כ-60% מהמורים בישראל מדווחים על דיכאון (30% על דיכאון ברמה בינונית, 18% על דיכאון חמור ו-12% על דיכאון חמור מאוד), כמחציתם חווים חרדה ולמעלה מ-40% שרויים במתח, כך עולה ממחקר חדש שבחן את המצב הנפשי של המורים בישראל מאז פרוץ המלחמה.
החוקרים, ד"ר יעל מלין ופרופ' תום גומפל מבית הספר לחינוך ופרופ' מור נחום מבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, בחנו מצוקה פסיכולוגית בקרב הצוות החינוכי באמצעות שאלון על דיכאון, מתח וחרדה.
במחקר השתתפו 712 מורים ומורות מבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים ברחבי הארץ. 53 מהמשתתפים פונו מבתיהם בעקבות המלחמה, 39 גויסו למילואים ול-308 יש קרוב משפחה שגויס למילואים. בנוסף, 187 דיווחו כי קרובים שלהם נכחו באירועי 7 באוקטובר ו-17 נכחו באירועים בעצמם.
בנוסף לשאלות על מתח וחרדה, המורים נשאלו על מעגלי התמיכה שלהם, על צרכיהם ועל רמת המענה לצרכים אלו בפועל במספר מישורים – תמיכה מצוות בית הספר, תמיכה מבית הספר הנוגעת למשאבים וציוד ותמיכה רגשית ממעגלים חברתיים ומשפחתיים. גם כאן התוצאות היו טעונות שיפור: כ-50% מהמורים דיווחו על פער בין התמיכה שלה נזקקו מצוות בית הספר לבין התמיכה שקיבלו בפועל. 20% מהמורים דיווחו על פער בין המשאבים שלהם נזקקו בבית הספר והמשאבים שקיבלו, וכ-17% דיווחו על פער בין מידת התמיכה הרגשית שלה נזקקו וזו אשר קיבלו בפועל מסביבתם הקרובה.
ד"ר מלין ציינה כי גם במחקר שנערך בתקופת הקורונה מורים דיווחו על פער גדול בין התמיכה שלה הם היו זקוקים לזו שקיבלו בפועל בכל הקשור להוראה מרחוק. הממצאים משני המחקרים מדגישים את החשיבות של מתן תמיכה למורים, על מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם המצוקה הפסיכולוגית שהם חווים במסגרת תפקידם בתקופות חירום.
החוקרים צפויים לסקור פעמיים נוספות את אותם מורים במסגרת בדיקה ארוכת טווח של השפעות המלחמה על צוותי ההוראה. המטרה של שאלון הניתן למורים בשלוש נקודות זמן שונות היא לזהות שינויים במצבם הפסיכולוגי של המורים לאתר שחיקה מקצועית, ולהבין את ההשפעות ארוכות הטווח של מלחמה על תפקודם.
