במשך חמישה ימים העולם כולו עצר את נשימתו, ועקב אחרי הטרגדיה של הילד רייאן בן החמש ממרוקו, שנפל לבור בעומק של 32 מטרים. למרות ניסיונות החילוץ העיקשים, הוא לא שרד והוצא מהבור ללא רוח חיים. לכאורה, מדובר בסיפור רחוק מאתנו - אנשים זרים ממדינה זרה - אבל לצערנו מקרים דומים קורים גם כאן בישראל.
לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, שמונה ילדים נהרגו מנפילה לבורות בעשור האחרון. שמו של רייאן ותמונתו מוכרים בכל העולם, אבל גם אצלנו, לכל אחד משמונת הילדים יש שם, הורים ומשפחה שכואבים את חסרונם. וגם הטרגדיה שלהם היא איומה ומטלטלת.
לפעמים דווקא דרמה שמתרחשת רחוק מאתנו יכולה להיות הזדמנות להתבוננות פנימית ולתיקון עוולות - וזה הזמן שלנו לעשות את כל שביכולתנו למנוע את הטרגדיה הבאה.
בבחינת הנתונים בישראל של מקרי נפילה לבורות, אני מאמינה שלא נופתע לגלות ששישה מתוך שמונת המקרים הם של ילדים מהחברה הערבית, ובהם - ארבעה בחברה הבדואית. רק כדי להבין את היחסיות, הילדים בחברה הבדואית מהווים רק 5% מכלל ילדי ישראל.
רוב הילדים שקיפחו את חייהם נפלו לבורות מים וניקוז. זה לא סוד שהילדים ביישובים הבדואיים גדלים בתנאים קשים ביותר, עם תשתיות לקויות וסכנות בטיחותיות שאינן תואמות את המתרחש בשאר המדינה. פעם אחר פעם אנחנו נחשפים לכך שהתשתיות הלקויות גובות חיי ילדים.
תחשבו שהילד שלכם משחק ליד הבית, ופתאום נופל לבור עמוק. נשמע לכם הזוי ולא הגיוני? לצערנו, יש משפחות שהתרחיש הזה אינו מופרך מבחינתם. כל מוות כזה הוא מיותר, ועל כן כואב במיוחד. כשאנחנו מבינים שניתן היה להציל את הילדים באמצעות פעולה פשוטה - זה אפילו מכעיס.
"שנים שאנחנו פועלים להעלאת מודעות לבטיחות ילדים, בהסברה, הדרכות, הכשרה ומחקר. כל אלה חשובים ונדרשים, אבל יש היבט נוסף שמשלים אותם: החלק החסר, שהוא מחויב מציאות, הוא שיפור התשתיות והתאמתן לבטיחות הילדים"
אורלי סילבינגרצילום: ינאי רובחהארגון בטרם לבטיחות ילדים פועל כבר שנים יחד עם המטה לפיתוח חברתי כלכלי בחברה הבדואית, הרשויות המקומיות וארגוני חברה אזרחית, במטרה להעלות מודעות לבטיחות ילדים. אנחנו עוסקים בהסברה, בפיתוח הדרכות מותאמות אוכלוסייה, בהכשרה, במחקר, ובמציאת פתרונות יצירתיים לקידום תרבות של בטיחות. כל אלה חשובים ונדרשים, אבל יש היבט נוסף שמשלים אותם. החלק החסר, שהוא מחויב מציאות, הוא שיפור התשתיות והתאמתן לבטיחות הילדים.
אנחנו נמצאים ערב לפני החלטת הממשלה החדשה לתוכנית חומש בחברה הבדואית. למרות פניות חוזרות ונשנות לכלל הגורמים בדרישה לתקציב ייעודי לנושא בטיחות הילדים במסגרת התוכנית, עד כה הפניות נענו בשלילה.
אני לא יודעת אם ילד בן חמש מסוגל לחשוב על צוואה לחיים, אבל אם כן, אני בטוחה שצוואתו של רייאן הייתה שאנחנו המבוגרים נעשה כל שביכולתנו כדי שדבר דומה לא יקרה לאף ילד אחר בעולם. מחובתנו לפעול יחד ולמנוע את הטרגדיה הבאה. הקצאת התקציבים כחלק מתוכנית החומש - היא הפתרון שיוכל להגשים צוואה מסוג זה.
הכותבת היא מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים
