"אחד הדברים שאני הכי חוששת מהם, זה ההשלכות של הבריונות ברשת על הבן שלי. זו הסיבה שאני מונעת ממנו את הרשתות החברתיות ככל האפשר, אבל זו לא הגנה הרמטית. את הכאב שאת חווה כאימא לילד שלא רוצים בחברתו, אי אפשר לתאר. הוא צורב וחותך ומפלח את הגוף", אומרת רונית (45) אם ליהב, נער בן 16.5 המתמודד עם קשיי תקשורת ועם קושי רגשי וחברתי.
על "מלחמת המציאות" שהיא עוברת עם בנה לאורך השנים, היא משתפת: "כל חיי נלחמתי כדי שיהיה לו טוב. שנים של טיפולים בקבוצות חברתיות, הנחיה אישית וייעוץ, רק כדי שהוא יוכל לחוות חברות, להיות שותף לשיחה או משחק בבית הספר, שירגיש כמו כולם. כל חטאו הוא במראה החיצוני שלו, יהב שלי פשוט בעל מבנה גוף מלא. ורק בשל העובדה הזו, שהוא לא נראה להם מספיק אטרקטיבי, ילדים החליטו להרוס את נפשו".
איך זה בא לידי ביטוי?
"קודם כל זה במרחב הפיזי, בבית הספר. אף אחד לא בוחר בו לעבודה קבוצתית, ובזמן שכולם מתארגנים הוא עומד נבוך ולבסוף המורה מצוותת אותו לקבוצה. לא קוראים לו להצטרף בהפסקות, וגם כשהוא מנסה להצטרף, הם מיד נעלמים. ברגע שהצלצול מגיע, הם ממהרים לרוץ ומשאירים אותו מאחור. הוא נשאר לשבת לבד בכיתה. כשהם מתכננים בילוי או מפגש חברתי אחר הצהריים, והוא במקרה מתקרב ושומע, הם מיד משתתקים. וגם אם הוא שואל על מה דיברו, הם אומרים שעל כלום, שום דבר, ורק אחר כך הוא מבין שהם נפגשו בלעדיו".
והיא מספרת גם על ההתמודדות במרחב הווירטואלי: "בהתחלה לא צירפו אותו לקבוצות הוואטסאפ של הכיתה, ועוד יותר מכך, התברר לנו שאחד הילדים יצר חרם, ואמר שאף אחד לא יצרף אותו ולא יזמין אותו לשום מקום. כשהוא סיפר למורה אז הכניסו אותו לקבוצה, אבל באותו זמן הם פתחו קבוצה חדשה בלעדיו. את הקבוצה הישנה הם השאירו למראית עין, להתכתבויות מדי פעם, כדי שהוא לא יידע שבעצם הכול מתנהל מאחורי הגב שלו".
עיקרי דו"ח מבקר המדינה - הגנה על קטינים במרחב המקוון. פברואר 2022
(צילום:לשכת מבקר המדינה )
הוא מנסה ליצור קשר, אף אחד לא מגיב
רונית מספרת על הצורך במעורבות התמידית שלה, על החרדות והכאב. "כשהוא היה קטן יותר, כל הזמן בדקתי את הטלפון שלו כשהוא ישן. פחדתי שיציקו לו, וזה באמת מה שהיה שם. הייתי רואה את הניסיונות שלו ליצור קשר - ואף אחד לא הגיב לו", היא אומרת, "גם כשהיו תגובות, הן כללו בעיקר קללות והעלבות. חששתי מאוד והייתי בלחץ מזה, לכן לא אישרתי לו להירשם לרשתות חברתיות.
"פחדתי ששם הדברים יגיעו למקום גרוע יותר, כי הוא לא באמת הבין למה הם עושים לו את זה", היא ממשיכה, "פעם הוא מאוד רצה להיות בפייסבוק ובאינסטגרם, אבל הסברתי שזה לא כדאי לו. זה עבד תקופה מסוימת, והרגשתי שיש לי שליטה כל עוד מדובר בוואטסאפ בלבד, שיש לי גישה אליו, אבל אי-אפשר לחסום אותו מכל מה שקורה סביבו.
"כשהוא גדל אישרתי לו להיות באינסטגרם, בלי שהוא יעלה לשם תכנים ותוך הגדרת פרטיות רחבה, כדי שהוא רק יעקוב אחרי תכנים שהוא אוהב", היא אומרת, "לשמחתי הרבה יש לנו קשר חזק ואנחנו מנהלים שיחות פתוחות בבית, כך שהוא משתף אותי במה שעובר עליו. אני מקשיבה, ומשתדלת לא לייצר היסטריה, אבל כן לספר על מקרים מסוכנים מהרשת ולדבר על איך אפשר להימנע מהם".
"אף אחד לא בוחר בו לעבודה קבוצתית. כשכולם מתארגנים, הוא עומד נבוך ולבסוף המורה מצוותת אותו לקבוצה. לא קוראים לו להצטרף בהפסקות, וכשהוא מנסה, הם נעלמים. כשהצלצול מגיע, הם רצים. משאירים אותו מאחור והוא נשאר לשבת לבד בכיתה"
גם אריק (שם בדוי), אב לנער בן 15 על הספקטרום האוטיסטי, מבין עד כמה הרשת עלולה להיות מסוכנת עבור בנו. ועל ההתמודדות שלו כהורה הוא מספר: "הבן שלי נמצא רוב שעות היום ברשת, בעיקר משחק, שומע מוזיקה או רואה סרטונים. אין ספק שזה מטריד, ועד לפני שנה הקפדתי על מעקב קבוע על התכנים שהוא צרך, כמובן ברגישות ותוך שמירה על פרטיות ככל האפשר, אבל היו אמצעים שהשתמשתי בהם כדי להגביל את זמן המסך שלו. זה נבע כמובן מהחשש שלי שהוא ייחשף לתכנים שלא מתאימים לגילו. אני מודע לכך שהוא פחות מסוגל להבחין בין טוב לרע, פחות יודע ומבין מהו ניצול והאויבים ברשת מזהים את זה".
ועוד הוא אומר: "יש בי צורך לגונן ולהגן עליו, אבל אני גם מבין שאני לא יכול לגמרי להגביל אותו, מפני שהוא ימצא את הדרך להגיע לתכנים האלו גם ללא ידיעתנו", הוא מוסיף, "הדור של היום חכם יותר, הם מוצאים את הדרכים - אבל אני עושה כל מה שאפשר כדי להיות שם ולבדוק את הדברים, כדי שהוא לא ייפגע. אני מניח שהרגישות הגבוהה שלי לנושא ההגנה עליו קשורה להיותי אח של אדם עם מוגבלות שכלית, ואני עוד זוכר היטב איך כילד חוויתי יחד איתו את ההדרה. כיום ההתנהלות שלי עם הבן שלי היא אחרת ממה שאני זוכר את הוריי עם אחי, אני יותר זהיר.
"אני זוכר שבילדות שלנו הרבה פעמים סילקו אותנו מכל מיני מקומות בגלל אחי, זה היה מאוד בולט ולא פעם היו קוראים לי לקחת אותו ממסגרות כי הצוות לא הסתדר איתו", הוא מוסיף, "פעם לא דיברו על מוגבלות באופן פתוח, אף אחד בסביבה לא ידע והייתה הסתרה, היום זה אחרת. יש יותר מודעות אבל עדיין - הילדים האלה צריכים הגנה וההורים צריכים לקבל כלים כיצד להתמודד עם זה".
"הרשת מייצרת לילדים עם מוגבלות מראית עין של שוויוניות, מכיוון שהמוגבלות אינה נראית והם חשים שווים, וזה מציב אותם בקו אחד מול הילדים ובני הנוער האחרים. אך בשונה מהם - הם חשופים יותר לבריונות ולפגיעה", אומר אילן אביטן, מנהל תחום משרד הרווחה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
אילן אביטןבאדיבות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105אליק קצב, מנהל תחום מחקר במטה הלאומי 105, מהמשרד לביטחון הפנים, מוסיף: "אנחנו מזהים את אותם סוגי פגיעה כלפי ילדים ובני נוער בכלל - גם באוכלוסיית הילדים עם מוגבלות. אלא שאצלם, בשל הרצון לרצות את מי שהם מתקשרים אתו ברשת, הם ניתנים ביתר-קלות לפגיעה, והפגיעה עלולה להיות חמורה יותר".
רונית ורדי, מנחה פדגוגית במחלקה להורות ולמשפחה בחברה למתנ"סים הארצית, אומרת: "החוויה של בריונות, חרם או הדרה חברתית אצל ילדים היא קשה מאוד. ההשלכות הן ארוכות טווח ועלולות ללוות את הילד כל חייו, אך בקרב ילדים עם מוגבלות, שגם ככה מתמודדים עם קושי שמשפיע גם ברמה הרגשית, החוויה היא יותר עוצמתית ועלולה להיות קשה הרבה יותר. חשוב מאוד לצייד את ההורים בכלים מעשיים לזיהוי ולמניעה של בריונות כלפי הילדים, ובעיקר להראות להם מהי הדרך הנכונה לשיח בנושא ולהתמודדות עם בריונות".
רונית ורדיההדרה החברתית, התכנים והפגיעות
"ילד עם מוגבלות יכול להיות תמים יותר וחסר ניסיון בזיהוי פגיעות, והתמימות הזו עלולה לגרום למצב של ניצול מצד תוקפים ברשת", הם מוסיפים, "הפוגעים יכולים לומר לילדים מה לעשות, להשתלט להם על החיים ולגרום להם לבצע דברים שונים. ההורים חייבים לשים לב לכל שינוי, לבדוק אם משהו השתנה ומדוע הילד פתאום מתנהג אחרת. ברגע שההורים לא מודעים או לא שמים לב, האדם הפוגע יכול להמשיך ולנהל לילד את החיים. זה יתחיל בשינויים קטנים בבית, ועלול להגיע לפעולות מסוכנות יותר, כמו להיחשף, להצטלם ולשלוח תמונות".
"ילד עם מוגבלות יכול להיות תמים יותר וחסר ניסיון בזיהוי פגיעות, והתמימות הזו עלולה לגרום למצב של ניצול מצד תוקפים ברשת. הפוגעים יכולים לומר לילדים מה לעשות, להשתלט להם על החיים ולגרום להם לבצע דברים שונים. ההורים חייבים לשים לב לכל שינוי"
אליק קצבבאדיבות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105"ילדים עם מוגבלות גם חשופים יותר להדרה חברתית, שבאה לידי ביטוי ברשתות החברתיות - במילים פוגעניות, בתגובות, בהעלאת תכנים ועוד", הם אומרים, "הורים לילדים עם מוגבלות מתמודדים עם עומס של אתגרים, כך שלעיתים הילדים נמצאים זמן רב מול מחשב או מסך, כדי שיתאפשר להורים לטפל במשימות משפחתיות ובבית. יש להקדיש לכך תשומת לב ואחריות ולפקח, גם אם לעיתים השגחה רציפה אינה אפשרית. חשוב להבדיל בין סוגי הרשתות ולבדוק מהו המידע שנמצא בכל אחת מהן.
"לדוגמה, פייסבוק ואינסטגרם שונות מטיקטוק ומטלגרם, העלולות לחשוף ילדים עם מוגבלות לתכנים מורכבים וקשים, במיוחד אם הם נכנסים אליהן מתחת לגיל השימוש המומלץ. כדאי לבצע מעקב אחת הגלישה של הילדים ברשתות אלו, לבדוק אם הם משתפים בתכנים או רק צופים בהם, למי הם מגיבים ומה הם צורכים".
במסגרת אירועי "חודש פברואר יוצא מן הכלל" של החברה למתנ"סים הארצית ו"החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת" שמוביל המטה הלאומי 105, הורים לילדים עם מוגבלות יקבלו כלים לזיהוי ולהתמודדות עם פגיעה ובריונות ברשתות החברתיות.
ביום רביעי, 23.2 בשעה 20:00 תתקיים הרצאה מיוחדת, ללא עלות ופתוחה לכולם - להורים לילדים עם מוגבלות, לקהל הרחב ולאנשי מקצוע. ניתן להצטרף אליה באמצעות הקישור הזה.
