אסיפת הורים
"שבי פסיכולוגי": הכול על ניכור הורי, ואיך לטפל בו #39
50:17
הילדה הראשונה המשותפת שלנו נולדה למציאות שבה יש לה אחות גדולה. אחות שאותה היא אוהבת ומעריצה באופן השמור לאחיות גדולות, אחות שמשחקת איתה ושחולקת איתה חדר. אחות, עם הבדל אחד: היא לא ישנה בבית כל לילה.
קראו עוד:
האימהות חיברה אותי למערכת הלימבית במוח שלי, שמנעה ממני לחזות את הבאות: את היום שבו הקטנה תתחיל לחקור אותי ולשאול איפה אחותה ישנה כשהיא לא איתה בבית. התשובה המתבקשת - "היא הולכת לאמא שלה" - פתחה את התיאבון שלה לשאלות ישירות ומעמיקות הרבה יותר. ואלה, דרשו ממני למצוא את הדרך לענות תשובות פשוטות שיסבירו מציאות מורכבת. וכאן התחלתי להסתבך.
עברו מאז כמעט שני עשורים, והיום התפיסה החברתית שלנו על "מה זו משפחה" התקדמה. היום אני יודעת ששיחה כזאת היא הזדמנות נפלאה - לא רק להזרים ודאות להבנת הדינמיקה המשפחתית שלכם - אלא גם לחשוף ילדים למגוון של הרכבים משפחתיים. כדי לחסוך מכם את ההתפתלות (מניסיון אישי) של מה נכון לומר ומה לא, דגמתי כמה שאלות שכיחות לצד תשובות שאולי יעזרו גם לכם להסביר לילדים המשותפים את המשפחה המשולבת שלכם.
לאן דנה הולכת?
"דנה הולכת לאימא שלה. אני לא אימא שלה".
עצתי היא להשיב תשובה פשוטה וכנה, שתסביר את המצב מבלי להכביר במילים.
"למה יש לה אימא אחרת?"
"לפני שהכרתי את אבא, הוא היה נשוי לאימא של דנה. אבא ואימא שלה נפרדו ואבא הכיר אותי ואת נולדת".
ילדים בגילים צעירים קולטים הרבה יותר טוב דרך תפיסה חזותית, אז תיעזרו בזה. ציירו להם את המשפחה באמצעות דמויות או אפילו היעזרו בעץ המשפחתי המסורתי עם הסתעפות הענפים. ואפשר גם להסביר: אגב, יתרון נוסף בעץ המשפחה הוא שאפשר להראות איתו את ההון האנושי הקיים במשפחה משולבת מורחבת- סבים וסבתות דודים ודודות, בני דודים, בנות דודות.
"גם את ואבא תיפרדו?"
"אבא ואני מאוד אוהבים אחד את השני. לכן התחתנו והולדנו אתכם, ואנחנו מקווים שנישאר יחד כל החיים".
כשהסקרנות נפתחת השאלה הזו יכולה לעלות ולייצר בסיס להסבר על האופן שבו מבוגרים יכולים לאהוב אחד את השני, להחליט להתחתן, להביא ילדים לעולם - ואז רגשותיהם משתנים. מבלי להיכנס לפרטים קשים, כשילדים שואלים שאלה כזו הם מחפשים ביטחון - אך חיוני לשלב גם כנות.
"אז דנה היא אחותי?"
"כן, היא אחותך. יש כל מיני סוגי משפחות, ובמשפחה שלנו את ודנה אחיות שאין להן אותה אימא אבל יש להן את אותו אבא".
לפי ההגדרה המקצועית, חצאי אחים חולקים הורה ביולוגי אחד, ואחים משולבים (חורגים) לא חולקים כלל קשרים ביולוגיים. אנשים מכירים ומשתמשים במונחים שונים, כמו "משפחה חורגת/משולבת", "חצי אח", "משפחה מסורתית", ואפילו (בחיי) כבר שמעתי את המונח "משפחה נורמלית" כדי להגדיר משפחה גרעינית. אם זו נורמלית, מה אנחנו?
שפה מייצרת מציאות, ובמקרה הזה מציאות מבלבלת שעלולה לרמוז על עוצמת קשר רגשי לא קרוב. האם אלו באמת המונחים שאתם רוצים להשתמש בהם? אם שני ילדים אוהבים זה את זה, תומכים זה בזה וגדלים עם מערכת יחסים שונה משאר האנשים שמחוץ ליחידה המשפחתית שלכם, האם הם רק "אחים משולבים?". אם שני ילדים חולקים את דמו של הורה אחד בלבד, האם יש להתייחס אליהם כאל "חצאי אחים?".
נכון שעצם זה שהקמתם משפחה שנייה לא הופכת אתכם אוטומטית למשפחה, אבל לפחות שקלו את המסר שאתם רוצים להעביר להם.
"שפה מייצרת מציאות, ובמקרה הזה מציאות מבלבלת שעלולה לרמוז על עוצמת קשר רגשי לא קרוב. אם שני ילדים אוהבים זה את זה, תומכים זה בזה וגדלים עם מערכת יחסים שונה משאר האנשים שמחוץ ליחידה המשפחתית שלכם - הם רק "אחים משולבים?"
"איזה עוד משפחות יש?"
"יש משפחה שיש בה אימא ואבא, משפחה עם אימא ואימא. יש גם משפחה עם אבא ואבא".
זו שאלה שפותחת הזדמנות מעולה לנרמל לילדים הרכבים משפחתיים שונים. אפשר לתת להם דוגמאות מהסביבה המוכרת להם (משפחות יחידניות, מאמצות, חד מיניות ועוד) ולהדגיש - לכל ילד יש את המשפחה שלו. הנרמול מרגיע את חוויית השונות, גורם להם להבין שהם "לא לבד", מקדם תחושת שייכות ומאפשר להם לבנות הסתכלות אמפתית על הרכבי משפחות שונות.
3 צפייה בגלריה
אין לדעת באיזה הרכב משפחתי הילדים שלכם ימצאו את עצמם בחייהם הבוגרים
(צילום: Shutterstock)
אבא הוא גם של דנה, ואימא גם של עומר, אז הם אחים?
"הם לא אחים שנולדו מאותו אבא ומאותה אימא, אבל הם יכולים להיות אחים מהלב".
לעתים קרובות, ילדים משולבים משני בני הזוג נאלצים ליצור מערכת יחסים זה עם זה לפני שנוצרו קשרים רגשיים במלואם. לפני שהצליחו לבסס קשרי ידידות, אמון או מערכת יחסים עצמאית שנבנתה מעבר לאיחוד של הוריהם.
העצה שלי היא לא לכפות עליהם את המונח "אחים", וגם לא לעודד אותם להשתמש במונחים כמו "חצי אחים" או "אחים חורגים". המשפחות המשולבות הקרובות והמצליחות ביותר לא מבדילות בין מערכות היחסים האלו. לתפיסתי, יעזור להם לא לחשוב אחד על השני במונחים שונים, ואם הם לא רוצים לקרוא לאח חורג "אח שלהם", הם יכולים להתייחס אליו בשמו במקום. תשובתי כאן היא:
"מה זה אחים מהלב?"
"אחים מהלב הם אחים שמרגישים כמו אחים ומתנהגים כמו אחים. הם משחקים, רבים, כועסים, צוחקים ודואגים אחד לשני כמו אחים. בדיוק כמו שאת עושה עם דנה ועומר".
תפיסה שתואמת יותר את הגדרת המשפחה לעולם המודרני, שמה דגש על הרגש ולא רק על הקשר הביולוגי של משפחה. וגם כאן, יש לנו הזדמנות ללמד את ילדינו על קיומן של משפחות שונות. המסרים הללו חשובים, לא רק כדי שחייהם יהיו טובים ורגועים יותר, אלא גם כי אין לדעת באיזה הרכב משפחתי הילדים שלכם ימצאו את עצמם בחייהם הבוגרים.
חשוב שהם יבינו שמה שמגדיר משפחה זו לא העובדה שכולנו חולקים את אותו DNA, אלא הדרך שבה אנחנו מתייחסים אחד לשנייה. וזה כולל כבוד הדדי, קבלה של כל אחד במשפחה, אהבה אמיתית, דאגה, נאמנות, חיבה עמוקה התקשרות בריאה. אלה המאפיינים שמרמזים להם שמשפחה היא לא בהכרח קבוצה של אנשים הקשורים בדם, אלא כזו שמתפקדת כיחידה. והדבר הכי מעודד הוא שלפוטנציאל ליצירת קשר כזה אין תאריך תפוגה.
סיגל קפלן היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות
