אסיפת הורים
למה כל המתבגרים משקרים? ואיך להתכונן לחופש הגדול #38
40:58

החופש הגדול כבר כאן, ועבור הורים רבים המשמעות היא דאגה מתמשכת לבטיחות ילדיהם. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין גיל ההתבגרות לבין התנהגות סיכונית. ואם לא מספיקות הדאגות הקבועות, מגיל 12 עד 18, בחופשים, כשהילדים מרגישים חופשיים אפילו יותר, מתברר שאכן יש מקום לדאוג יותר. מחקר חדש של ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, מספק הצצה קטנה לנקודת מבטם של בני הנוער ביחס להתנהגות סיכונית, וחושף גם קשר ליחסים שלהם עם ההורים.
מהמחקר עולה כי אחד מכל שלושה בני נוער רוכב על אופניים וקורקינט ללא קסדה, או רוחץ בחופים ללא שירותי הצלה. כמו כן, בין שליש לרבע מתוכם עושים זאת בידיעת ההורים ובהסכמתם, שאינם פועלים כלל כדי לעצור אותם.
1 צפייה בגלריה
"אחד מכל שלושה בני נוער רוכב על אופניים וקורקינט ללא קסדה"
"אחד מכל שלושה בני נוער רוכב על אופניים וקורקינט ללא קסדה"
"אחד מכל שלושה בני נוער רוכב על אופניים וקורקינט ללא קסדה"
(צילום: מוטי קמחי)
מתברר גם שככל שבני הנוער משתפים יותר את ההורים בחייהם, כך הם פחות נוטים להתנהגות סיכונית, כמו נסיעה ללא חגורת בטיחות, רחצה בחופים ללא שירותי הצלה ורכיבה ללא קסדה.
בסקר שנערך בקרב 500 בני נוער העידו 42% מהנשאלים כי חבריהם מרבים לרכוב על אופניים, קורקינטים או סקייטבורד ללא קסדה. לעומת זאת, 8% מעידים שחבריהם נוהגים לשחות תחת השפעת אלכוהול. 86% ציינו ששחייה או נהיגה תחת השפעת אלכוהול נתפסות אצלם כמסוכנות ביותר, ורק 50% ציינו רכיבה על אופניים או קורקינט חשמליים.
קראו עוד:
בעשור האחרון (2023-2013) נהרגו 17 בני נוער בעת שרכבו על אופניים או קורקינט חשמלי. 70% מתוכם הם צעירים מתחת לגיל 16 - הגיל המאושר בחוק לרכיבה על כלים חשמליים.
המסקנה שעולה מהמחקר היא שתקשורת טובה, הצבת חוקים ברורים והגיוניים, ערנות, מעורבות ודוגמה אישית (נהיגה זהירה ואחראית, הימנעות משחייה בחופים לא מוכרזים ועוד) - יכולים לשמור באופן ישיר על בטיחותם של בני הנוער.


ד"ר אביעד אגם, מנהל מחלקת המחקר בארגון בטרם, מסביר: "לרוב אנחנו נוטים לבחון התנהגויות של בני נוער, לרבות התנהגויות סיכוניות, בהתאם לנקודת המבט של המבוגרים. במחקר הזה ניסינו להבין דווקא את נקודת המבט של הצעירים. מדהים לראות את מערך השיקולים ואת ההתייחסות של בני הנוער להתנהגויות סיכוניות שונות כלא מסוכנות ואף כלגיטימיות.
"לא פחות מדהים לראות את השפעת הקשר עם ההורים על התנהגויות אלה. דווקא מתוך מחקר כזה ניתן יהיה להבין כיצד לגשת לבני הנוער, ולנסות ולהביא לפתרונות מעשיים כדי למנוע מהם התנהגות שעלולה להוביל לתוצאות טרגיות".
ההמלצה היא לנהל עם המתבגרים שיחה בגובה העיניים על הסיכונים האפשריים, גם כשהנושא שנוי במחלוקת. רצוי לעשות זאת בלי שיפוטיות ולהבהיר להם שאנחנו שם בשבילם במקרה הצורך. כדאי גם לקבוע מראש גבולות וחוקים שיעזרו לצמצם את הסיכונים שהם לוקחים במודע ושלא במודע".