בשיתוף תנובה
מה צריך לדעת לפני שמתחילים בתהליך של ירידה במשקל?
החיים חזרו פחות או יותר למסלולם ועכשיו, כשכבר אין לנו אפשרות להישאר בטרנינג כל היום, נחשפת האמת העירומה – רובנו עלינו בשנה וחצי האחרונות במשקל. מחקר שנעשה באוניברסיטה העברית לאחר הסגרים הראשונים, מצא ש-55% מהנחקרים עלו במשקל בתקופת הקורונה. חלקנו אולי כבר חזרו מאז למשקלו הקודם אבל רובנו חשים, שרגע לפני שנפרדים מבגדים בארון, כדאי לעשות מעשה ולפצוח במהלך ירידה במשקל. כדי לעודד, כינסנו, במסגרת שיחות על "בית בריא", הפרויקט המשותף ל-ynet ותנובה, שתי נשים, שיודעות לעשות את זה נכון - גלית שניר, דיאטנית קלינית ויועצת לחברת תנובה ולירון שמעוני, דיאטנית ומטפלת NLP שהשיבו לשאלותיה של נועה רוזין.
"נדמה שנושא הדיאטה מעסיק את כולם. איך לעשות את זה נכון היא שאלת מיליון הדולר. אנחנו לא רוצים לעשות רק זבנג וגמרנו, אלא לשנות הרגלים באופן יסודי ומשמעותי, לאורך זמן", אומרת שניר.
יעדים לפני שמתחילים
מה הוא יעד ריאלי מבחינה בריאותית? "10% ירידה במשקל זה יעד ריאלי בטווח הבריאותי", אומרת שניר ומסבירה: "הצבת היעדים חשובה גם עבור הסטיות העתידיות. גם אם נסטה מהתכנית התזונתית, נוכל תמיד לחזור אליה".
הבעיה, כך נראה, ניצבת עם יעדים לא ריאליים מול מודלים בלתי אפשריים וזה עלול להוציא כל תכנית מפרופורציה. "מחסום ההשתוקקות הוא זה שעומד בפנינו לנוכח יעד בלתי אפשרי", אומרת שמעוני, "זה עלול לגרום סבל רב כי אנחנו לא מתרכזים בדרך אלא רק במושא ההשתוקקות. מנגד, יש את מחסום ההימנעות – אין כוח להתאמץ, להתעסק או לעבוד קשה. גם ניסיונות עבר, שאולי לא צלחו, עלולים להיות מייאשים".
שאלת מיליון הקלוריות – מה לאכול?
כולם יודעים שצריך לאכול ירקות אבל מה עוד? מה אפשר לאכול כדי לשבוע, להתמיד ולרדת במשקל? "גם זה אינדיבידואלי אבל לרובנו משותפת הצריכה של יותר מדי פחמימות, יותר מדי סוכרים וחטיפים ואלה הדברים הראשונים שצריך לבצע בהם הפחתה", אומרת שניר, "מצד שני, אנחנו רוצים להגביר צריכה של דברים מזינים – יותר ירקות, יותר פירות, ויותר צריכה של חלבון - מעוף, דגים, ביצים, קטניות ומוצרי חלב, שעשירים בחלבון איכותי. חשוב מאד לשמור על גיוון של ירקות, חלבון ופחמימות מלאות".
לרתום את כל בני הבית
שינוי שלכם יביא לשינוי אצל כל בני הבית, באופן טבעי. שמעוני גורסת ששינוי של אחד מבני הבית יחולל שינוי בתזונה של בני הבית ויגייס אותם למשימה. "חשוב להבין", היא אומרת, "הסביבה לא תמיד תהיה סטרילית לחלוטין ואנחנו צריכים ללמוד ולאזן גם אם אנחנו סוטים מהדרך מעת לעת".
"את כל התהליך צריך לראות ברמה השבועית, ולא ברמה היומית", מוסיפה שניר, "גם אם היו יום יומיים פחות טובים, ממשיכים הלאה. חוזרים לשגרה תזונתית, לארוחות מסודרות ולספורט מהר ככל האפשר. מעידה אינה חשובה ואינה רלוונטית", היא אומרת.
שמעוני מטפלת ב-NLP והיא תורמת גם מהכיוון הזה: "ב-NLP לא רואים בכל מעידה כישלון אלא דווקא כמשוב וכהזדמנות לצמיחה. אפשר ללמוד ולמשב את עצמי מכישלון המעידה. היו סלחניים לעצמכם ולמדו מה יגרום לכם לחזור לשגרה", היא אומרת.
הלו, שומעים? אני בדיאטה!
החלטתם להתחיל בדיאטה? מזל טוב. האם כדאי להודיע לסביבה - לבני הבית ואולי גם למשפחה המורחבת? "מצד אחד, הצהרה יכולה להכניס אותנו למחויבות. מצד שני, הודעה יכולה להביא בהמשך לביקורת מהסביבה וזה כבר לא מיטיב איתנו", מציגה שמעוני את הקונפליקט.
"בעיניי חשוב דווקא לשתף במשפחה. זה יביא להבנה ומתן עזרה בהמשך התהליך. זה חשוב מול בני הזוג וגם מול הילדים, שפעמים רבות נרתמים למשימה ועוזרים", אומרת שניר. "חשוב לשתף אם אני רוצה לחלוק את מה שאני מכניסה הביתה ומה מוציאה ממנו. כדי להוציא מהבית ממתקים וחטיפים אני צריכה שיתוף פעולה מהבית. בכלל, כל השינוי התזונתי של האוכל שנכין לצריכה הביתית צריך להיות משותף עם בני הבית. טוב שיהיו לנו שותפים שיסייעו לנו בזה".
מה עושים כשהילד מתחיל בדיאטה?
המצב הרבה יותר עדין כשילד עם עודף משקל מחליט להיכנס לשגרת דיאטה תזונתית. האם כדאי להגיד לה או לו משהו על המשקל? "התשובה לא חד משמעית אבל אם ההורים רואים שינוי דרסטי במשקל של הילדה או הילד, כל שינוי בבית יכול לשנות את המצב. חשוב שזה יגיע מהילד או הילדה וחשוב לחזק את ה'אני' ואת הערך שלהם במקביל", אומרת שמעוני.
"זה מחייב גיוס של כל המשפחה", מוסיפה שניר. "אסור לבודד ילד אחד משאר בני הבית ולא כדאי לתייג את זה לסבל אלא לגייס את המהלך, כאורח חיים בריא שמגייס את כל המשפחה. אסור שהילד יחוש שהוא שונה. הדרך הטובה ביותר שזה יצליח היא לעשות דברים יחד - ספורט, ארוחות משפחתיות, הכנות לארוחות"
גם לירון שמעוני חושבת שצריך לתקשר את הרעב והשובע נכון עבור בני הבית, "להפוך את זה לשפה חדשה בבית. התקשורת לא צריכה לתקשר את עניין ההרזיה אלא את עניין הדאגה לגוף שלנו וההתנהגות הטובה אליו", היא אומרת.
דיאטה אינה קלה לילדים ופעמים רבות מעורר השינוי התזונתי התנגדויות דווקא אצלם. "ההתנגדות באה פעמים רבות, כשהילד חש שאנחנו מסתכלים לו בצלחת", אומרת שניר ומסבירה את החשיבות שלכל בני הבית יהיו צלחות זהות. "אולי השיח על ירידה במשקל מיותר. שווה אולי לדבר על איזון תזונתי ולתת לכל בני הבית חיזוקים ולהסביר, שכל משקל מקובל. הסברים כאלה יהוו איזון למודל שהם רואים בחוץ".
"ראית התהליך כהוליסטי חשובה ולכן המודל לאכילה מאוזנת ובריאה וספורט, זה מה שיספגו מהבית בשגרה וזה יהווה עוגן", אומרת גם שמעוני.
איך מתחילים?
"שימו יעדים ומטרות. ארגנו את הסביבה הביתית מבחינת קניות ומבחינת הסידור בבית ושמרו על סדר הארוחות המאוזנות והמגוונות. הרגילו לנישנושים בריאים כמו יוגורט עם פרי ואגוזים, פרוסת לחם עם אבוקדו וכדומה", עוזרת שניר בצעד הראשון. בהצלחה.
כיצד משנים את הרגלי התזונה המשפחתיים, מה צריך לאכול בשביל תחושת שובע לאורך זמן ואיך מתמודדים עם ארון הממתקים? יש לכם שאלות על התזונה שלכם, של הילדים שלכם ושל המשפחה? שלחו את השאלה לכתובת: askbaitbari@gmail.com – השאלות הנבחרות יקבלו מענה בפאנל מומחים של "בית בריא"
בשיתוף תנובה
פורסם לראשונה: 08:37, 08.11.21
