שלי, שנפטר באפריל האחרון, שבועים אחרי שנולד הבן שלי. זאת הייתה טלטלה גדולה. די מהר המחשבות נודדות לזה שגם בשבוע הבא יש לי מילואים – ואני מרגיש רע עם זה שהכל נופל על אשתי".
10:30
"מתכונן להקלטה של הפודקאסט שלי. אני מכנה את עצמי 'נינג'ה פיננסית'. אני לוחם בנשמה שלי וזו תכונה שמלווה אותי מילדות. אחותי ואני מאומצים, נולדנו בארץ להורים שנפלו לסמים ובגיל שלוש הוציאו אותנו לבית ילדים. בגיל שש אימצו אותי. אני אדם שמסתגל מהר, וכשיש משברים אני יודע להרים את הראש ומנסה להישאר עם קור רוח".
למה אתה מתגעגע מלפני המלחמה?
"לרמות האנרגיה שהיו לי. אני עדיין לא שם ואני מרגיש שאני צריך להתאמץ יותר מבעבר. אני רואה את עצמי כאחד שיודע ליפול ולקום אבל זאת תקופה מורכבת שדורשת ממני לחשב 20 צעדים קדימה".
אילו הרגלים חדשים סיגלת לעצמך?
"מעבר לחזרה לעסק, לעבודה, ליעדים ולמטרות שהצבתי לעצמי, אני מנסה להיות כמה שיותר עם המשפחה ושם על זה הרבה דגש. הבת שלי, בת שנתיים, לא ראתה אותי כמה חודשים ולפעמים היא בוכה בלילה וצועקת 'אבא, אבא'. היא מאוד קטנה והמלחמה השפיעה עליה מאוד. לכן אני מנסה לחזור מהמשרד בשעות נורמליות. בנוסף, אני משתדל שהנפש שלי תהיה יותר רגועה".
יש לך עצה איך למצוא שגרה מאוזנת בימים של חוסר ודאות?
"אני חושב שכל אחד יכול ליצור שגרה טובה, אבל צריך להתחיל מקטן. אם בן אדם רגיל לקום בשעה 9:00 בבוקר, אז לא להחליט לקום מחר ב־5:00, אלא ב־8:45. זה תהליך וצריך להציב מטרות קטנות בכל פעם. כל אחד או אחת שיחליטו להתמיד במשהו יהפכו למומחים ויצליחו. בין אם זה באימונים, בתזונה או בעסקים. אחד הדברים הכי חשובים זו התמודדות עם משברים. כשיש מלחמה, הגוף עייף, אשתי בבית חולים, אבא שנפטר – הכי קל להגיד לעצמי שאני מוותר על האימון. אבל אם עושים עוד מאמץ דווקא כשקשה, זה מה שייתן לך מנטליות חזקה יותר. השיטה היא להמשיך בשגרה. להתמיד. גם תוך כדי משבר וגם ביום קל. לא לוותר. לעשות בכל מחיר".
פורסם לראשונה: 04:00, 11.07.24
