האירועים הביטחוניים מעוררים חרדה בכולנו, ובעיקר בקרב ילדים צעירים - שחשים פחד וחרדה, וחווים איום על מידת המוגנות האישית שלהם. עבורם, חלק מההתערבות במצב משברי נעשית בידי אנשים בסביבתם הקרובה, ובייחוד על ידי הוריהם. כהורים, יש לנו תפקיד מרכזי בהתמודדות של ילדינו עם מצבי חירום, ולכן הנוכחות ותשומת הלב שלנו הן בעלות ערך רב יותר מתמיד.
קראו עוד:
הנה 10 המלצות לדרכים שבהן תוכלו להרגיע את הילדים, וגם את עצמכם:
1. אל תילחצו
אם אנחנו המבוגרים ננהג בצורה רגועה ושקולה, סביר להניח שגם הצעירים ינהגו כך. אם אנחנו חוששים וחרדים, המסר הזה יעבור ישירות אל הילדים. ילדים קטנים אינם יכולים תמיד להבין את העובדות ואת מצב הדברים, אך הם חשים במתח ובדאגה הקיימים בסביבתם ובחרדות של המבוגרים הקרובים להם. בהיעדר מידע או יכולת להבין את המידע הכללי, הילדים מפעילים את דמיונם במידה רבה יותר מהמבוגרים, ועלולים לסבול מדמיונות מפחידים מעבר למציאות המאיימת.
2. אל תראו יחד חדשות
מומלץ להחליט על צפייה במהדורות החדשות במינון מתאים לילדים, וגם למבוגרים, או לוותר על כך בכלל כשאתם שוהים במחיצתם. באופן טבעי, צפייה מופרזת בדיווחים חדשותיים על המצב הביטחוני עלולה להחריף את תחושת החרדה.
3. תנו מידע
עם זאת, ידיעה מפחיתה חרדה, ולכן חשוב להקפיד על מידע עובדתי ומדויק, להבדיל משמועות, השערות או פרשנויות, תואם גיל, ובמינון מתאים. כשאתם משוחחים על המצב, תנו מידע ענייני והימנעו מתיאורים דרמטיים ומעצימי חרדה.
4. חסמו התראות בנייד
היו מודעים להשפעתן הפסיכולוגית של רשתות חברתיות ותכתובות וואטסאפ. לעיתים קרובות, אנחנו משקיעים מאמצים רבים לחשוף ילדים בצורה מבוקרת ונכונה לאירועי חירום, אך הודעה, התרעה או תמונה שנשלחת אליהם לנייד טורפת את הקלפים ומאלצת את ההורה "לכבות שרפות רגשיות" עם ליבוי החרדה.
5. תנו שמות לרגשות
הקשיבו לילדים ועודדו אותם לשתף אתכם במחשבות וברגשות שלהם. בכל גיל, תנו שם לרגש שעולה, כמו פחד, עצב, דאגה וכדומה, והסבירו שתגובתם טבעית למצב ומשותפת לילדים רבים במצב דומה. שיתוף הרגשות לא חייב להיות באמצעות שיחה ומילים - אלא אפשר גם לצייר ציור, לכתוב שיר או מכתב, לתת תפקידים לבובות במשחק ועוד.
6. שמרו על שגרה
אפילו שמדובר בימים שאין בהם שגרה, נסו להקפיד על איזון בבית תוך שמירת היציבות. עודדו את הילדים לשמור על שגרה, למשל בכל הקשור למטלות בבית, לשיעורים, לשיחות עם חברים וכדומה.
7. בלו זמן יחד
שהות במחיצתם של אנשים בוגרים, קרובים ומשמעותיים לילדים, יכולה להעניק להם תחושות של ביטחון והגנה. פעילות משותפת ונעימה כמו משחק, קריאה בספר, צפייה בתוכניות ילדים ועוד - יכולה להסיח את דעתם לזמן מה ולהרגיע אותם.
8. אל תגידו "יהיה בסדר"
אל תמתיקו את המציאות, ואל "תטייחו" במשפטים כמו "יהיה בסדר", "לא קרה כלום" וכדומה. אלא, תקפו את הרגשות של הילדים וכבדו אותם ואת הבנתם. למעשה, זה הזמן לסייע להם לזהות בעצמם כוחות התמודדות ומקורות תמיכה, לחיזוק תחושת המוגנות והביטחון ביכולת שלהם להתמודד.
9. הרבו בגילויי חיבה
חיוך, ליטוף וחיבוק, קול רך ונעים מקנים לילדים תחושת שייכות, ולכן כדאי להקפיד על כך. בנוסף, בייחוד במצבי דחק, חשוב לצחוק וליהנות יחד. זה הזמן להכין ארוחות משותפות, לצפות בתוכניות בידור, לשחק משחקי חברה ועוד.
10. היו ערניים לסימני מצוקה
לצד כל העצות הללו, יש ילדים שיביעו תגובות חריגות וקיצוניות למצב, למשל - יסרבו לישון או לאכול. עקבו אחר הסימנים הללו, ובעת הצורך פנו לסיוע של אנשי מקצוע.
ייעוץ מקצועי לכתבה: כללית שירותי בריאות, ד"ר שירי דניאלס (מנהלת מקצועית ארצית, עמותת ער"ן)
