לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, נערך סקר מקיף שבחן את רצונות ההורים בנוגע לתחומי הלימודים הגבוהים של ילדיהם, והשווה אותם לסקר דומה שנערך בשנת 2017. לפי הנתונים, נראה כי חלו שינויים משמעותיים ברשימת המקצועות המועדפים, לפחות לדעת ההורים.
קראו עוד:
הסקר נערך לאחרונה על ידי אתר "לימודים בישראל STUDY", והשתתפו כ-2,114 הורים לילדים בגילי 21-17. להלן הנתונים: כרבע מההורים רוצים שילדיהם ילמדו מחשבים (24.2%) - זינוק בשיעור של 70% ביחס לנתונים שנאספו ב-2017. קפיצה בשיעור של 29% נרשמה גם בלימודי המתמטיקה, שעומד על 11.7% לעומת 9.1% לפני חמש שנים.
במקצוע ראיית החשבון נרשמה קפיצה הגדולה ביותר, בשיעור של 82%, במספר ההורים שסבורים כי תחום זה הוא הבחירה הנכונה: 6.2% לעומת 3.4%. לעומת זאת, בסקר נמצא כי במקצוע המשפטים נרשמה צלילה חדה בשיעור של 57%. בשנת 2017 שיעור ההורים שבחרו בתחום זה היה 15.2%, לעומת 6.5% השנה. והאומנם רפואה היא פסגת השאיפות ההוריות? לפי הסקר, רק 7.5% מההורים רואים בתחום כהגשמה התעסוקתית האולטימטיבית של ילדיהם.
האזינו: גיל ההתבגרות החדש - מדוע הוא הוקדם כל כך - ומתי הוא מסתיים?
עוד עולה מהסקר כי חלה ירידה בשיעור של 27% במספר ההורים שמעוניינים שילדיהם ילמדו מדעי ההתנהגות (4.3%). לצד זאת, חלה ירידה של 45% במספר ההורים שסבורים כי על ילדיהם ללמוד כלכלה ומנהל עסקים - מרמה של 7.4% בשנת 2017 לרמה של 4.1% בשנת 2022.
"במקצוע ראיית החשבון נרשמה קפיצה הגדולה ביותר, בשיעור של 82%, במספר ההורים שסבורים כי תחום זה הוא הבחירה הנכונה: 6.2% לעומת 3.4%. לעומת זאת, בסקר נמצא כי במקצוע המשפטים נרשמה צלילה חדה בשיעור של 57%"
עידו רוזנר, מנכ"ל האתר, מסביר את הפערים: "לתפיסתי, ההעדפה למקצוע המחשבים נובעת מהמציאות בשטח, שבה השכר הממוצע המשולם בתחום עומד על פי 2 ויותר מהשכר הממוצע במשק. למעשה, לאחר שבתחילת השנה השכר הממוצע בענף עקף את ה-30 אלף שקל, הכיוון השתנה ונרשמה ירידה בשכר בהייטק ל-27 אלף שקל בחודש, כך על פי נתוני הלמ"ס לחודש אוגוסט.
"בשלושת החודשים האחרונים הכיוון שוב משתנה - השכר חזר לעלות ועומד כעת על 27.7 אלף שקל בחודש. כך או כך, ישראל היא מעצמת הייטק והענף הוא קטר הצמיחה של המשק גם בעתיד. אופיו של הענף והאפשרויות המגוונות הגלומות בו תואמות גם את דור ה-Z שמרבה להחליף עבודות. מבחינת ההורים מדובר בהחלט בתחום הכי בטוח מבחינתם, שיבטיח את עתידם של ילדיהם".
איך אתה מסביר את הצניחה בביקוש לתחום המשפטים?
"נראה כי עמדות ההורים מושפעות בין היתר מהיחס הבלתי סביר בין מספר עורכי הדין במשק לבין האוכלוסייה, לצד ירידה מתמשכת בקרנו של המקצוע ובמעמדם של עורכי ועורכות הדין ובשכרם. במדינת ישראל לכ-78 אלף בני אדם יש רישיון עריכת דין בתוקף, בהם כ-55 אלף העוסקים בפועל בעריכת דין במשרדי עורכי דין. בעבר פורסם כי 1 מכל 128 איש בישראל הוא עורך דין, נתון שאין לו אח ורע בעולם. לצד זאת, ניתן להניח שלא מעט הורים שדיווחו שרצונם הוא שילדיהם ירכשו השכלה בתחום המשפטים, עשו זאת בשל הנחת היסוד כי לימודי התחום ישרתו אותם לצרכיהם התעסוקתיים ולא לצורך עבודה קונקרטית כעורכי דין".
ומה לגבי מקצוע הרפואה?
"יש לזכור שבישראל חסמי הכניסה ללימודי רפואה גבוהים, ורבים עוברים ללמוד במדינות שמעבר לים, דבר שפחות רצוי מבחינת ההורים. בנוסף לתקופת הלימודים הארוכה והתובענית שאליה נדרשים הסטודנטים לרפואה, הם גם עוברים תקופה נוספת ארוכה של ההתמחות, עם תורנויות שנמשכות לעיתים 26 שעות, על כל המשמעויות המורכבות של שעות העבודה הארוכות".
איך אתה מסביר את הירידה בתחום מנהל העסקים? ואת העלייה בתחום ראיית החשבון?
"צריך לזכור שמנהל עסקים הוא תואר כללי בלבד, וברוב המקרים הביקוש מצד המעסיקים כיום הוא להתמחות קונקרטית בתחום מסוים. לראייה, על פי סקר שנערך לאחרונה שבו עובדו 630 מודעות דרושים, ברובן המוחלט, 91%, נכתב כי מלבד תואר במנהל עסקים, נדרש במקביל תואר בעל אוריינטציה כלכלית או הנדסאית.
"לגבי תחום ראיית החשבון, הרי שמדובר בתחום קשיח מבחינת היקף הביקוש כמו גם הידע שנרכש במהלך הלימודים. וכמובן, אי-אפשר שלא להתייחס לפן הכלכלי - מדובר במקצוע שנחשב למשתלם ביותר לעוסקים בו שצברו די ניסיון והתמחות קונקרטית, למשל בתחומי מערכות המידע או ביקורת חקירתית".
פורסם לראשונה: 09:00, 08.11.22
