החברות יוצאת הדופן בין הזוג הישראלי לפונדקאית מארה"ב
(צילום: ירון שרון )
כשדביר בר (44) ורן עמיחי (36) מחולון התחילו את המסע שלהם להבאת ילדים לעולם, הם לא תכננו שבינם לבין האם הפונדקאית ובן זוגה, הת'ר ודיוויד היינץ, שגרים בכלל בארצות הברית, תירקם חברות עמוקה. אבל מה שהתחיל כפעולה רפואית טכנית, ובקשר שמסתיים לרוב אחרי הלידה, הפך למערכת יחסים עמוקה וארוכת שנים, חוצת-אוקיינוסים ומגפות עולמיות כמו הקורונה.
בר ועמיחי, נשואים ובזוגיות בת שבע שנים, הם הוריהם של תאומים בני שלוש וחצי. הפונדקאית שנשאה ברחמה את ילדיהם היא הת'ר היינץ, מג'ורג'יה שבאטלנטה, נשואה לדיוויד ואם לאדליה בת בת השבע.
עוד כתבות בערוץ הורים:
"בדייט הראשון כבר דיברנו על הורות וילדים, ואחרי שנה וחצי בזוגיות התחלנו בתהליך", עמיחי מספר. עד שנולדו התאומים הוא עבד כעורך בתוכניות ריאליטי כמו "הישרדות" ו"גולסטאר", וטס ברחבי העולם. היום הוא מורה לאזרחות. דביר, איש תקשורת מוכר, ידוע כאחד ממובילי הנגשת מזון ללא גלוטן, שגם פתח בלוג מצליח והוציא ספר שהפך למדריך בתחום.
עבור היינץ הייתה זו הפונדקאות הראשונה בחייה. היא מספרת שכנערה בתיכון היא קראה על עולם הפונדקאות, שריגש אותה. אישה שהכירה בעיר הקטנה שבה היא מתגוררת, שימשה אם פונדקאית ושיתפה בחוויות שלה בבלוג שכתבה, גם גרמה לה לדבריה להאמין שזה אפשרי.
מה חשבתם לראשונה שהבנתם שמדובר בזוג אבות, ועוד מישראל?
"הנחנו שהתהליך יהיה עם זוג שגר בארצות הברית בגלל עניין המרחק, אבל דיוויד ואני בחרנו בפונדקאות כי רצינו לעשות מעשה שהוא לא אנוכי, רצינו ללמד את הבת שלנו על ערך הנדיבות והאהבה. לא שינה לנו אם מדובר בזוג שגר במקום אחר בעולם, או זוג מאותו מין. כבר מקריאת הפרופיל שלהם אפשר היה להבין ולהרגיש כמה שהם רוצים משפחה, וכמה שהם יאהבו את הילדים, וזה מה שהיה חשוב לנו. מיד שמנו לב למכנה המשותף בין כולנו, אפילו שזה היה על הנייר. לדבר איתם, לשמוע את הקולות שלהם ולראות אותם יחד, רק חתם את זה".
פחות משנה עברה, כשבניסיון הראשון הת'ר נקלטה עם תאומים - בן ובת. בחודשי ההיריון הארבעה שמרו על קשר הדוק בטלפונים, התכתבויות ושיחות וידיאו, לאורך הבדיקות הרבות בהיריון שהוגדר בסיכון גבוה, ואחריו. בגלל הסיכוי ללידה מוקדמת, דביר ורן טסו אליהם לארצות הברית. אבל כשהם הגיעו, הלידה עדיין לא נראתה באופק וההיריון התקדם כמתוכנן. בינתיים, במשך שבועות הם גרו יחד עם משפחת היינץ, יצאו לבלות וחגגו חגים כמו קרובים ותיקים. בשבוע 37 ויומיים, בדיוק לפי ההמלצה, הת'ר הגיעה לניתוח הקיסרי המתוכנן בבית החולים.
"כל העוצמות ברגע אחד"
"הלבישו אותנו כמו מנתחים, ונכנסנו לחדר עם הרבה רופאים. זה הדבר הכי מרגש ועוצמתי שאפשר לדמיין, כל העוצמות התרכזו לרגע אחד. פתאום רן יצא מהחדר בבכי, שמעו אותו בכל המסדרון, ודקה אחר כך ליבי הנסיכה יצאה. בין אינקובטור לאינקובטור, בכינו ולא ידענו על מי להסתכל", מספר בר.
"זו התגשמות חלום מטורפת, בעבר לא יכולתי לדמיין אוצר שכזה, שאני אהיה אבא בחיים שלי. כשיצאתי מהארון בגיל 17, המשפט הראשון שאימא שלי אמרה לי היה - 'אבל אני רוצה להיות סבתא'. כילד, מי יכול היה לחשוב על המאורע הזה, ושדבר כזה ישתלב".
ואז הם חזרו הביתה, לא הרבה לפני פריצתה של מגפת הקורונה לחיינו. בינתיים, לא רק זוג האבות שינה את מסלול המקצועי. גם הת'ר, בעקבות הפונדקאות, הצטרפה רשמית לסוכנות התיווך שליוותה אותה כפונדקאית, והחלה לעבוד כמלווה של משפחות, שסייעה עם הזמן להולדתם של שמונה תינוקות נוספים. כשקיבלה בקשה לשמש שוב כפונדקאית בעצמה, היא נעתרה וילדה תאומים לזוג אמריקני.
הת'ר, איך מתכוננים לאירוע הזה, לשאת תינוק שלא חוזר איתך הביתה?
"כשאת בוחרת בפונדקאות את מבינה מההתחלה שהתינוק הוא של אחרים. קשה להסביר, אבל הגוף של האישה יודע. הגוף והלב ידעו שהתינוקות לא שלנו, ושהם יהיו מאושרים אצל רן ודביר.
רצינו לעשות משהו מדהים עבור אחרים. לא ידענו מה המשמעויות והתגמולים הכלכליים, אלא רק בשלבי החתימה. הם לא היו שיקול בכלל, והתכוונו לעשות את זה בכל מקרה. אני חושבת שזה תהליך שחייבים להיות מושקעים בו לגמרי, לתת לכך עדיפות גבוהה בחיים. וזה מאוד קשה, להגיע לרופאים כמה פעמים בשבוע, להיות אחראית, לדאוג לעצמך ולדאוג למשפחה שאת עוזרת ליצור".
"מוזר לקחת משהו שהוא אינטימי ואישי כל כך ולחבר לזו ערך כלכלי, אולי זה מה שמערער את זה", אומר דיוויד, "אני מניח שהרבה אנשים שעושים את זה מהסיבות הלא נכונות. כשאנחנו דיברנו על זה, חשבנו והחלטנו, זה היה כדי לפתור בעיות ולעשות טוב בעולם, לעזור לאנשים שלא יכולים לעשות את זה בלי העזרה שלנו".
