זה תמיד קורה בהפתעה, בזמן לא צפוי ולא מתאים: "נוחתת" עלינו פציעה, מעידה, תאונה או מחלה, שמשבשת את השגרה בבית. כמובן שאף פעם אין זמן טוב למציאות הבלתי רצויה הזאת שנכפתה עלינו, אך כאשר הפציעה או המחלה מתרחשת כשאנחנו כבר הורים, עלינו להסתגל מיד לתקופה החדשה, גם אם זמנית, עבורנו ועבור בני המשפחה.
פציעה של הורה שמשביתה אותו מתפקוד שגרתי, אפילו לימים בודדים, משפיעה על כל אחד מבני המשפחה באופן שונה, ובעיקר בהתאם לגילו ויכולותיו. לצד התמודדות עם הפרת סדר היום הקבוע, באופן טבעי צפים גם חששות ופחדים. כל אחד מבני המשפחה עסוק בשאלת השפעת השינוי על עצמו, על ההורה ועל כלל המשפחה.
נקווה שלא תצטרכו ליישם את ההמלצות הללו בקרוב, אך אם בכל זאת נקלעתם לתקופה שכזאת - הנה כלים שיסייעו לכם לעבור אותה בצורה טובה יותר.
תווכו את המציאות
לא רק אנחנו ההורים מופתעים מהמצב החדש - אלא גם הילדים. פתאום, ברגע אחד, שגרת החיים המוכרת והבטוחה עבורם משתנה. לכן, גם אם אנחנו בעצמנו עדיין מבולבלים, חשוב שנתווך את השינוי לילדים. בהחלט כדאי להסביר על העניין עצמו ועל העדכון הרפואי, וגם להודות בפניהם שאנחנו לא יודעים הכול. רצוי להסביר את השפעת המצב על תפקוד ההורה, ועל שגרת המשפחה.
למשל, אם הורה לא יכול לנהוג במכונית כרגע, או להכין ארוחות, צריך להסביר זאת מראש ולהתגייס כולם כדי למצוא הפתרון המיטבי. אם ההורה מאושפז, חשוב שננסה לייצר מולו תקשורת - דרך ביקורים, אמצעים דיגיטליים, או העברת מסרים. תמיד אפשר להציע לילדים לכתוב ברכה או לצייר ציור כדי לשמח את ההורה.
"עדכנו את הילדים מי לוקח אותם לחוג או למסיבת יום ההולדת, ומי מחזיר אותם. כך תייצרו ודאות וביטחון, והם גם יפסידו כמה שפחות פעילויות קבועות"
היו אופטימיות, ושדרו זאת
ילדים קולטים מיד כל שינוי, אך עלולים לפרש את המצב בצורה שגויה ומוגזמת לרעה. חשוב שנסביר המצב ברוגע, בענייניות ובקצרה ובעיקר - נשדר אופטימיות. הסבירו שמדובר בתקופה שבה השגרה המשפחתית משתנה, אך בהמשך, כשההורה ירגיש טוב יותר, נוכל לחזור אליה. הדגישו שמדובר בפסק זמן, ולא בשינוי קבוע.
קראו עוד:
גייסו את הילדים לעזרה
נכון שבימי שגרה על כל ילד לעזור במטלות הבית בהתאם לגילו וליכולותיו, והדבר נכון שבעתיים כאשר אחד ההורים אינו מתפקד זמנית. חשוב לשבת ולדבר עם כל ילד ולקבוע מטלות קבועות ככל הניתן עבורו. שוב, כדאי להדגיש שמדובר בתקופה זמנית, ושהמטרה כעת היא להקל על ההורה השני ולאפשר התנהלות הרגילה ככל הניתן. רצוי מאוד גם להודות לילדים על כך, לומר להם שאנחנו גאים בהם ובמוכנות שלהם לעזור.
רתמו גם את הסביבה
גם בימים רגילים אנחנו "מג'נגלים" בין שלל המשימות והתפקידים שלנו, ובמצב שבו אחד ההורים סובל מעניין בריאותי מסוים - הדבר ניכר עוד יותר. כאן בדיוק המקום לא להסתכל לטווח ארוך, אלא לקבוע תוכניות ליום או ליומיים הקרובים בלבד.
חשוב שנמפה את מעגל התמיכה העומד לרשותנו וניעזר בו: לא להתבייש או להרגיש לא נעים, הרי ברצון הייתם עוזרים לאדם קרוב. אז הסתייעו בסבים, בקרובי משפחה, ובהורי חברים של ילדכם. הכינו מראש תוכנית לימים הקרובים, ועדכנו את הילדים מי לוקח אותם לחוג או למסיבת יום ההולדת, ומי מחזיר אותם. כך תייצרו ודאות וביטחון, והם גם יפסידו כמה שפחות את הפעילויות הקבועות שלהם.
"הסבירו שמדובר בתקופה שבה השגרה המשפחתית משתנה, אך בהמשך, כשההורה ירגיש טוב יותר - נוכל לחזור אליה. הדגישו שמדובר בפסק זמן ולא בשינוי קבוע"
הפגינו אמונה בלכידות המשפחתית
ההתמודדות שלנו, ההורים, עם המציאות הבלתי רצויה, היא "מודלינג" עבור ילדינו. זה הזמן להפגין חוסן ואמונה בלכידות המשפחתית שלנו, להיות חיוביים ולהסביר שוב שהיציבות המוכרת תחזור בקרוב. חשוב שלא "נתקרבן" ולא נאמר כמה שאנחנו מסכנים, אלא נסביר שאנחנו עושים את המיטב מול המציאות שנכפתה על כולנו.
כדאי גם שהילדים שלנו יראו אותנו מבקשים עזרה, ומודים על העזרה שקיבלנו. זה שיעור משמעותי ללמידת אמפתיה, התחשבות והתגייסות למען האחר. כן, גם בתקופה הזאת - הילדים שלנו צופים בנו ומסיקים מסקנות על ערכים ועל התנהגות.
חלקו תפקידים זוגיים
אם אתם מגדלים את הילדים בזוג, יש מעין חוזה בלתי כתוב בנוגע לתפקידים של כל אחד מההורים - ובדרך כלל נבחין בתפקידים קבועים של כל אחד מבני הזוג בהתנהלות הבית. כעת, כשאחד ההורים מושבת זמנית, כל התפקידים, או רבים מהם, עוברים לאחריות הורה אחד - וזה בהחלט יוצר עומס. טוב יעשה ההורה ה"מושבת" אם לא יעיר או יזכיר כל הזמן את נושא ההתנהלות.
חשוב להבין שאולי לא כל המשימות תתבצענה, בטח לא באותו קצב או דרך שבהם בן הזוג המושבת היה נוהג. חשוב גם לשחרר ולחזק את בן הזוג הנושא בעול, ולהביע את הערכתנו לתפקוד שלו.
דברו בפתיחות
זכרו שלא רק אתם עוברים תקופה קשה, אלא ייתכן מאוד שגם הילדים עסוקים בכך. הם דואגים לכם ומוטרדים מהשינויים הבלתי צפויים, ולכן חשוב ככל הניתן לייצר שיח רגשי פתוח שיאפשר לכולכם להעלות את החששות, הדאגות והקשיים. כדאי "לחוש את הדופק", לחבק כמה שיותר, ולהזכיר לילדים שאנחנו תמיד כאן עבורם - קשובים, מכילים ואוהבים.
כולנו היינו מעדיפים שלא להתמודד עם הפתעות בריאותיות המשפיעות על התפקוד שלנו כהורים, אך לרוב אין לנו שליטה על התפתחות המציאות החדשה. עם זאת, בידינו הבחירה כיצד להתמודד עם התקופה הבלתי רצויה, ואיך לרתום את התפקוד ההורי שלנו לטובת צליחתה באופן מיטיבי תוך שמירה על הלכידות המשפחתית והאווירה הטובה.
לאה שטרן היא מרצה ומנחת הורים במכון אדלר, אמא לשלושה, ונמצאת בחופשת מחלה בשל שבר בקרסול
