באמצע יולי יצאתי עם ילדיי המתבגרים לחופשת טיקטוק משפחתית ברומא. מה זה אומר "חופשת טיקטוק"? ובכן, טסים ליעד ועוקבים באדיקות אחרי סרטוני ההמלצות לאזור. ולמה לקשישה כמוני לנסות גלות את רומא באמצעות פרופיל טיקטוק של ילדה בת 15? ובכן, בעיקר כדי לענות על השאלה: האם יכול להיות שמתבגרים לומדים ומכירים את רומא בדרך שבה אנחנו, המבוגרים, פחות מכירים? אחרי שבוע של בהייה בסרטונים וריצות מאתר תיירותי למסעדה, אני יכולה לומר בוודאות שהתשובה היא כן. מה שמעניין הוא שלא מדובר דווקא במקומות חדשים ומיוחדים שרק בני נוער גילו ואנחנו איכשהו פספסנו. רומא היא אותה רומא לכולם. הקולוסיאום הוא עדיין מבנה שחובה לבקר בו, הגלידה היא אותה הגלידה (אלוהית) ולפיצה יש אותו הטעם (גם אלוהית). אז מה כן? החידוש היחיד הוא סביב השאלה: מה בדיוק עושים בכל מקום ואיך עושים אותו. קבלו את רומא בכפוף לטרנדים העכשוויים.
חור המנעול- נוף עוצר נשימה
גן התפוזים נמצא על גבעת אוונטין, ומהווה נקודת תצפית מיוחדת על רומא. הרעיון הוא פחות הגן עצמו אלא יותר החיפוש את חור המנעול. כך מצאנו עצמנו מחכים בסבלנות בתור ארוך ומתפתל, מאחורי דלת כבדה שנראית כמו כניסה לטירה מכושפת. נשמע הזוי אבל האמת היא שההמתנה בהחלט השתלמה. בדלת עצמה יש חור, ומבעדו אפשר להציץ ולגלות מראה מדהים: שדירת עצים ומאחוריה תצפית שמשקיפה על נוף עוצר נשימה ומיוחד במינו. אני חייבת להודות שזו הפעם הראשונה שבה המציאות עלתה על כל מה שמוצג ברשת. האתגר האמיתי, אגב, הוא לנסות לצלם את מה שמשתקף כשאתה מתכופף ומציץ לתוך החור ומאחוריך מזדחל לו תור של אנשים.
מוזיאון האשליות- האם אני הוא בעצם אני?
מתי בפעם האחרונה צלמתם את עצמכם מטפסים על התקרה, מתחזים לספיידרמן או נראים קטנים בגודל של גרגיר אורז? מוזיאון האשליות היה נראה בהתחלה כ"עוד מוזיאון משעמם" אולם מהר מאוד התברר לילדים, וגם לנו, שמדובר באטרקציות כיפיות ומעניינות. כל מיני תמונות, מלוות בהסברים כתובים, בהן יש אשליה אופטית, והסבר כיצד היא נוצרת, וגם אטרקציות נוספות שכיף להתנסות בהן, ושמצטלמות נהדר. מעבר לכך, אנחנו מדברים פה על שעה של בילוי במזגן ביולי ברומא, כשבחוץ יש 40 מעלות. יש הצעות שלא מסרבים להן. זה המקום לציין שאתם לא חייבים לנסוע עד רומא בשביל מוזיאון האשליות. יש כזה גם בנמל תל אביב.
לאכול פיצה במקומות הנכונים
אין ספק שהמאכלים הכי מוכרים באיטליה הם פיצה וגלידה, והטיקטוק שופע בהמלצות על מקומות הכי טרנדיים שאפשר לאכול בהם או להתנסות בסדנה מודרכת שבה ילמדו אתכם להכין אותם. הסרטונים גם מלמדים איך לזהות שהפיצה היא אותנטית ולא חרטוט לתיירים. המסר העיקרי הוא: שימו לב שלא חותכים אותה למשולשים, הגבינה נמסה בפה, והבצק רך ו"פלופי". ניסינו להגיע לכמה מהמסעדות והפיצריות המומלצות ברומא, למשל: פיקולו בוקו (PICCOLO BOCO), שבה יש פיצות מעולות או מסעדת MARIUCCIA שבה יש כמה מנות מאוד מומלצות (מפיצה ועד לזניה) אבל התורים נראו כל כך מטורפים אז וויתרנו. המלצה: תבררו האם ניתן להזמין מקום מראש (בחלק מהמקומות זה בלתי אפשרי) או שפשוט תגיעו עם הרבה סבלנות ותעמדו בתור שעות, ותחכו.
לצלם את העיניים
אחת החוויות הנחמדות ברומא היא החנות שבה אפשר לצלם עיניים. בהתחלה עמדנו מול החנות מופתעים למדי, מנסים להבין את הקונספט. תהיתי האם הניסיון לצלם את העיניים הוא בשביל שנוכל לקבל אחר כך איזשהו אבחון רפואי, עתידי, רוחני או כל אבחון אחר אבל התברר שממש לא. הרעיון הוא לצלם את העין שלך בהגדלה, לראות אילו צבעים יש בה, ולהציג אותה כאומנות של ממש. נכנסתי לחנות הזו סקפטית, ויצאתי מוקסמת. זה פשוט עובד. מי שלא מעוניין לשלם כסף יכול להסתפק במכשיר שיש בכניסה לחנות ומאפשר לכל אחד לראות את העין שלו בהגדלה, וגם זה ממש נחמד. הילדים הכירו את הגימיק מהארץ אבל גם הם הופתעו עד כמה זה תפס תאוצה ברומא, וכיצד בכל פינת רחוב צצה לה חנות שכזאת.
רומא על אופנוע
חלק מהסרטונים מציגים המלצות של נסיעה משפחתית באופנוע, שנראית הכי כיפית שיש. בטיקטוק יש שלל המלצות לכלי רכב להשכרה. היתרון הבולט של השכרת אופנוע הוא שזו דרך נוחה מאוד לעקוף את הפקקים ברומא, כזו שמאפשרת גם להיכנס לכל הסמטאות הקטנות ללא בעיה. הקאצ': ההשכרה היא רק מעל גיל 21 וצריך רישיון בינלאומי.
חנות מחברות קטנה ומטריפה
ברחוב קטן, ליד הפנתאון, נמצאת חנות קטנה ומיוחדת שיש בה מגוון מחברות ויומנים. אפשר לבחור מחברת או יומן בכל סוג כריכה, גודל וצבע שתרצו ואז לחרוט עליו כל מה שעולה על ליבכם, להוסיף איורים, לבבות דמויי יהלומים, וגם מדבקות קטנות. לא עמדנו בפיתוי וקנינו מחברת כזאת. בשוטטות בחנות עצמה מצאנו מחברת מיוחדת שמשלבת את העבר והעתיד גם יחד ודם מחברת פיסית, שכותבים בה, ואז רואים את מה שכתבנו על גבי מחשב. ואם זה לא מספיק מרגש הרי שבדפדוף מהיר במחברת מצאנו גם כיתוב שאומר: "BRING THEM HOME". רגע שבו הכל נעצר, ולקח לי כמה שניות להחזיר לעצמי את הנשימה, להיזכר איפה אני בכלל.
הקולוסיאום- הכי חשוב זה הסלפי
את הקולוסיאום כולנו מכירים אבל לפי הטיקטוק הרעיון המרכזי הוא בכלל לא הביקור עצמו אלא ההבנה היכן הנקודה הכי טובה שאפשר לצלם ממנה סלפי, ואיך מגיעים אליה. סרטון הסבר מדויק מראה מראה צעד אחר צעד את מסלול ההליכה עד ההגעה למקום המובטח. כמי שהיא לא בת דור ה- Z מצאתי עצמי לא מצליחה להתאפק, ומקריאה לילדים את ההיסטוריה של הקולוסיאום ולמה אנחנו בכלל נמצאים פה, ורק אז יכולתי להירגע. ועכשיו כולם לחייך- מצלמים.
מזרקת טרווי- מתי ומה עושים?
מזרקת טרווי (di Trevi (Fontana היא אחד האתרים הכי מפורסמים ברומא. בכל מדריך אתרים שמכבד את עצמו תוכלו למצוא תמונה שלה ולצידה הסבר על הדמויות מהמיתולוגיה היוונית המפוסלות בה ועל האדריכל והפסל ניקולא סלבי שתכנן אותה. לפי הטיקטוק, הנקודות החשובות במזרקה שונות לגמרי. קודם כל, ההמלצה היא להגיע למזרקה בשעה 6:00 בבוקר כי אז אפשר לצלם את התמונות עם התאורה הכי טובה וגם אין כמעט אנשים. מעבר לכך, לפי הסרטונים הדבר הכי חשוב במזרקה הוא מה בתכל'ס עושים בה. תמצית ההסברים המלומדים: יושבים עם הגב אליה, זורקים מטבע מעבר לכתף ימין, ומבקשים משאלה. לפי האמונה המקומית ככה בדיוק מתגשמות משאלות. וכשמוסיפים לזה סרטון עם מוסיקה מתנגנת (ומעלימים את המוני האנשים ועומס החום הבלתי נסבל) אין ספק שמתקבל הדבר הכי מגניב בעולם.
לבלות בערב ליד הנהר
רובע טרסטוורה (TRASTEVERE) הוא הרובע המומלץ לבילויים בעיר. הקרבה לנהר, יחד עם שלל חנויות קטנות, מסעדות, בתי קפה וגלידריות יוצרים אווירה של חופשה מיוחדת. לפי הטיקטוק לא כדאי לכם להגיע סתם ככה לביקור. ההמלצה היא להגיע ספציפית בשבת בערב כי אז יש גם ריקודים, שירים, והרחוב כולו נראה כמו חגיגה שלא נגמרת, כזו שתספק לכם סטורי מעורר קנאה. והרי בשביל מה נסעתם?
