נתחיל מהשורה התחתונה: לתפיסתי, הורים ששומרים על יחסים טובים אחרי הגירושים - עושים את הדבר הטוב ביותר עבור הילדים שלהם. לצד זאת, גם את החברות החדשה שמתפתחת אחרי הנישואים צריך לדעת לנהל. כמו בכל שותפות, עסקית כמו רומנטית, כדאי להיכנס לתהליך בעיניים פקוחות כדי לשמור על הקשר גם בימים גשומים.
כשיושבים מולי הורים בהדרכת גירושים ומכריזים שהם נחושים לשמור על יחסים טובים, ולא משנה מה, אני נמלאת הערכה ותקווה. אם יש תמונה שמחממת את הלב היא זו של הורים גרושים יושבים יחד סביב שולחן חג, או במסיבות ימי הולדת, ועם הזמן לצידם גם בני הזוג החדשים. לעיתים, לא שכיחות מדי, הם פוסקים: "אנחנו מתגרשים, אבל נמשיך להיפגש יחד לארוחות ערב/שישי. נחגוג יחד חגים, ימי הולדת, ונצא לחופשות משותפות. אנחנו נפרדים אבל שומרים על המשפחה".
ואז בדיוק עולות כל השאלות: מי מוכן להיות יחד? מי לא? איך נדבר על התוכנית שלנו להתאחד לארוחת ערב או לאירוע? מה נגיד כדי להבהיר לילדים שזו הזדמנות משמחת להיות יחד, אבל היא לא כוללת שום שינוי בארגון הנוכחי או העתידי של המשפחה בשני בתים? איך מנווטים בין הטריטוריות של נפרדות ואחדות? האם נוכל לנהל את זה כמשפחה, בצורה שתתמוך בכל אחד מבני הזוג?
תובנות לחברים אחרי הגירושים
אתם לא באמת יכולים לעקוף את הכאב. פרידה היא שינוי עצום. גם אם אתם עוברים אותה בלי רגשות כעס ונקמה, זה עדיין לא מקנה לכם חסינות מהעצב, מרגשות האשם על הילדים, ומהפחד מפני כל מה שהוא לא נודע. הנרטיב של "אם נשמור על הביחד שלנו אז הילדים לא ייפגעו', מייצר מצב שבו לעיתים משפחות ממהרות מדי ליצור זמן משותף.
שלבי העיבוד שלכם שונים. אחרי שהתווכחתם, רבתם, התייעצתם, החלטתם, בכיתם, כאבתם, תכננתם את השלבים הבאים ואז בישרתם לילדים. עכשיו הם מתחילים בעיבוד. להיפרד ולהתנהג כאילו שהמשפחה לא השתנתה, זה לא באמת להתמודד עם השינוי. אפילו, זה קוטע שוב ושוב את תהליך ההסתגלות וההחלמה. כדי לחוות את המצב החדש, צריך זמן להתאבל.
"התווכחתם, רבתם, התייעצתם, החלטתם, בכיתם, כאבתם, תכננתם את השלבים הבאים ואז בישרתם לילדים. עכשיו הם מתחילים בעיבוד. להיפרד ולהתנהג כאילו שהמשפחה לא השתנתה, זה לא באמת להתמודד עם השינוי"
ודאו ששניכם באותו המקום הרגשי. הכאב הוא של שניכם, אבל ההתמודדות ושלבי ההחלמה הם אישיים. לעיתים יש אחד שיותר רוצה בגירושים, לעיתים אחד שנעזר בתהליך טיפולי כדי להיפרד. כדי שתוכלו באמת לראות את טובת הילדים, חשוב שתראו קודם אחד את השני ותוודאו שאותו 'יחד' שלכם לא מותיר אף אחד מכם עם רגשות כואבים בכל פעם מחדש.
ילדים עלולים לחוש מבולבלים. יכולת המשגת הגירושים משתנה בהתאם לגיל. כשמבשרים לילדים שאימא ואבא נפרדים, ואז אחד ההורים אכן קם ועזב את הבית, יש עצב שהוא חלק אינטגרלי מהתהליך. ובכל פעם שההורה חוזר כדי לאכול יחד ארוחת ערב, או להשכיב את הילד לישון - זה האחרון אוחז בפנטזיה שהנה ההורים שלו שינו את דעתם - הם חוזרים לחיות יחד והמשפחה חוזרת להיות כפי שהייתה. אבל אז, בכל פעם מחדש, ההורה קם ואומר שלום ויוצא מפתח הבית - ושוב הפנטזיה התפוגגה והעצב חזר.
ילדים, בדיוק כמונו, צריכים זמן כדי לשלב את החלקים של המציאות החדשה. הם צריכים מאיתנו בהירות, וגם שנדבר איתם ושנתווך להם שוב ושוב את העובדה שהמשפחה משתנה. הם צריכים שאנחנו נעזור להם לשחרר את האחיזה בישן ובמוכר, ולהתיידד ולפתח ביטחון במציאות החדשה.
בני זוג חדשים עשויים לשנות את הכללים. כשזוגיות שנייה נכנסת לתמונה, היא מרעידה את האידיליה. לא כי היא רוצה להזיק, אלא משום שבני זוג חדשים נכנסים לקבוצה מאוד קרובה ומגובשת, שיש בה שני אנשים שחולקים זיכרונות חמים, היסטוריה משותפת ו-DNA בדמות ילדים משותפים. אהבה בתחילת דרכה היא שבירה ופגיעה, והיא זקוקה לבלעדיות. הרצונות הללו עלולים להתנגש, בעוד שארוחות וחופשות משותפות עם האקסים של בן או בת הזוג – מאיימים.
גם האקסים יכולים לחוש שהבלעדיות נלקחת מהם. הרי, עד עכשיו הם לא היו ממש צריכים להתמודד איתה. ומה עם הילדים? הם עלולים לראות בבני הזוג החדשים כמי שבגללם נהרסה המסיבה ולעורר עוינות כלפיהם. לכן, תכנון מפגשים משותפים הם מבורכים בהחלט, וחייבים לתאם בעדינות גם את השלב הבא, כניסתם של בני זוג חדשים בלי לערער את הקשר. אולי המפגשים המשותפים יצומצמו, אולי יושהו ויחזרו כשכולם ירגישו בטוחים במקומם.
חופשות משותפות אחרי הגירושים
חופשה משותפת ובעיות פוטנציאליות. בילוי משותף בחופשה משפחתית עם הורים גרושים וילדיהם הפך לחוויה די נפוצה. זה יכול לעזור לאלה שנמצאים בהסכמי הורות משותפת להמשיך וליצור זיכרונות עם ילדיהם, גם לאחר גירושים. סידור שכזה יכול לספק נוחות ויציבות לילדים צעירים, אך הוא יכול גם ליצור בעיות ובלבול פוטנציאליות עבור הילדים. חופשות הדדיות יכולות לתת הזדמנות לבנות זיכרונות יחד, אבל כשהן נעשות בצורה לא נכונה - הן מייצרות מתחים מיותרים. הורים יכולים לשקול את היתרונות והחסרונות של חופשה כזו כדי לעשות את הבחירה הנכונה.
להורים שעברו גירושים בשיתוף פעולה והגיעו ליחסים טובים לאחר מכן, יציאה לחופשה לא נראית כמו עניין גדול. הורים אלה יכולים להיפגש מדי פעם, ולהניח שהיציאה לחופשה תהיה רק הרחבה של זה. עם זאת, יציאה לחופשה פירושה לבלות יחד הרבה יותר זמן. לאחר גירושים, זה יכול ליצור מתח. אם המתח הזה לא מטופל היטב, הוא יכול לגרום למצוקה רגשית בקרב הילדים. אז, היו בטוחים שאתם יכולים להסתדר היטב במשך הטיול לפני שתסכימו לזה.
"להורים שעברו גירושים בשיתוף פעולה והגיעו ליחסים טובים, יציאה לחופשה לא נראית כמו עניין גדול. אבל, המשמעות היא לבלות יחד הרבה יותר זמן. לאחר גירושים, זה יכול ליצור מתח. אם המתח הזה לא מטופל היטב, הוא יכול לגרום למצוקה רגשית בקרב הילדים"
ילדים יכולים לקבל אותות מעורבים. דאגה נוספת ביציאה לחופשה משותפת לאחר גירושים היא האותות שמועברים לילדים. הפעולה הזו יכולה לגרום לילדים להניח שהיחסים של ההורים משתפרים, והם עשויים לחוש תקווה שהוריהם עומדים להתפייס. אם הורים מחליטים לצאת לטיול שכזה, שיחה כנה עם הילדים תעזור למנוע אי-הבנות או תקוות שווא.
סכסוכי כסף נפוצים. החופשה יקרה, ויציאה לחופשה עם בן זוג לשעבר עלולה ליצור קונפליקטים הקשורים בכסף. הוסיפו את הלחץ של גירושים, והקונפליקטים האלה עלולים להתחזק אפילו יותר. כאשר נופשים יחד, דיון על ענייני כסף מבעוד מועד הוא חיוני להגנה על השלום. על ידי הסכמה מראש מי משלם על מה, ההורים יכולים להימנע מעימותים מיותרים ולחץ עבור ילדיהם.
חופשה יכולה להשפיע על זמן ההורות. חופשה משותפת עלולה לסבך את תפקיד זמן ההורות בזוגיות. הורים הפועלים במסגרת תוכנית הורות צריכים לשקול כיצד החופשה משפיעה על התוכנית. הגעה להסכמה לגבי אופן ההתחשבות בזמן המשותף הזה עם הילד לפני תחילת החופשה, יכולה לסייע במניעת ויכוחים בטיול ולאחר מכן - בבעיות בתוכנית ההורות.
חשוב לי לומר כאן שהילדים שלכם בורכו בכם. אני מאמינה שהחזון המשותף - לראות את הילדים כשמתגרשים - הוא חזון משותף לכלל ההורים. לצד זאת, הדבקות שלכם לא לתת לתלאות הדרך להוריד מהם את העיניים, זו הגדולה האמיתית. קחו עוד רגע כדי לתכנן: איך תעשו את זה? באיזה שלב? באיזו תדירות? האם שניכם רוצים בזה באותה המתכונת? איך תתווכו את המפגשים לילדים בלי לעורר בהם ציפיות שתחזרו לחיות יחד? איך תשמרו על גבולות בין אחדות ונפרדות, ואיך תכניסו בני זוג חדשים ותמשיכו לתמוך אחד בשני?
סיגל קפלן היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות
