כאימא, היו לי ספקות רבים לגבי היעילות והמשמעות של מתן דמי כיס לילדים שלי. ההתלבטות התעצמה כששמתי לב שילדי השכונה משתמשים בכסף לקניית ארטיקים, ממתקי גומי ושאר חטיפים. בחופש הגדול הדילמה נפוצה הרבה יותר, אז כחוקרת החלטתי לבדוק את זה.
קראו עוד:
יש הורים שנותנים לילדיהם דמי כיס נמוכים יותר בתקווה שהם יתרגלו לכסף, יבינו את כוח הקנייה שלו וילמדו לדחות סיפוקים. לעומתם, יש הורים שמעניקים לילדיהם תקציב חודשי גבוה שמיועד גם להשתתפות יחסית בהוצאות הבית ולרכישת דברים אישיים.
במחקר שערכתי רציתי לבחון אם מתן או אי-מתן דמי כיס משפיעים על החלטות פיננסיות. השוויתי 105 זוגות של הורים שנותנים דמי כיס לילדיהם בגילי 12-16, לעומת 101 זוגות של הורים וילדים שלא עושים זאת, ללא כל הבדלים במאפייני הרקע שלהם.
אז כמה דמי כיס נותנים? קרוב למחצית מהילדים שהשתתפו במחקר העידו שהם מקבלים דמי כיס פעם בשבוע או פעם בשבועיים. 28% מהם מקבלים דמי כיס פעם בחודש, בעוד שיתר הילדים מקבלים דמי כיס כמה פעמים בשבוע (16%), או פחות מפעם בחודש (8%). טווח גובה דמי הכיס הפופולרי ביותר הוא 20-40 שקלים לחודש.
ההשפעה ההורית
אחוז גדול מהילדים שהשתתפו במחקר העידו כי תקציב דמי הכיס נגמר מהר יותר משחשבו, ולרובם ההורים העניקו תוספת. מכאן נשאלת השאלה - האם חינוך פיננסי עובר דרך מתן דמי כיס? כדי לבחון משתנים נוספים, בדקתי במחקר אם הילדים מושפעים מחבריהם בנושאים של צריכה וקבלת החלטות כלכליות, ומהי מידת ההיכרות והמעורבות שלהם בהחלטות בפיננסיות של ההורים.
הממצאים העלו כי להורים בהחלט יש השפעה רבה על ילדיהם. אם הילדים חושבים שההחלטות הכלכליות של הוריהם טובות, ואם ההורים משתפים אותם בהחלטות כלכליות הקשורות לבית כמו הוצאות דיור, קניות בסופר, תרבות פנאי ועוד, הרי שגם הילדים יקבלו החלטות כלכליות טובות יותר.
יתרה מכך, ובניגוד למחקרים רבים שנעשו בעבר, מצאתי שלדמי כיס אין השפעה על צריכה מוגזמת של ממתקים ומזון מהיר. לעומת זאת, דווקא ילדים שמקבלים דמי כיס תופסים את עצמם כמושפעים יותר מחבריהם בהחלטות צרכניות. מסקנתי היא שבסופו של דבר תפיסה חיובית של ההתנהלות הפיננסית ומעורבות בכלכלת הבית, משפיעות גם על הילדים. במילים אחרות, ככל שהילדים רואים באור חיובי את ההחלטות הכלכליות של ההורים, כך הם פחות מושפעים מהחברים וצורכים פחות ממתקים ומזון מהיר. גם מעורבות הילדים בכלכלת הבית מסייעת להחלטות נבונות יותר.
"בניגוד למחקרים רבים שנעשו בעבר, מצאתי שלדמי כיס אין השפעה על צריכה מוגזמת של ממתקים ומזון מהיר. לעומת זאת, דווקא ילדים שמקבלים דמי כיס תופסים את עצמם כמושפעים יותר מחבריהם בהחלטות צרכניות"
האם יש הבדל בין בנים לבנות?
מסתבר שבנות, יותר מבנים, רואות את עצמן כמושפעות יותר מהחברה בהחלטות צרכניות, ותופסות את עצמן כצורכות באופן מוגזם. זה הפתיע אותי, משום שלא ראיתי הבדלים בין בנים לבין בנות בנוגע לתפיסה שלהם את איכות ההחלטות הכלכליות ההוריות, או בנוגע למעורבות בנושאים פיננסים משפחתיים. האם בנות רק תופסות עצמן כצורכות באופן מופרז, או שהן אכן פועלות כך? זה כבר נושא למחקר אחר.
ומה עושים בחופש הגדול?
דמי כיס למעשה מהווים מסגרת תקציבית מסוימת, ולא יותר. אז איך לנצל את דמי הכיס בחופש הגדול לטובת חינוך פיננסי של הילדים? האם לקבוע תקציב שבועי או חודשי? ועל מה האם באמת מוציאים את הכסף?
תדירות מתן דמי כיס. לרוב, תקציב שבועי יותיר את הילדים עם בחירה בין ארטיק לבין חטיף. הסכום הנמוך יחסית מקשה על ראיית התמונה הכוללת ועל הבנת הכדאיות של דחיית סיפוקים. לדעתי, כדי להעדיף תקציב חודשי או אפילו תקציב לכל תקופת החופש הגדול.
על מה מוציאים את הכסף? השימוש בדמי הכיס נתון לשיקול דעתם של הילדים. אולם, זה לא אומר שאפשר להוציא את הכסף על כל מה שהם חפצים בו. סכמו מראש עם הילדים על מה הם יכולים להוציא את הכסף.
"רוצה" מול "צריך". שוחחו עם הילדים על בחירות כלכליות, על לחץ חברתי, על מה שהם רוצים לעומת מה שהם צריכים, על חוויות לעומת מוצרים פיזיים ועוד. בקשו מהילדים להכין מראש תוכנית לניצול התקציב, ודברו על שביעות הרצון מההחלטות בדיעבד.
ואם נגמר, לתת עוד? טוב, זה לא ממש נדיר שהכסף שנתתם לילדים במסגרת דמי הכיס נגמר עוד לפני תום התקופה המוגדרת. כדאי לסכם מראש עם הילדים מה קורה במקרה זה, ובכל מקרה לעודד את הילדים לעמוד במסגרת התקציבית. עקבו יחד איתם אחר התוכנית שצוינה קודם והשוו תכנון מול השימוש בכסף בפועל.
ד"ר שרון גרעין-טל היא חוקרת ומרצה בחוג לכלכלה וניהול באקדמית עמק יזרעאל, בעלים ומייסדת של "גרעין - ייעוץ פיננסי מתקדם"