יש תינוקות שמרגע הלידה יישנו שינה טובה ורציפה (מי הם?), ויש כאלה שיתעוררו תכופות. יש מי שידרשו בקבוק או "ידיים" כדי להירדם, ויש כאלה שאלה דווקא יעוררו אותם. יש תינוקות שיירדמו מוקדם, יש כאלה שמאוחר, ובהתאמה יתעוררו עם שחר, או שיתקשו לקום בבוקר. איך אפשר לסייע לשינה תקינה וארוכה - והאם יש בכלל שיטה לשינה שכזאת? ריכזנו עבורם שאלות - ותשובות.
האם יש שיטה נכונה לשיפור השינה של התינוק שלך?
גם אני הייתי שם. לפני 10 שנים נולד הבכור שלי, וזו הייתה החוויה הכי מרגשת ומדהימה שאי פעם חוויתי. אבל רצה הגורל, וממש מרגע הלידה בני לא הצטיין בשינה. טרוטת עיניים קראתי את כל מה שיש לד"ר גוגל להציע, שמעתי את כל הרצאות השינה, וכל זה רק כדי למצוא שיטה שתאפשר לי להרדים אותו בקלות ותעניק גם לי כמה שעות של שנת-חסד בלילה. אבל, לא משנה איזו שיטת "קסם" ניסיתי, הוא המשיך לקום אפילו שש פעמים בלילה, ובאופן קבוע.
קראו עוד:
הילד כבר גדל והתחיל לישון הרבה יותר טוב, אבל חווית העייפות בשנה הראשונה לחייו נותרה בליבי. כיום, יותר מכל אני מאמינה שאין "שיטה". כל ילד הוא ייחודי ומגיע לעולם עם מאפיינים משלו. וגם כל הורה הוא מיוחד ודפוס ההורות שלו אינדיבידואלי. לכן, השינה אינה שונה מנושאים אחרים בהורות, שבהם נדרשת התאמה ספציפית של הפרקטיקה הנבחרת - עבור ההורה והילד.
אם לא "שיטה" - אז מה כן? יש עקרונות המקדמים שינה ואפשר להתאים אותם לכל ילד והורה, בהתאם לצרכים, לקצב ולמאפיינים הייחודיים שלהם. יש ילדים שנרגעים ממגע עדין ויש כאלה שזקוקים למגע עמוק, יש תינוקות שנוכחות ההורה מרגיעה אותם, ויש כאלה שדווקא הנוכחות מעוררת עניין ואינטראקציה עבורם. לכן, חשוב שתשתמשו בעקרונות שתוכלו להתאים למאפיינים שלכם בתור משפחה.
לפי טבלאות השינה, בני חמישה חודשים אמורים לישון כ-15 שעות ביממה, התינוקת שלי בקושי מגיעה ל-12. איך לעזור לה?
הורים רבים נצמדים באופן טבעי לשעות המוצעות בטבלאות שינה למיניהן, אך חשוב שנבין כי טבלאות אלה מתייחסות לממוצע הגיל של ילדיכם, וכמובן שייתכן שהתינוק שלכם נמצא מעל או מתחת לסקאלה המוצעת. כיוון שכך, ההמלצה היא להימנע מהשכבות "לפי השעון", ולחפש את סימני העייפות של ילדיכם על מנת להשכיבם בתזמון הנכון עבורם.
בנוסף, יתכן שילדינו ישנים יותר או פחות מסך שעות השינה הממוצע בטבלה, וזה מה שנכון עבורם. כלומר, יש ילדים בני חמישה חודשים שזקוקים ל-12 שעות שינה ביממה, וזה בהחלט מספק עבורם. כיצד תדעו? תמיד הסתכלו על ההתנהגות של הילד, האם הוא נינוח ורגוע בין התנומות? האם היא עצבנית וזקוקה כל הזמן לידיים? האם הם אוכלים כמו שצריך? התשובות יאפשרו לכם לקבוע אם הם ישנים מספיק עבורם, בניגוד ל"ישנים מספיק" ביחס לבני גילם.
אמרו לי שכדאי לצאת מהחדר ולתת לילד לבכות עד שהוא יירדם, אבל אני לא מסוגלת. מה כדאי לי לעשות?
קשיים בתחום השינה נפוצים מאד בשנת החיים הראשונה (ולפעמים גם לאחר מכן), ולעיתים גם עלולים להוביל לפגיעה משמעותית באיכות חייהם של ההורים. הורים אלה לרוב תרים יום ולילה אחר עצות ברשת לשיפור שנת התינוק שלהם ובהתאמה, את זו שלהם. אחת השיטות הנפוצות ביותר שהוכחו כמשפרות את שנת התינוק היא אימוני שינה, שברובם משתמשים בהכחדת הבכי והסיוע של ההורה. שיטות אלו מאפשרות לתינוק להירדם עם פחות סיוע אקטיבי של ההורה, ולשוב לישון בעצמו כאשר מתעורר בלילה. מדובר בשיטות יעילות מאד המבוססות על התיאוריה הבהביוריסטית של סקינר בנוגע להתניה אופרנטית.
עם זאת, מרבית השיטות הללו מנחות את ההורה להתעלם מהבכי של התינוק שלהם במידה מסוימת, לעיתים אפילו לדקות ארוכות (שיטות 'cry it out'). לצד זאת, קיימות גם שיטות עדינות יותר המבוססות על הכחדה הדרגתית, המאפשרות תגובתיות גדולה יותר לבכי של התינוק, שבמסגרתם הוא לומד לבלות פרקי זמן מתארכים יותר ויותר במיטתו, וכך 'לומד' להיות תלוי פחות בנוכחות ובסיוע של ההורה על מנת להירדם, עם או בלי נוכחות של ההורה.
"הכלל הוא כזה: ביום ישנים באור, ובלילה ישנים בחושך. על כן, מומלץ לחשוף את הילד לכמה שיותר תאורת שמש טבעית בשעות היום (ובעיקר בשעות הזריחה והבוקר המוקדמות), וכן לאפשר לו לישון את התנומות שלו בתאורה טבעית. לעומת זאת, בלילה כדאי להשכיב בחושך מלא, ללא מנורת לילה או חפצים מאירים נוספים"
בעוד שהשיטות הללו יעילות מאוד בהשגת שינה רציפה וארוכה יותר עבור התינוק וההורה, מרבית ההורים מדווחים על קשיים משמעותיים וגם על סטרס הורי גבוה בעת ההתעלמות מהבכי של תינוקם, ולכן מתקשים מאד ליישם את הגישות הללו. כך, הורים מוצאים את עצמם מיואשים ובמלכוד שבין הרצון והצורך הפיזיולוגי שלהם לישון טוב יותר - לבין הקושי ליישם את השיטות ההתנהגותיות הנוקשות, על אף יעילותם.
איך כדאי שהילד ישן ביום - באור או בחושך? ומתי צריך להחשיך לקראת הלילה?
בשבעות הראשונים מקובל לומר כי תינוקות נולדים ללא "הפרדת יום ולילה". הכוונה היא שמכיוון שהתנאים ברחם זהים יחסית בין היום לבין הלילה, ומכיוון שהפרשת המלטונין במוח התינוק אינה סדירה דיה לאחר הלידה, התינוק "מפזר" את שעות השינה שלו באופן שווה בין היום ללילה. כדאי להקל על התינוק לבסס הבדל בשינה בין הזמנים, ולכן כדאי להשתמש נכון באור וחושך לאורך היממה.
הכלל הוא כזה: ביום ישנים באור, ובלילה ישנים בחושך. על כן, מומלץ לחשוף את הילד לכמה שיותר תאורת שמש טבעית בשעות היום (ובעיקר בשעות הזריחה והבוקר המוקדמות), וכן לאפשר לו לישון את התנומות שלו בתאורה טבעית. לעומת זאת, בלילה כדאי להשכיב בחושך מלא, ללא מנורת לילה או חפצים מאירים נוספים. לקראת הכניסה לשנת הלילה, מומלץ להחשיך את הבית ולצמצם את הגירויים המעוררים כחצי שעה עד 40 דקות לפני זמן ההשכבה. כך, הפרשת המלטונין במוחו תתחיל ותוכלו שניכם לזכות בהשכבה רגועה וקצרה יותר.
אני משכיבה את בן החצי שנה שלי ב-20:00 בערב והוא מתעורר המון בלילה, מה אפשר לעשות?
באשר לשעות השינה, מרבית ההורים ניזונים במקרה הטוב מטבלאות שינה למיניהן ובמקרה הפחות טוב ממה שמקובל. עם זאת, רוב ההורים משכיבים את ילדיהם לישון מאוחר מדי. התרגלנו לחשוב כי צריך להשכיב תינוקות ופעוטות ב-19:00 או ב-20:00, אך זו תפיסה שגויה שאינה לוקחת בחשבון את צרכי התינוק.
רוב התינוקות והפעוטות מראים סימני עייפות כבר ב-18:00 בערב או קודם לכן, בעיקר כעת בשעון החורף. הנתון הזה לא צריך להפתיע אותנו אם נתחבר רגע לשורשינו ונחשוב על כך שהאדם הקדמון ישן בחשכה והתעורר עם עלות השחר. על-כן, מומלץ לשחרר את עצמכם ואת ילדיכם ממה שמקובל - ולהתחיל להתבונן בצרכים האינדיבידואלים של ילדיכם ולהשכיב אותם לישון כאשר הם מאותתים לכם על כך.
בת החצי שנה שלי ישנה חצי שעה על השעון בכל תנומה, איך אפשר להאריך לה את משך השינה?
תינוקות יודעים לאותת לנו על עייפות, בדיוק כפי שיודעים לאותת לנו על צרכים אחרים כמו רעב, חום-קור ועוד. חשוב שנהיה קשובים לסימני העייפות של הילדים ונשכיב אותם בהתאם, כך גדל הסיכוי שהשינה שלהם תהיה איכותית ורגועה הרבה יותר. לרוב, התינוק יאותת שהוא עייף על ידי סימנים כמו אדמומיות סביב הגבות או העין, בהייה למרחק, פיהוק ושפשוף עיניים או אוזניים. מומלץ להימנע מ"למשוך" את הזמן, היות שהתינוק יודע שלא עבר זמן רב מהתנומה הקודמת, או שזה זמן קרוב מידי לשנת הלילה. מוחו יודע הכי טוב מתי הוא זקוק לשינה.
כולנו נכנסים לשינה רגועה ונינוחה יותר כאשר אנו עייפים, אך לא מדי. בוודאי נתקלתם במונח "עייפות יתר", המתאר מצב שבו המוח עייף מדי וכתוצאה מכך מפריש הורמוני סטרס, כמו אדרנלין המקשה עלינו להירגע ולהירדם. אם תינוקכם מתקשה להירגע בהשכבה, ישן בתנומות קצרות או מתעורר פעמים רבות בלילה, ייתכן והוא נמצא במצב של עייפות יתר. כניסה לא רגועה לשינה גוררת שינה שאינה רגועה ומספקת, ואז נוצר אפקט שרשרת שבו גם בהשכבה הבאה ילדיכם יהיה עייף מדי – ואתם תתקשו לצאת ממעגל עייפות היתר.
מאיזה גיל צריך להתחיל "טקס שינה"?
התינוק שלכם לומד ומתפתח בקצב מסחרר בחודשים הראשונים לחייו. הוא לומד להתהפך, לשבת, למלמל, ובהמשך גם ללכת ולדבר. החדשות הטובות הן שלצד למידת מיומנויות התנועה, המוטוריקה והתקשורת של התינוק, אפשר ללמד אותו שגרה מלאה ומדויקת גם בשינה.
בזכות רוטינה שכזאת, אנחנו מלמדים את המוח של התינוק שהגיע הזמן לישון. מומלץ להתחיל להקפיד על טקס השינה כבר מגיל שישה שבועות. שעת טקס השינה תמיד תיקבע בהתאם לסימני העייפות של התינוק, כאשר מומלץ שטקס שינה יכלול מספר פעולות חזרתיות שמרגיעות את התינוק, והוא יכול להתכונן ולחוש נינוח לקראת ההשכבה.
"כולנו נכנסים לשינה רגועה ונינוחה יותר כאשר אנו עייפים, אך לא מדי. בוודאי נתקלתם במונח "עייפות יתר", המתאר מצב שבו המוח עייף מדי וכתוצאה מכך מפריש הורמוני סטרס, כמו אדרנלין המקשה עלינו להירגע ולהירדם. אם תינוקכם מתקשה להירגע בהשכבה, ישן בתנומות קצרות או מתעורר פעמים רבות בלילה, ייתכן והוא נמצא במצב של עייפות יתר"
הטקס יכול להיות מורכב מפעולות קוליות (שיר או דקלום), או מפעולות ויזואליות (”לילה טוב לבובה, לילה טוב למיטה, לילה טוב לארון“ וכדומה). כמו כן, בטקס השינה כדאי להימנע מפעולות רוטיניות תחומות בלוח זמנים, מה שעלול להגביל את כולכם, או מפעולות שדורשות ממך התארגנות מיוחדת. למשל, מקלחת בטקס שינה תדרוש ממך לקלח את התינוק בשעה מוגדרת, ועשויה להיות מאוד מגבילה בזמנים שבהם התינוק מראה עייפות בשעה מוקדמת יותר. בנוסף, יש תינוקות שעבורם מקלחת היא דווקא מעוררת ולא מרגיעה, ולכן כדאי להימנע ממנה במסגרת טקס השינה.
בן התשעה חודשים נרדם רק על הידיים, הוא כבר נהיה כבד וזה קשה, אבל הוא לא מסכים לישון במיטה. מה עושים?
ככל שאנחנו מסייעים לתינוק שלנו להירגע (אם זה באמצעות נדנוד בידיים, מתן בקבוק וכדומה), סביר להניח שהוא יפנים את האמונה שלפיה הסיוע הזה נדרש לו על מנת לשוב ולהירגע, גם כאשר הוא מתעורר לאורך הלילה. באופן טבעי, תינוקות ומבוגרים מתעוררים לאורך הלילה בין מחזורי השינה. עבור רובנו משמעות ההתעוררות היא סיבוב לצד השני, סידור השמיכה על גופנו וחזרה מהירה לישון, וכך אנחנו אפילו לא זוכרים בבוקר שהתעוררנו.
עם זאת, עבור תינוק שמאמין כי זקוק לנדנוד בידיהם של הוריו על מנת להירדם, ברגע שהוא מתעורר בלילה - ברור לו שכעת דרוש סיוע דומה על מנת להירגע ולחזור לישון. כדי לעבור להשכבה בסיוע המינימלי ביותר הניתן, מומלץ לאפשר לילד להירגע בדרך הנוחה לו, וכאשר הוא רגוע, להוריד את הסיוע הניתן לו בהדרגה. כך, בסבלנות ונחישות, נוכל להגיע למצב שבו נדרש פחות סיוע אקטיבי מצידנו על מנת שהוא יהיה רגוע במיטתו וישקע לשינה רציפה ומתוקה.
מאז ומתמיד בת ה-11 חודשים מתעוררת ב-05:00 בבוקר, איך לאחר את שעת הקימה?
בעוד שעבור רבים מאיתנו השעה 05:00 בבוקר נחשבת לשעת לילה מאוחרת, עבור רבים מהתינוקות והפעוטות היא שעה לגיטימית לבוקר. כדי לדעת אם זו שעה נכונה עבור בתך להקיץ בה, או שהיא עדיין מוקדמת עבורה, כדאי להתבונן בה ובהתנהגותה. ילד שהתעורר משנת הלילה לאחר שינה מספקת יהיה רגוע, נינוח ורענן, וזה יבוא לידי ביטוי בהתנהגות שלו לאורך הבוקר ועד התנומה הבאה. לעומת זאת, ילד שהתעורר מוקדם מדי יפגין חוסר סבלנות, עצבנות, פעלתנות יתר ואף סימני עייפות זמן קצר לאחר היקיצה (משיכות באוזניים, שפשוף עיניים, פיהוקים, אדמומיות סביב הגבות והעפעפיים).
במידה וזו אכן שעה מוקדמת מדי, הקפידי על המשך חשיפה לחושך גם לאחר ההתעוררות ונסו להשאירה במיטה עד כמה שניתן. אם היא מתקשה בכך, בלית ברירה תוכלו לצאת לסלון אך המשיכו להקפיד על חשיפה לחושך ועל אינטראקציה מינימלית בשעות הבוקר המוקדמות על מנת לעודד שעמום.
התינוק בן 10 חודשים ועדיין מתעורר בכל שעתיים בלילה לבקבוק, איך אדע אם רעב או שסתם צריך להירגע?
אז מהי התשובה לשאלת מיליון הדולר - עד מתי ילדים אמורים לאכול בלילה? נתחיל בזה שאין "אמור" - בהורות בכלל ובטוח שלא בשנת תינוקות, פעוטות וילדים. יש את הצרכים של הילד הספציפי שלכם (צורכי רעב ושובע, צורכי ביטחון ונחמה ועוד) ויש את דפוסי ההורות שלכם, ואת מה שנוח או לא נוח לכם לעשות בלילה.
הורה שמבקש להפחית את כמות ההאכלות הליליות יצטרך קודם כל להכריע בשאלה - האם ילדו רעב בלילה? כביכול שאלה פשוטה, אך היא עלולה להיות גם מבלבלת. כדי להכריע, כדאי להתבונן על כמות המזון שהילד צורך בלילה ועל מידת הערנות שלו בעת ההאכלה. האם זו הנקה קצרה מאוד ומנומנמת שבה אין הרבה בליעות של חלב, או שמא הנקה ארוכה ומשמעותית שבמהלכה הילד ערני ומרוקן את השד? האם הילד נרדם לאחר 30 מ"ל של תמ"ל עם הבקבוק בפיו, או גומע בקבוקים שלמים בשקיקה וערנות?
ככל שהילד ערני יותר וגומע כמויות גדולות יותר, הנטייה היא להאמין שהוא רעב ושהאכילה משרתת צורך תזונתי. לכן, כאשר הוא מתעורר בלילה ורעב, הדבר הנכון ביותר יהיה להאכילו, ללא קשר לגילו. עם זאת, כאשר הוא מתעורר בלילה ואוכל מתוך הרגל או ניסיון להירגע ולשוב לישון - הדבר הנכון יהיה להימנע מההאכלה, וזאת ללא קשר לגילו. להאכיל ילד לא רעב רק על מנת להרגיעו, יוצר כבדות ועומס במערכת העיכול ורק מקשה בטווח הארוך על ההורים ועל הילד.
בנוסף, אכילה שלא לצורך בלילה עלולה לגרור צריכה קלורית נמוכה יותר במהלך היום ולפגוע בארוחות לאורך היום. זה הופך להיות משמעותי ביותר כאשר הילד ממעט במוצקים בעקבות שובע מבקבוקים או הנקה בלילה. במידה שהבנתם שילדיכם אינו רעב בלילה, תוכלו לנקוט באחת מבין הגישות הבאות כדי להפסיק את ההאכלה בלילה:
הפסקת האכלה בבת אחת: כלומר מהיום מחליטים שאין צורך בבקבוק ולכן מגישים לילד סיוע בדרך אחרת, ככל שידרוש, על מנת להירגע ולשוב לישון.
דחיה הדרגתית של שעת ההאכלה: קבעו שעת האכלה שנשמעת לכם הגיונית בהתחשב בהיכרות עם ילדכם, ודחו אותה בהדרגה לאורך מספר ימים.
הורדה הדרגתית של כמות התמ"ל בבקבוק: בכל כמה ימים הורידו מעט מכמות האבקה בהאכלה. בהנקה קצת יותר קשה ליישם גישה זו.
החלפת התמ"ל או ההנקה בבקבוק עם מים.
ככלל, אני נוטה להמליץ על שתי הגישות הראשונות, אך תמיד כדאי לבחון מה מתאים להורים ולמאפייני הטמפרמנט של הילד.
הילדה שלי בת 8 חודשים ועדיין נרדמת רק על בנענוע בעגלה או בקפיצות על כדור פיזיו, האם זו בעיה?
קיימת תפיסה רווחת שלפיה על הילדים להירדם בכוחות עצמם בשל החשיבות להתפתחות הרגשית שלהם. זו תפיסה מוטעית והיא עושה נזק גדול להורים רבים. המידע המוטעה הזה עלול אף להוסיף ל"שק האשמה ההורי" את היותם הורים לא מיטיבים אם הילד שלהם ישן על הידיים, עם נוכחות שלהם, עם בקבוק, בהנקה, בעגלה, או בכל דרך אחרת.
הרדמות שאיננה עצמאית לא פוגעת בהתפתחות של הילד שלכם - אתם לא חוסכים ממנו למידה משמעותית כלשהי. הרדמות שאיננה עצמאית גם לא גוררת קשיים בנפרדות או בעצמאות של הילד. ההחלטה לגבי אופן ההרדמות של הילד היא הורית-חינוכית, ונתונה לשיקול דעתם של ההורים. למעט מקרים קיצוניים, לא סביר כי אופן ההרדמות של הילד שיוצר יותר יקיצות שבהם נזקק לסיוע בלילה, פוגע בילד. כפי שאין דרך אחת להיות הורים, אין גם דרך אחת להשכיב ילדים (יוצאי דופן הם ענייני בטיחות כמובן). המשתנה היחיד שאותו יש לשקול הוא האם המצב הקיים מפריע להורה ולילד? האם הוא פוגע בתפקוד שלכם כהורים? בתפקוד של הבית? או בילד?
אם האופן שבו ילדיכם הולך לישון לא מפריע לכם או לילדיכם, או פוגע באיכות החיים, אין שום סיבה לשנות דבר בהתנהלות ההורית. אולם, אם התשובה היא כי דפוסי השינה של התינוק פוגעים בכם או בתפקוד הבית, אם אתם מרגישים מותשים, שההנאה ההורית נפגעת מהשינה, שהסבלנות שלכם פוקעת, שהזוגיות נדחקת הצידה, שהתפקוד בעבודה מאתגר - אלו סיבות טובות להוביל שינוי סביב הרגלי השינה בבית.
פורסם לראשונה: 09:50, 14.11.21
