למרות המרחבים, הקדמה, תנאי הבריאות והרווחה, במדינות רבות באירופה נרשמת צניחה עקבית בשיעורי הילודה. מיזם שנמשך שש שנים, ויסתיים בימים הקרובים, מצביע על קשר ישיר בין הפחתת הפריון לבין תחושותיהם של צעירים לגבי חייהם ועתידם.
אסיפת הורים
"הפגיעה השקטה בנפשו של הילד": האם אתם הורים נרקיסיסטים? #42
42:47
פרופ' דניאל ויניולי, מומחה לדמוגרפיה מאוניברסיטת פירנצה שבאיטליה, מוביל מספטמבר 2017 פרויקט המכונה "אי-ודאות כלכלית ופוריות באירופה (Economic Uncertainty and Fertility in Europe), שמטרתו לחקור כיצד פוריות ברחבי אירופה משתנה ומתעצבת על ידי חרדות.
לדבריו, המתח שזוגות צעירים חשים מפני עתידם, במיוחד בכל הקשור להורות ולהקמת משפחה, גורם להם לדחות את מועד הולדת הילד הראשון, או להחליט לא להוליד ילדים כלל. והוא מצביע על מגמה של צניחת שיעורי הילודה. בשנות ה-60, באיטליה למשל, היו לאיטלקים 2.4 ילדים בממוצע, וכיום צנח המספר ל-1.25, נתון נמוך מממוצע האיחוד האירופי, שעומד על 1.53. בארץ המגף, בנוסף, הגיל הממוצע שבו נשים יולדות את ילדן הראשון הוא 31.6 שנים - מהמבוגרים באירופה.
"בשנות ה-60 היו לאיטלקים 2.4 ילדים בממוצע, כיום צנח המספר ל-1.25, נתון הנמוך מממוצע האיחוד האירופי שעומד על 1.53. בארץ המגף, הגיל הממוצע שבו נשים יולדות את ילדן הראשון הוא 31.6 שנים - מהמבוגרים באירופה"
נתונים אלה נמצאים מתחת למה שמומחי דמוגרפיה מגדירים כשיעור הילודה הממוצע שנחוץ כדי לשמור על גודל קבוע של אוכלוסייה במדינה. המומחים מסכימים שאם המגמה תימשך, עלולים להיווצר אתגרים ארוכי-טווח, כמו שיעור גבוה יותר של אוכלוסייה מזדקנת שתצטרך להיתמך על ידי שיעור נמוך יותר של צעירים. נכון לשנת 2022, יותר ממחצית מאוכלוסיית אירופה הייתה מעל גיל 44.4 שנים בממוצע, בעוד שיותר מחמישית הייתה מעל גיל 65.
ב-2019 ויניולי ערך סקר באיטליה ובנורבגיה בקרב 800 זוגות בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, ובדק את השפעות החשיפה ל"תכנים שליליים בתקשורת", כמו העלאות מחירים, מתיחות ביטחונית או פוליטיקה, על בחירת עיתוי הולדת ילדים, אם בכלל. כ-1,600 המשתתפים ציינו כי מחסור בתעסוקה, דיור בלתי-מושג ו"חרדה כללית ממצב העולם" מונעים מהם לממש את חלום ההורות.
פרופ' דניאל ויניוליצילום: מתוך האינטרנט"תוצאות הסקר הראו שהפוריות מושפעת ישירות מחוסר ביטחון שזוגות צעירים חשים בהיבטים שונים בחייהם לגבי העתיד", אמר פרופ' ויניולי בכתבה שהתפרסמה במגזין המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי (Horizon: The EU Research & Innovation Magazine), "הצעירים באירופה מוטרדים, ולא רוצים להיות הורים".
"המומחים מסכימים כי אם המגמה תימשך עלולים להיווצר אתגרים ארוכי-טווח כמו שיעור גבוה יותר של אוכלוסייה מזדקנת, שתצטרך להיתמך בידי שיעור נמוך יותר של צעירים"
קשיים כלכליים
תחום נוסף שבו חוקרי פרויקט "אי-ודאות כלכלית ופוריות באירופה" הייתה השפעת המשבר הפיננסי העולמי בשנים 2007-2008 על שיעורי הילודה באירופה. הם אומרים כי בעוד שזעזועים כלכליים קודמים כמו משבר הנפט ב-1973 גרמו לצניחה זמנית בפריון, לאחר התמוטטות הבנקאית האחרונה שיעורי הילודה המשיכו לרדת, גם כשהכלכלה התייצבה ושגשגה שוב.
פרופ' ויניולי מאמין כי אותה סערה אז לפני 15 שנה מסמנת את הנקודה שבה החלה חוסר-הוודאות של זוגות צעירים לגבי עתידם, בעיקר בכל הנוגע להקמת משפחה. אי-השקט התעצם עוד יותר בעקבות מגפת הקורונה מאז 2020, מה שגרר מיתון עולמי חמור: "ההלם הכלכלי שנוצר בשל המגפה, ומשבר יוקר המחיה שלאחר מכן, רק העמיקו את ההשפעות על הפריון".
על אף שסך הלידות באיחוד האירופי עלה מעט ב-2021 (אז נולדו 4.09 מיליון תינוקות), משפל שיא שנרשם ב-2020 (4.07 מיליון תינוקות), פרופ' ויניולי צופה שנתוני הפריון הכוללים באירופה ימשיכו לרדת בשנים הקרובות.
ד"ר אנה מטיסיאק, מומחית לתעסוקה ולדינמיקה משפחתית מהפקולטה למדעי הכלכלה באוניברסיטת ורשה שבפולין, מובילה פרויקט בן חמש שנים בשם "שינוי ופוריות בשוק העבודה" (Labour Market Change and Fertility), שקיבל גם כן מימון מהאיחוד האירופי. מטרתו, לבדוק כיצד פוריות מושפעת ממגמות בשוק העבודה כמו אוטומציה ושינויים אחרים בהסדרי התעסוקה.
לדברי החוקרת, נראה כי אנשים שעובדים מקצועות הכוללים טכנולוגיות שמחליפות את כוח העבודה האנושי, נוטים לעכב המועד שבו הם מביאים ילדים לעולם. בגרמניה, באיטליה ובשבדיה, למשל, שינויים מבניים בשוק העבודה, כמו אוטומציה, משנים מהותית את אופי המשרות, מבטלים חלק מהן, ואף מאלצים אנשים לבצע הסבה מקצועית להתמחות בתחומים אחרים. שינויים אלה, היא מסבירה, עלולים לערער את היציבות בחיי המשפחה גם במדינות שבהן השווקים יציבים.
כללית, היא טוענת, עובדי כפיים הם החשופים ביותר לטכנולוגיות שמחליפות כוח עבודה אנושי, וכתוצאה מכך, הפכו "מהוססים יותר בכל הנוגע לקבלת החלטות לגבי יצירת משפחה". יתרה מכך, היא הראתה בניתוח שביצעה בשבדיה כי זוגות שהתמודדו עם אתגרים כאלה במקום עבודתם, היו בסיכון גבוה יותר להתגרש.
ד"ר אנה מטיסיאקצילום: Mirosław Kaźmierczak, University of Warsawמגמה הפוכה נרשמה בקרב האנשים שעובדים בעבודות גמישות, כמו משרות מהבית, שהתחזקה משמעותית מאז מגפת הקורונה ותקופת הסגרים שנלוותה אליה. "בנימה חיובית, כשמדובר בהרחבת משפחות, גמישות מוגברת בעבודה עשויה להיות קשורה לזוגות שבוחרים להביא יותר מילד אחד", היא סבורה, "מצד שני, גמישות רבה יותר לא הקדימה את הגיל שבו אנשים מולידים את ילדם הראשון, כך שזוגות לא בהכרח מביאים ילדים לעולם מוקדם יותר כתוצאה מגמישות זו".
גם ד"ר מטיסיאק וגם פרופ' ויניולי סבורים כי השפעת אי-הוודאות על שיעורי הילודה תגבר בשנים הבאות, במיוחד לאור התרחבותה של הבינה המלאכותית במקומות העבודה. שניהם סבורים שזוגות יזדקקו לתמיכה ממשלתית בעבודה ובבית גדולה יותר, כדי לחזק את ביטחונם בהקמת משפחה או בהרחבתה. לדבריה של ד"ר מטיסיאק, מדיניות זו, שתכלול בין היתר ייעוץ והדרכה, אפילו נחוצה כדי לסייע לאנשים להישאר במעגל התעסוקה.
"חשוב להגן על העובדים משעות עבודה רבות ומזליגה של מקום עבודתם למרחב הביתי והמשפחתי", היא ממליצה, "בכל אופן, ככל שאוכלוסיית אירופה מזדקנת ונשענת יותר על דורות צעירים, מגמה מתמשכת של ירידה בשיעורי הילודה תשפיע בסופו של דבר על כלל היבשת". ופרופ' ויניולי סיכם: "הדמוגרפיה מגדירה את העבר שלנו, אבל היא גם קובעת את העתיד שלנו".
