החוק שמסדיר את הפיקוח על מעונות היום לגיל הרך עבר, אך לצד העובדה שגם לאחריו אלפי מסגרות נותרו ללא פיקוח, הורים לפעוטות מספרים על הפחדים שלהם כשהם שולחים את ילדיהם לגן – שלא עברו עם החוק.
בתה של גל לוי למדה בגן "סיגל" בחולון, שבו נחשפה פרשת ההתעללות החמורה באוגוסט 2020, מאז שהייתה בת חצי שנה עד שהייתה בת שלוש. "היו שם חניקות, מכות, בעיטות לראש, בעיטות לצלעות", היא אומרת בכאב, "דריכה על ילדים, צביטות, הטחות. כל מה שעולה במחשבה כשחושבים על גן אלים. עד היום אני רואה את הסרטונים, והלב שלי דופק". בעקבות אותה התעללות, לפני כשנה הוגש כתב אישום נגד חמש סייעות בגן ונגד בעלת הגן בגין עבירות של תקיפת פעוטות.
הילדה, היום בת ארבע, עדיין מתמודדת לדברי האם עם ההשלכות של האירועים שחוותה. "הבת שלי מוגדרת עם פוסט-טראומה מורכבת, היא קיבלה אחוזי נכות על הדבר הזה", היא אומרת, "היא נכנסה לגן הזה בריאה לגמרי, לפי כל המסמכים הרפואיים, ואנחנו סוחבים, ממש סוחבים את ההשלכות והשפעות שכרגע מוגדרות לצמיתות. היא לא נכנסה לגן עירייה רגיל כמו כולם, אלא עברה לחינוך מיוחד תחת הגדרה של 'קוד 5' שהוא קוד נפשי".
החוק עבר, למה לדעתך הוא לא משנה כלום בפועל?
"מדובר בחוק יבש, מבחינתי הוא רק על הנייר. בשטח, אין שום פיקוח אמיתי שבודק את הדברים – אין מספיק מבקרים ומפקחים. מספרם עומד על עשרים ומשהו, על כלל הגנים והפעוטונים בישראל. אני לא רואה איך יהיה מצב שבו דוגמים גן מדי יום עם כמות כזו של מפקחים. גם אם המספר יוכפל, ויגיע ל-50 מפקחים, זה לא מספיק. בנוסף, איפה הפיקוח על מי שמפעיל משפחתון בסלון הבית? איפה הפיקוח כשמצהירים על מספרי סייעות, אבל לא על סייעת מסוימת?"
"6,200 מסגרות לא מוכרות למדינה, ויש עוד 6,000"
אלונה דניאל, אם לפעוטה, תוקפת את החוק ומכנה אותו "פופוליזם על גבי הילדים". והיא מסבירה: "הבאנו פתרונות מאוד ישימים באפס תקציב, אבל פשוט אין מי שיקשיב. זה ממש עצוב להגיד, אבל אין בממשלה מישהו שמקשיב. אנחנו יודעים על כ-6,200 מסגרות לחינוך הרך שלא מוכרות למדינה, ובוועדה לזכויות הילד מעריכים שיש עוד כ-6,000 גנים שלא יודעים עליהם.
"משרד החינוך הגיע אתמול עם נתון שהפיל אותנו - היום יש 27 מפקחים, הם מתכוונים שיהיו 12 מפקחים שיבדקו 6,000 מעונות. הם מקווים להספיק את זה בשנתיים. גם ככה חוק הפיקוח הוא חוק וולונטרי שבו ועדת הגן בעצם מצהירה בטפסים שהיא עומדת בתנאים".
חוק הפיקוח על מעונות היום שנחקק ב-2018 אמור היה ליצור תקן אחיד למסגרות הפרטיות לגיל הרך, שמיועדות לגילי 3-0. הוא אמור היה להיכנס לתוקף לפני כחמישה חודשים, כך שבשנת הלימודים הנוכחית המסגרות היו אמורות לעבור לפיקוח המדינה. אלא שימים ספורים לקראת פתיחת שנת הלימודים פורסם ב-ynet נתון שחשף את הפער הבלתי נתפס: מתוך כ-10,000 מסגרות פרטיות לגיל הרך שפועלות, רק 3,200 ביקשו אז אישור הפעלה במסגרת חוק הפיקוח.
בבדיקה נוספת שערכנו לאחרונה, כחמישה חודשים לאחר מכן, עלתה כמות המסגרות המאושרות ל-3,800 בלבד. המשמעות: 6,200 מסגרות לגיל הרך כלל לא מוכרות למדינה.