בשיתוף תלמה
(צילום: ירון שרון)
בקיץ 1992 זכתה יעל ארד במדליית הכסף בג'ודו במשחקים האולימפיים שנערכו בברצלונה שבספרד. זו הייתה הפעם הראשונה שספורטאי ישראלי זכה במדליה אולימפית, אחרי 40 שנות השתתפות של ישראל באולימפיאדות.
מאז ההישג ההיסטורי הזה הפך הג'ודו לענף האולימפי הדומיננטי והפופולרי ביותר במדינת ישראל, אך בשנים האחרונות נראה כי ענף לחימה נוסף מתחיל לכבוש את מקומו בפנתיאון הספורט הישראלי: הטאקוונדו, אמנות לחימה קוריאנית שבה נלחמים שני ספורטאים בבעיטות גבוהות ומהירות לגוף ולראש.
הספורטאית הבולטת בענף היא אבישג סמברג, אשר זכתה במדליית ארד באולימפיאדת טוקיו (2020) – המדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף זה. בין הספורטאים הישראלים הבולטים שזכו במדליות בתחרויות בינלאומיות גדולות ניתן למצוא, בין היתר, את נמרוד קרביצקי, דנה אזרן, רבקה באייך והספורטאי הפראלימפי אסף יסעור.
לטאקוונדו יש כיום מעריצים רבים בישראל, וקאדר הספורטאים הצעירים שעוסקים בענף הולך וגדל. אחד השמות הבולטים בקרב ספורטאי העתיד היא שחר שופמן בת ה-13, תושבת מודיעין, שכבר הספיקה להשתתף באליפות ישראל הפתוחה בטאקוונדו, באליפות פולין הפתוחה ובאליפות אירופה האחרונה, שהתקיימה במלטה, ובה אף זכתה במדליית ארד.
לכל אלה מגיעה שחר בזכות משטר אימונים קשוח ותמיכה גדולה מהמשפחה. "אני מתאמנת בין ארבע לחמש פעמים בשבוע, כאשר אורכו של כל אימון הוא שעתיים", היא מספרת, "הענף הזה דורש הרבה חוזק, כוח, גמישות, מהירות, הקשבה והבנה טקטית. ההורים שלי מאוד תומכים בי ומעודדים אותי להגיע הכי רחוק שאפשר".
שופמן מספרת שהספורט תורם לה רבות גם בפן האישי של חייה. "מעבר להצלחות הספורטיביות, הטאקוונדו תורם לי בהעלאת הביטחון העצמי, בניהול סדר היום שלי, וגם בפן החברתי – מאוד כיף לי להתאמן פה עם החברים, עם הקבוצה".
לאן היית רוצה להגיע כשתהיי ספורטאית בוגרת?
"אני שואפת לייצג את ישראל באולימפיאדה ולזכות במדליה."
במסגרת פרויקט "בוקר טוב יותר" המשותף ל-ynet, "ידיעות אחרונות" ותלמה, ומפגיש בין ספורטאים צעירים למושאי הערצתם, נשאלה שחר מי הספורטאי או הספורטאית שמהווים עבורה מודל לחיקוי, והשיבה כי היא מעריצה את לוחמת הטקוואנדו הבוגרת רבקה באייך.
"רבקה היא חברת נבחרת ישראל וזוכת מדליית הארד באליפות אירופה האחרונה. אני אוהבת את העבודה שלה, את האגרסיביות שלה. אני לומדת ממנה, ומכינה את עצמי להילחם בקרבות שלי לפי 'מה שרבקה הייתה עושה'. אני אוהבת את הסגנון של רבקה, את האמונה שלה בעצמה ואת זה שבכל קרב היא לא רואה אף אחד ממטר ונכנסת בכל הכוח", הסבירה את בחירתה.
למשמע הדברים, רבקה התרגשה. "שמחתי לשמוע את מה שאמרת עלי ואני שמחה להוות דמות להשראה מבחינתך", אמרה, "הדבר הזה מחזק אותי כי אני יודעת שלדברים שאני עושה יש משמעות לא רק בשבילי, אלא שהם גם נותנים כוח לאחרים".
בתשובה לשאלתה של שחר "כיצד את מורידה לחץ לפני כל תחרות?", השיבה רבקה כי "קודם כל לחץ הוא לא משהו רע. פשוט תלוי איך לוקחים אותו. בסופו של יום, ציפיות מאחרים וגם ממני זה משהו נורא קשה, אבל עם הזמן לומדים מה לעשות עם זה. העניין פשוט דורש אימון. עם הזמן את לומדת איך לנתב את זה נכון ואיך להשתמש בלחץ לטובתך".
שחר הוסיפה ושאלה את רבקה – "איך את מכינה את עצמך לפני כל תחרות חשובה?", וזו ענתה בתגובה: "לפני שאני מכינה את הגוף אני מכינה את הראש. אני עושה לעצמי מין דמיון מודרך של איך נראה הקרב, איך הבעיטות שלי נכנסות לראש של היריבה, איך אני פוגעת טוב עם כל הבעיטות שאני עושה. זה נותן לי ביטחון כי אני רואה את זה כבר קורה בראש שלי, ומה שצריך זה פשוט לעשות את זה גם במציאות - ביום של הקרבות".
בסיום המפגש בין השתיים איחלה רבקה לשחר להמשיך ולהצליח בענף. "אני מקווה שהיא תמשיך להתמיד ולהשקיע כמו שהיא עושה עכשיו. זה שהיא הביאה עכשיו מדליה באליפות אירופה זה מבחינתי דבר מדהים, והיא רק בתחילת הדרך. מצפים לה עוד המון הישגים שהיא יכולה להגיע אליהם, ואני מאוד מאמינה בה. באופן כללי הייתי רוצה לומר לבנות אחרות שרוצות לעסוק באומנויות הלחימה, שלא יפחדו מתגובות. תמיד יהיו תגובות, לכאן או לכאן, ולכן הן צריכות לעסוק בענפי ספורט שמושכים אותן, שהן אוהבות אותם ומאמינות שהן יכולות להצליח בהם, והכי חשוב – שייהנו מהדרך".
גם שחר מצידה ביקשה להעביר מסר מחזק לנערות ונערים אחרים העוסקים כמוה בספורט תחרותי, ואמרה כי עליהם "לא לפחד, להמשיך ללכת אחרי החלומות שלהם, ולא לחשוב מה האחרים יגידו".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תלמה
