שיטוט מהיר באפליקציות דרך הנייד מגלה שרוב הנערות נמצאות היום ברשת, ובפרט באינסטגרם, מצלמות את עצמן בפוזות שונות ומעלות את התמונות, כאשר הן עוסקות שעות על גבי שעות בצילומי הגוף, מה שלפי מחקרים משפיע על דימוי הגוף שלהן ועל הביטחון העצמי.
סקר שנערך על ידי ויצו בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה בנושא תפיסות כלפי דימוי גוף אצל בני נוער, לקראת כנס שיתקיים בקרוב בנושא בשיתוף המכללה האקדמית בית ברל, מעלה תמונת מצב מדאיגה, או לכל הפחות מעוררת מחשבה. לפי הסקר, שנערך בחודש האחרון בקרב 404 בני נוער בגילי 12-18, כ-70% מבני הנוער בישראל מצהירים שהם היו מעוניינים לשנות מאפיין מסוים בגופם.
קראו עוד:
כ-68% מבני הנוער בישראל מעידים שחשוב להם לעסוק באופן יומי בנראות שלהם ושל הגוף שלהם. כ-50% מהבנות משתפות תמונות של עצמן ברשתות החברתיות, לעומת 33% מהבנים. בנוסף, כ67% מהבנים מתאמנים ועושים פעילות ספורטיבית בתדירות שבועית או באופן קבוע, לעומת 52% מהבנות, וכ-64% מהבנים אוכלים אוכל בריא לעומת 53% מהבנות.
האיזו: גיל ההתבגרות הוקדם - ומסתיים מאוחר ממה שחשבתם
"התרבות שבה אנחנו חיים מקדשת אידיאלים, שלא פעם מאבדים קשר עם הסטנדרטים הביולוגיים והפיזיולוגיים של הגוף האנושי", אומרת ניצן ספיון, מנהלת תחום פיתוח הדרכה בויצו, ומנהלת פרויקט "יום הנערה" 2022. "כך נוצר מצב שבו רוב הנערות בישראל אינן מרוצות מהמראה שלהן ו/או מהגוף שלהן. לצערנו, רבות מהן נמצאות במסע מתמשך ומפרך שבו הן מנסות, ללא הרף, להתאים את עצמן או לפחות לצמצמם את הפער, וכל זאת כדי להשיג רווחה נפשית, ביטחון עצמי וחוויה בסיסית של שייכות וקבלה חברתית".
ניצן ספיוןד"ר אורנית רמתי דביר, חוקרת, מרצה במכללה האקדמית בית ברל ויזמת בתחומי טכנולוגיה, מגדר וחברה, מחברת הספר ׳לדעת מתוך הגוף׳, לא ממש מופתעת מהנתונים הללו. "הסקר הוא שיקוף של מה שאנחנו יודעות ויודעים על התרבות שלנו, נערות ונערים לא מאוד מרוצים מהגוף ומהמראה שלהם, התפיסות שלהן ושלהם ביחס לגוף משפיעות על הדימוי העצמי ונראה שהן קשורות גם למיקום החברתי. לרוב, בנות יותר רגישות למראה החיצוני מבנים, אם כי גם בנים עסוקים במראה החיצוני ומשקיעים מאמץ בלשפר אותו. זאת תרבות של מראה, שמעריכה מראה חיצוני ספציפי ומצפה מהפרטים - בנות ובנים (נשים וגברים) - להשקיע מאמץ ולשפר אותו. תרבות שמקבלת ביטוי ועוצמה יתרה ברשתות חברתיות שמעצבות גם את השיח בהקשר החברתי הרחב", היא אומרת.
אורנית רמתי דביראלבום ביתיואם ננסה להבין מה בדיוק קורה ברשת, הרי שענבר מיכלזון דרורי, סוציולוגית דיגיטלית מהמכללה למנהל, ומהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מציגה תמונת מצב מעניינת: "העיסוק בגוף ובתרבות הגוף הפך לדבר מרכזי בחיי בני הנוער. במחקר שערכתי שבו חקרתי את נושא הסלפי בקרב נערות מלוד, ממודיעין ומרמת אביב, מצאתי שכיום נושא הגוף, דימוי הגוף וחשיבותו, הוא עניין משמעותי עבור בני נוער בכלל, ועבור נערות בפרט, כאשר המגדר והמעמד הכלכלי משנים את האופן שבו ניתן להבין את הפרקטיקה הזו בחייהן. ניתן לומר כי מבחינת הנערות עצמן, הן עסוקות ללא הרף במבט חיצוני על עצמן".
"זאת תרבות של מראה, שמעריכה מראה חיצוני ספציפי ומצפה מהפרטים – בנות ובנים, נשים וגברים - להשקיע מאמץ ולשפר אותו. תרבות שמקבלת ביטוי ועוצמה יתרה ברשתות חברתיות שמעצבות גם את השיח בהקשר החברתי הרחב"
"הגוף כנכס שיש לטפח"
המעניין הוא שבניגוד לדור שלנו, ההורים, שבו העיסוק בגוף נחשב לשטחי, הרי שהנערות כיום לא תופסות עצמן כשטחיות אלא ככאלו שדואגות לגופן: "הן רואות את הגוף כנכס שיש להשקיע ולטפח אותו", מסבירה מיכלזון דרורי, "לתפיסתן להשקיע בטיפוח הגוף זה לא עיסוק שטחי, אלא חלק ממגמה שבה את דואגת לעצמך, ולבריאות הפיזית והנפשית שלך. אפשר לראות שנערות במעמד כלכלי בינוני משקיעות השקעה עצומה בנראות שלהן, ובכל מה שקשור לענייני הגוף (החל משיזוף, לק בציפורניים ושיער, ועד אימונים שונים ועוד). לעומתן, נערות ממעמד נמוך אמנם רוצות להשקיע ולהיראות כך, אבל אין להן את האמצעים".
ענבר מיכלזון דרוריצילום: מיה קפלובכל זאת, כ-50% מבני הנוער מצהירים שהם חשים שגופם לא עומד בסטנדרטים של הרשת.
"נכון. מצד אחד, יש נערות שהתמונות באינסטגרם גורמות להן לתחושה לא טובה ולירידה בערך העצמי. הן רוצות להיראות כמו בפילטרים, ויש גם כאלו שבעקבות כך עושות ניתוחים פלסטיים. בהן יש גם כאלו שנכנסות לסחרור של תיקון, לשיפור ולשיפוץ אינסופי. מצד שני, יש נערות שאומרות שהרשתות והסלפי הם דבר חיובי שהוביל אותן לאהוב את הנראות שלהן. הייתה נערה שאמרה לי שאת מצלמת תמונות, מעלה אחת שאת אוהבת, יש לך מלא לייקים, וזו תחושה מעולה. בעצם עבורן האינסטגרם הופך לאוסף התמונות שלך שאת הכי אוהבת, וזה כרטיס הביקור שלך".
"נערות רבות נמצאות במסע מתמשך ומפרך שבו הן מנסות ללא הרף להתאים את עצמן או לפחות לצמצמם את הפער, כדי להשיג רווחה נפשית, ביטחון עצמי וחוויה בסיסית של שייכות וקבלה חברתית"
ועדיין, את אומרת שהמראה משקרת?
"כן, היא משקרת, כאשר יש נערות שהייצוג שלהן באינסטגרם חשוב להן יותר מאשר איך שהן נראות במציאות, עד כדי כך שלעיתים ניתן למצוא ברשת נערות שכלל לא דומות למראה האמיתי שלהן. המעניין הוא שמלכתחילה אף אחד לא חושב שהמראה אמיתית. זה חלק מהמשחק של בני הנוער, והם מקבלים את זה. המראה משקרת כי זה לא טבעי. בעבר היה יותר חופש, היה מפגש, ואיך שהצגת את עצמך זה מה שהיה. כיום המפגש ברשת הרבה יותר מתוכנן, מורכב, והחוקים לא הוגנים. את שם, הכללים הם שיש תמונות רגילות ויש תמונה סקסית. זה חלק מתהליכי ההתבגרות שלהן".
"יש נערות שהייצוג שלהן באינסטגרם חשוב להן יותר מאשר איך שהן נראות במציאות, עד כדי כך שלעיתים ניתן למצוא ברשת נערות שכלל לא דומות למראה האמיתי שלהן. המעניין הוא שמלכתחילה אף אחד לא חושב שהמראה אמיתית. זה משחק של בני הנוער"
כיצד הסלפי משפיע בנושא מיניות?
"לתפיסתי, מידת המיניות הנתפסת בתמונה רחוקה מלהיות תלויה במאפיינים אובייקטיביים. היא נבנית דרך השיח הגלובלי והמקומי שנערות משתתפות בו במרחב הדיגיטלי. בעצם, הטענה היא שהמעמד הכלכלי מייצר סוג שונה של מיניות מכובדת שנערות שואפות אליה. וזה אומר, שכאשר נערות במעמד בינוני מציגות עצמן באינסטגרם מתוך רצון להעלות סלפי סקסי, הן משתמשות בהון התרבותי והכלכלי שלהן. למשל, הן מצלמות סלפי בתנוחת יוגה בים, בשיעור ריקוד או סלפי בבגד ים בחופשה באיטליה. זהו סלפי שנתפס אחרת בעיני הקהל ברשת מאשר סלפי של נערה שעומדת עם בגד ים מול המראה כמו שרואים הרבה בסלפי בבגד ים. השאלה היא מהן האפשרויות האחרות שקיימות או לא בחייה?
"אגב, תמונה כזאת נחשבת כדבר לא מכבד משום שהיא ישירה מדי. בעצם ניתן לראות שהתרבות שלנו מסלילה נערות לחשיבה 'איך להיות סקסית בלי להיות יותר מדי ישירה'. ברגע שהן מעלות עצמן כסובייקט מלא תשוקה הן נכנסות לאזור מסוכן כי בחברה הישראלית זה לא מקובל, יש יותר שמרנות".
איך זה משפיע על הנערות עצמן?
"לתפיסתי הנערות עצמן נמצאות כיום בדילמה. מצד אחד הן מתבגרות, הן רוצות להראות את עצמן, להציג את הגוף שלהן כחלק מתהליך ההתבגרות שהן נמצאות בו, וכמו כן הן רוצות לקבל הרבה לייקים. הן מרגישות שיש מהן ציפיות סותרות. מצד אחד, הקהל דורש תמונה בבגד ים, וברור להן שאם הן יעלו תמונה כזאת הן יקבלו הרבה לייקים. מצד שני, הרשת מאוד סקסיסטית. וכיום, עם כל הרצון שלהן להרגיש פמיניסטיות ולהעלות איזו תמונה שבא להן, עדיין, לצערנו, המבט הגברי הוא המבט המרכזי באינסטגרם. כך שמהצד הן מבינות שאסור להן להיות ממש סקסיות כי זה נחשב 'פרחי' . ברור להן שהן צריכות להיות במשחק ולשדר סקסיות מרומזת, כאשר המיניות מאוד תלויה לא רק במעמד הכלכלי שלך, אלא גם במקום שבו את גדלה. למשל, היה מקרה שבו תקפו ברחוב שתי בנות שהצטלמו בלוד בבית קפה כשהן יושבות עם הרבה בנים, ומאוחר יותר אמרו להן שזה היה בגלל התמונה. תמונה כזאת במודיעין למשל, הייתה עוברת ללא ניד עפעף.
"צריך לזכור שהבנות נמצאות ברשת לבד, בעולם שבו אין שוויון מגדרי. הן בעולם לא הוגן ואנחנו לא שם. לכן אני מציעה להורים קודם כל להקשיב, להיות נוכחים אבל לא שיפוטיים. ובעיקר להבין שהן מבינות את העולם הרבה יותר מוקדם ממה שאנחנו הבנו - הן מבינות את הסטנדרט הכפול, את המשחק, הן מבינות שיש פה דבר והיפוכו. הן יוצאות לעולם כשהן הרבה יותר קשוחות. הן יותר חזקות, מודעות וביקורתיות".
מה באמת קורה עם ההורים?
"ההורים עצמם לא יודעים מה לעשות עם התמונות של הבנות. מאוד קשה להם, והם לא מבינים שהתמונה עברה הרבה מחשבה מראש, והנערה העלתה אותה מתוך בחינה והתאמתה לכללים הקיימים בתרבות הרשת. הם חרדים אך אינם מבינים את העובדה שהילדה נמצאת תחת המון לחץ, ושזה מאוד שונה מהחברה שבה אנחנו גדלנו. הם לא מבינים שעל כל תמונה שהילדה מעלה היא חשבה עליה מראש, ואמרה לעצמה שזה העולם שקיים, ושבתוך זה היא צריכה לנתב וגם להרגיש טוב עם עצמה. ובעצם הרעיון הוא לקבל את העובדה שההורים הם אלו שצריכים להקשיב, להכיל ולנסות לעזור להן מבלי לבקר ולשפוט. עליהם להיות המקום התומך והאוזן הקשבת. וצריך לזכור גם שיש פז"ם באינסטגרם. אם הבת שלך בכיתה י"א היא מסתכלת אחרת על בנות בכיתה ח' שמתאמצות להציג את עצמן ברשת, כי בסופו של דבר יש פה גם עניין של ניסיון ומיומנויות.
"לדעתי, הנערות היום חכמות יותר מכולנו. פשוט תנו להן בבית מקום להיות מי שהן. זו נקודת המוצא של היחסים הבין-דוריים כיום, הקשבה מבלי לשפוט מייצרת היכרות איטית ומתמשכת עם עולמם, ואז אתם לא מחוץ למשחק אבל גם לא בתוכו, אלא פשוט מספיק קרוב ועם הערוץ פתוח".
בימים אלו משיקה ויצו את אתר "SELFREE" במטרה לחזק דימוי גוף חיובי אצל נערות, באמצעות כנס וניסוי חברתי מצולם ופעילויות חינוכיות נוספות.
הכנס בנושא דימוי גוף חיובי בגיל הנעורים – "בין הפרטי לחברתי" – יתקיים ב-31 באוקטובר במכללת בית ברל. לחצו כאן לפרטים, ללו"ז הכנס ולהרשמה
