מתקשים להבין את הנאמר ולבצע פעולות מוטוריות: מחקר אמריקני חדש חושף כי ילדי "דור הקורונה" שנולדו בתקופות המגפה, בגילי שלושה חודשים עד שלוש, סובלים מעיכוב התפתחותי בהשוואה לתינוקות שנולדו לפני התפרצות הנגיף. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בראון שבארצות הברית. מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב מצביע על נתונים דומים.
במשך שנה וחצי בחנו צוותי המחקר האמריקני 672 תינוקות ופעוטות שנולדו בשנים 2020 ו-2021, לעומת ילידי 2019-2011. מהממצאים עולה כי הביצועים הקוגניטיביים הכלליים של ילידי "דור הקורונה" נמוכים יותר. בין היתר, הם סובלים מקשיים בתחום המילולי, למשל בכל הקשור לקליטת שפה ולהבעתה, ומביצועים לקויים יותר במוטוריקה עדינה וגסה. עוד התברר כי יש להם קושי גדול יותר בפתרון בעיות שאינן בתחום המילולי, לעומת ילדים שנולדו טרום המגפה, וכי בנים פגיעים יותר מבנות, וכך גם ילדים שנולדו למשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך.
קראו עוד:
החוקרים סבורים כי למצב הנפשי של ההורים בתקופה זו יש חלק בכך, וכן לאינטראקציה של הילדים עם הוריהם, מבוגרים אחרים או מטפלים, העטויים במסכות. עוד עלה כי אובדן תעסוקה בקרב הורים שחוו זאת יצר לחצים שעלולים היו להשפיע על התפתחות הילדים, וכי נשים שהיו בהיריון בחודשים המדוברים חוו חרדות ודיכאון - מה שגרם למתן תשומת לב פחותה לילדים שבבית, והוביל ל-"החמצת הזדמנויות חינוכיות". במחקר צוין כי הילדים קיבלו תשומת לב פחותה גם מהאבות, שנקלעו לחרדות בשל קשיי פרנסה.
"עטיית המסכה פגעה בילדים משום שהם לא נחשפו להבעות הפנים של הוריהם, לא היו יכולים לקרוא את רגשותיהם ולא תמיד הבינו מה הם אומרים"
פרופ' רוני גבע, ראש המחלקה לפסיכולוגיה וראש המעבדה הנוירופסיכולוגית-התפתחותית במרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, אומרת כי ההשפעה בולטת במיוחד בקרב הילדים שנולדו לאחר תחילת המגפה. "העולם השתנה כלכלית, חברתית וחינוכית", היא מסבירה, "זה משפיע על כולנו - ובוודאי על המוח המתפתח של ילדים צעירים. בנוסף, הילדים נפגעו גם בשל הסגרים והבידוד החברתי, ונוכח שינוי לרעה בנגישות לשירותים רפואיים בגלל הגבלות המגפה".
לדבריה, כחיזוק לממצאי המחקר, עטיית המסכה פגעה בילדים הצעירים משום שהם לא נחשפו להבעות הפנים של הוריהם, לא היו יכולים לקרוא את רגשותיהם ולא תמיד הבינו מה הם אומרים. לפי המלצתה, כדי לשפר מיומנויות והתמודדויות, כדאי לעודד ילדים לבצע פעילות מוטורית במרחב הפתוח, ולא בחלל הסגור בבית, שם יוכלו גם לשחק עם חבריהם.
המדענית הראשית של משרד החינוך, ד"ר אודט סלע, התייחסה למסקנות המחקר - והביעה אופטימיות: "בגילים אלה המוח עדיין גמיש וניתן לתקן ולסגור את הפערים שנוצרו, אך יש צורך בתגובה מהירה". פרופ' דורית ארם, ראש המעבדה לחקר הגיל הרך באוניברסיטת תל-אביב, הגדירה את תוצאות המחקר "מטלטלות" והוסיפה: "המחקרים שלנו על הורות בתקופת הקורונה מתכתבים עם התוצאות הללו. ילדים בגיל הינקות רגישים ביותר, הם פגיעים ותלויים לחלוטין בהוריהם לצורכי התפתחות תקינה. לפיכך, להתנהגות ההורית יש השפעה מכרעת על הרווחה וההתפתחות של הילדים".
יש לציין כי המחקר הישראלי בחן את התנהגות ההורים כלפי ילדיהם בגיל הרך כשנה לפני פרוץ המגפה, וכן בסגר הראשון, שבו התברר כי ההתנהגות ההורית לא הייתה מיטבית. "הורים דיווחו על בלבול וחוסר אונים ועל ירידה במנהיגות שלהם ובהבעת אהבה כלפי ילדיהם", אומרת פרופ' ארם, "הם עודדו פחות את ילדיהם לעצמאות, והנהיגו פחות כללים. כאשר מסגרות החינוך לא פעלו והמסגרות המפצות (למשל סבתא וסבא) לא יכלו לסייע - ההורים נשארו לבדם. תוצאות שני המחקרים הן קריאה לקובעי מדיניות לגיל הרך לתכנן מערך הכוונה להורים בזמני משבר, בדגש על התנהגויות המקדמות את התפתחות הילדים ורווחתם".
