ההצהרה של דובר צה"ל אמש (שבת) לקראת התקיפה האיראנית, תפסה את רוב ההורים לא מוכנים. אף שתושבי ישראל למודי מלחמות, מבצעים ושביתות, וזו ממש לא הפעם הראשונה שבה הילדים נאלצים להישאר בבית, ההודעה הזו נחתה בבום. אין קייטנות, אין מסגרות חינוכיות, אין שום פעילות. המשמעות היא שצריך למצוא לילדים "סידור" מעכשיו לעכשיו, וגם, איכשהו, לתווך להם את הסיטואציה. איך עושים את זה? איך מסבירים לילד שהוא נשאר בבית עד להודעה חדשה? איך מסבירים לילדה את רעש המטוסים המדאיג מהחלון?
מנהלת מוקד הסיוע הנפשי של משרד החינוך בריאיון
(צילום: ירון ברנר)
דנה אמר, מדריכת הורים, ממליצה לנסות לשמור על השגרה עד כמה שניתן. "לשמור על העוגנים הרגילים של הילדים, כמו ארוחת ערב, מקלחות ושינה בזמן. חשוב להזכיר לילדים שהם חזקים. זה דור שעבר את הקורונה, את השבעה באוקטובר. תאמרו להם: 'אנחנו מכירים את הילדים החזקים שלנו ויודעים שתעברו גם את זה. אתם יכולים ואנחנו סומכים עליכם'".
איך לתווך לילדים את המצב הזה?
"צריך לנסות להיות רגועים בעצמנו, לפני הכול. אם אנחנו מבולבלים, נסערים או בחרדה, כדאי למצוא דרך להרגיע את עצמנו לפני שנדבר עם הילדים. הם מרגישים אותנו והם רגישים מאוד לכל מה שנאמר ללא מילים. אני בעד להגיד את האמת בהתאם לגיל הילדים, כמובן. השתמשו במילים שהילדים מכירים, כמו 'מלחמה'. תסבירו שעכשיו אנחנו שוב במלחמה והצבא אמר שאנחנו צריכים להיות ליד מרחב מוגן, כמו שעשינו קודם. לרענן איתם את ההנחיות שהם כבר מכירים, לתת להם לשאול שאלות, להקשיב להם ולמה שמעניין אותם. הרבה פעמים אנחנו חושבים שהם צריכים לקבל יותר מידע ממה שהם מסוגלים להכיל. לפי השאלות שלהם, נדע מה הם רוצים לדעת ומה חשוב להם. תמיד לומר שיש לנו צבא מאד חזק, ושומרים עלינו, ואיזה מזל שיש לנו מקום בטוח - ממ"ד, חדר, מקלט".
מה כדאי להכין?
"תיק קטן לממ"ד עם יצירות, משחקים שאוהבים, ספר שחשוב לנו, שיהיה לנו את כל זה למקרה שתהיה אזעקה".
מה כדאי להדגיש?
"שאבא ואמא אתכם. גם אם אמא או אבא במילואים, להדגיש את הביחד. הקרבה הפיזית חשובה בשביל תחושת ביטחון. צריך הרבה מגע, כי זה מרגיע. חשוב לשחרר מתח דרך הגוף. הרבה כירבולים, חיבוקים, להעביר את הזמן הזה ביחד".
כיוון שהרבה מאיתנו צריכים לעבוד תוך כדי, זה נורא אם הם יהיו מול מסכים?
"זה בסדר שיראו טלוויזיה. אנחנו במצב שאנחנו צריכים לשרוד. מה שיעזור לנו להעביר את הימים האלו יותר בקלות, זה בדיוק מה שעלינו לעשות".
"פתחנו מוקד סיוע נפשי מעכשיו לעכשיו, כמו ב-7 באוקטובר"
הורים, מורים ותלמידים מודאגים התקשרו הבוקר למוקד הסיוע הרגשי של משרד החינוך ושיתפו בתחושות החרדה וחוסר הוודאות. בין המתקשרים הייתה גם נערה בת 17 במצוקה שצעקה ללא הפסקה: "אנחנו נמות? אנחנו נמות?". נציגת המוקד ניסתה להרגיע את הנערה, הדגישה את היכולות של כוחות הביטחון וכיוונה את הנערה להשתמש בכלי חוסן המאפשרים הרגעה ומחשבות חיוביות. פונה אחרת הייתה נערה בת 16 שהתקשרה אחרי אזעקות שהיו באזור מגוריה. היא דיברה על הבהלה והלחץ ועל התחושה שהיא צריכה לדאוג להורים. היא שאלה למה אנחנו צריכים לחיות בכזו מציאות, וטענה שזה לא פייר. המדריכה הקשיבה והכילה את התחושה והקושי ותרגלה אתה נשימות.
סמדר מוסקוביץ', מנהלת מוקד הסיוע , התארחה הבוקר באולפן ynet.
ספרי לנו קצת על הפעילות שלכם מאז הודעת דובר צה"ל אתמול. כמה טלפונים, כמה פניות?
אתמול, רבע שעה אחרי הודעת דובר צה"ל, פתחנו את המוקד. התחברו למעלה מ-15 מדריכות שנתנו מענה מהיחידה של משבר החירום ואובדנות. ככה בדיוק התארגנו גם בשבעה באוקטובר. בשעה 9 בבוקר כבר נפתח הקו.
"מהבוקר נכנסו עשרות שיחות של הורים, תלמידים ועובדי הוראה מאוד מודאגים. להסתגל לשינוי בתוכניות בבת אחת זה לא פשוט. שמענו הרבה אכזבה מצד ילדים שהתכוננו לצאת לפעילויות, קייטנות וכל מיני מסגרות. הם הביעו הרבה דאגה, שאלו שאלות בנוסח 'מה הולך להיות'".
יש הרבה בהלה, אין מסגרות והילדים רוצים להבין למה. מה אומרים?
"קודם כל חשוב שאנחנו, ההורים, נביע איזושהי הבנה לתסכול ולאכזבה של מי שהתוכניות שלו קצת השתנו. אחר כך מסבירים שהזהירות נדרשת, שהיא באמת בלתי נמנעת ושאנחנו מקווים לשוב לפעילות ולחדש אותה במהרה. הורים צריכים כל הזמן להחזיק את התקווה ובמקביל, לוודא שהילדים מודעים להנחיות של פיקוד העורף. תחזרו איתם על ההנחיות ותבקשו מהם לוודא שבכל מקום שבו הם נמצאים, הם יודעים איפה נמצא המרחב המוגן. זה מחזיר להם חלק מהביטחון, נותן להם שליטה".
בדומה לאמר, היא ממליצה להתאים את המידע לגיל. "אנחנו נתווך להם את ההנחיות בהתאם לגיל שלהם וליכולת ההבנה שלהם, נשתדל מאוד לא להוסיף פרטים או מידע גרפי יתר על המידה, שעלול להציף אותם שוב בחרדה. אנחנו כן נקשיב לשאלות של הילדים ונענה בכנות אבל גם בצורה מדודה".
איך בכלל אפשר להסוות פאניקה? גם ב-7/10 היא הייתה נוכחת. אחר כך, מן הסתם, קצת שכחה ואתמול שוב חזרה. איך מסווים את זה כשמסבירים לילדים?
"אנחנו מחזירים שליטה בכך אנחנו מדברים על זה שצה"ל נמצא בכל מקום ושאנחנו מוכנים וערוכים ומוגנים. אנחנו מעבירים להם ומאמינים בעצמנו שיש מי ששומר עלינו, משתדלים לשמור על אוירה רגועה ויוזמים פעילויות משפחתיות ככל שניתן כדי לשמר איזושהי שגרה בתוך הבית. אם נצטרך לשהות במרחבים מוגנים, או בקרבתם, אנחנו נגייס את הילדים לפעולות, לעשייה, ניתן להם תפקידים קטנים כדי שירגישו שהם בשליטה: למזוג מים, לקרוא סיפור לאח הצעיר, להתקשר לסבא ולסבתא... שיהיו כמה שיותר מקום תפקודי וכמה שפחות לשבור רציפויות. בימים הקרובים מאוד מומלץ לשים לב לתכנים שאליהם הם נחשפים ולצמצם כמה שאפשר רביצה מול החדשות".
פורסם לראשונה: 11:00, 14.04.24
