לאחרונה הרשת גועשת בשל סדרת תחקירים של וול סטריט ג'ורנל, המכונה בשם "תיקי פייסבוק", שמצאה כי החשיפה לאינסטגרם עלולה להוביל לתפיסת דימוי גוף שלילית בקרב מתבגרים, וכן לעודד הפרעות אכילה, דיכאון ומחשבות אובדניות.
קראו עוד:
לפי התחקיר, מתבגרות חשופות במיוחד למחיר המנטלי שעלול להתלוות לשימוש בפלטפורמה, שבה התמונות ערוכות ומקדמות סטנדרט של מראה בלתי ניתן להשגה. ואכן, מצגת פנימית משנת 2019 שחשף העיתון מגלה כי החשיפה לאינסטגרם הופכת את סוגיית דימוי הגוף לגרועה יותר עבור אחת מכל שלוש מתבגרות.
מצגת נוספת חשפה כי 32% מהמתבגרות שהרגישו רע מלכתחילה לגבי הגוף שלהן - הרגישו גרוע יותר לאחר השימוש באינסטגרם, וכי 40% מהנערים חווים השפעות שליליות כתוצאה מהשוואה חברתית בזמן השימוש ברשת.
- רוצים לשתף אותנו בסיפור שלכם? כתבו לנו
אין ספק שנושא דימוי הגוף מעסיק מתבגרים רבים. בתקופה זו של גיל ההתבגרות, המתחיל כיום סביב גיל 10 ונמשך עד גיל 25 לערך, המתבגרים עוברים שינויים גופניים, הורמונליים ורגשיים. הגוף שלהם משתנה, הקול מתחלף, השיער צומח - והם הולכים ונעשים מודעים יותר ויותר למראה גופם. המודעות הזאת הולכת וגדלה לא רק בשל השינויים שהם עצמם חווים - אלא גם בשל השוואה לחבריהם ולסביבתם הקרובה, והן מתוך התבוננות וניסיונות חיקוי של דמויות מודל כמו סלבריטאים, דוגמנים ועוד. אצל חלק מהמתבגרים, חלה ירידה בדימוי העצמי כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהמראה שלהם, וזו פוגעת הן בתפיסת העצמי שלהם והן בביטחון העצמי.
חייבים לציין שהמסקנות שהמחקר מעלה לגבי השפעת הרשת על הנערות אינן חדשות במיוחד - אך הן מדאיגות כשהן מגיעות מפייסבוק עצמה. למעשה, הן הוכחה נוספת לכך שאינסטגרם, מעבר להיותה פלטפורמה שמאפשרת לנו להביט בתמונות ולהתעדכן במה שקורה ברחבי העולם, עלולה לטמון בחובה גם בעיה של ממש עבור בני הנוער.
במפגשים שלי עם מתבגרים, חלקם מדברים באופן גלוי על הלחץ החברתי להיראות "מושלמים", בתוך הרשת ומחוצה לה. בשטח ניתן להבחין שהלחץ הזה, והעיסוק במראה ובדימוי הגוף, גבר בזמן הקורונה. הבעיה היא שלא תמיד הם מודעים למחיר הנלווה.
"מצגת פנימית בעיתון חשפה כי 32% מהמתבגרות שהרגישו רע מלכתחילה לגבי הגוף שלהן - הרגישו גרוע יותר לאחר השימוש באינסטגרם. כ-40% מהנערים חוו השפעות שליליות בשל השוואה חברתית בזמן השימוש ברשת"
בכלל, ניתן לראות שמבחינת בני הנוער "הכללים" להעלאת תמונות באינסטגרם ברורים למדי: ראשית, כדאי להעלות תמונות שמראות את "החיים הטובים", ולשם כך כדאי שגם הם עצמם נראים טוב (שזה בערך מה שכולנו עושים היום כשאנחנו מעלים תמונות שלנו מבילויים, צילומי אוכל ועוד). בנוסף, ילדים בגילי שש ומעלה מנסים להיראות כמו הדוגמנים שהם עוקבים אחריהם באינסטגרם ובטיקטוק, להצטלם בתנוחות דומות, להתלבש באופן דומה, ואפילו לעצב את שיערם באופן דומה.
מחקר שנעשה בשנת 2017 באנגליה מצא כי התמונות שהסלבריטאים עצמם מעלים ברשתות החברתיות משפיעות על דימוי הגוף של הצעירים. המחקר גילה אז כי יותר מ-50% מבני הנוער חשו חוסר ביטחון לגבי דימוי הגוף שלהם בעקבות היותם שותפים באינסטגרם, וכתוצאה ממעקב אחרי סלבס ומודלים לחיקוי בתחומים שונים.
אין ספק שמבחינתנו, ההורים, מדובר במצב מאתגר. מצד אחד, הנתונים מדאיגים. מצד שני, צריך להיות מציאותיים ולהודות שגלישה באינסטגרם הוא חלק משגרת החיים, שלנו ושל המתבגרים, מעין "אם אני לא שם - אני לא קיים". לכן, מה שחשוב כאן לתפיסתי הוא קודם כל תשומת הלב שלנו לילדים עצמם, למצבם הרגשי והגופני, וכן לכל התנהגות חריגה, כולל פנייה לייעוץ מקצועי בעת הצורך. לדעתי, חשוב ללמד את המתבגרים שלנו לנהל את התדמית הדיגיטלית שלהם בצורה נכונה כבר מגיל צעיר. הרעיון הוא להעלות את הנושא למודעות, וללמדם כי מעבר ל"חיים הטובים" ולעיסוק במראה - כדאי שיהיה בתמונות ובסרטונים גם הצגת ערך ממשי.
איך לנהל את התדמית שלנו ושל ילדינו ברשת?
שוחחו עם הילדים והעלו שאלות ישירות - מה הם מרגישים כשהם מתבוננים בתמונות ברשת? אחרי מי הם עוקבים, והאם אלה מעוררים בהם השראה או דווקא תחושות תסכול? מטרת השאלות הללו היא לעורר מודעות, ובעצם להעלות את הנושא לדיון.
עודדו אותם לחשוב על העתיד - כשאתם מדברים עם הילדים בנושא, נסו לשאול כמה שיותר שאלות. למשל, לברר מה הם היו רוצים לעשות "כשיהיו גדולים", על מה הם חולמים, מה מעניין אותם - ואיך הם חושבים שהרשת יכולה לעזור להם להשיג את מטרתם.
למדו אותם להפגין ערך, ולא רק נראות - הילדים שלנו מעלים תמונות שלגביהן הם עסוקים בעיקר בחיצוניות, ובשאלה איך הם נראים וכיצד הם נתפסים בעיני אחרים. כדאי ללמד אותם לחשוב מהו הערך המיוחד להם, הייחוד שלהם. המתבגרת היא שחקנית כדורסל מצטיינת? אז אולי כדאי שהסרטונים שהיא תעלה יעסקו בכך. המתבגר אופה עוגות מדהימות? אז למה לא שהוא יעלה גם תמונות שלהן לאינסטגרם?
תמיכה במקום שיפוטיות - חשוב שהשיח והשאלות הכלולות בו לא יתנהלו ממקום של שיפוטיות וביקורת, אלא בתמיכה אישית ומשפחתית. זכרו, גיל ההתבגרות אינו קל עבורם, והעיסוק במראה הוא חלק מרכזי בו. התפקיד שלנו הוא לא בהכרח להעיר ולשפוט, האמינו לי שאת הביקורת הזאת הם חווים במקומות אחרים, אלא דווקא לחזק ולהעלות את הערך העצמי והביטחון האישי.
למדו אותם על צפייה ביקורתית - כדאי ללמד את הילדים להתבונן בפרסומות, למשל, באופן ביקורתי שיעודד אותם לשאול שאלות: מי עומד מאחורי הסרטון שעלה לרשת, או מאחורי הפרסומת שבה הדוגמנית נראית כל כך טוב? איזה מסר הם מעבירים לנו? כיצד נראים המשתתפים בפרסומת, ולמה? איזו תחושה הם מעבירים לנו? צפייה ביקורתית תעזור להם למשל להבין איך השימוש בפילטרים באינסטגרם יוצר מצב של אשליה, ומשפיע על תחושותיהם.
סינון, ואיך לא: דוגמה אישית - כמה שעות ביום המתבגרים מבלים באינסטגרם? או משוטטים ברשתות נוספות? נסו לבדוק זאת, באמצעות שאלות ישירות או תוכנות ייעודיות, והפעילו סינון במידת הצורך. לסיום, אין ספק כי החשוב מכל הוא דוגמה אישית. הגיע הזמן שגם אנחנו, ההורים, נתבונן על עצמנו, על הרגלי הגלישה שלנו ועל דפוסי השימוש שלנו באינסטגרם ובפלטפורמות נוספות. בואו נשאל את עצמנו את אותן שאלות, ונבנה את התדמית שלנו בהתאם.
הכותבת היא מרצה להורים ומתבגרים, מומחית למחקר תרבות הילד והנוער, ומנכ"לית פורטל "עשר פלוס"
