בשיתוף תלמה
צולם במכון וינגייט
(צילום: ירון ברנר)
אם הייתם שואלים את יאיר ניזר הנער מה הוא יעשה בבגרותו, הוא כנראה היה עונה לכם שהוא יהיה שחקן כדורסל מקצועי. התשובה הזו לא באמת הייתה מפתיעה מישהו: ניזר, המתגורר במושב ניר יפה, מתנשא לגובה של שני מטרים. הוא הצטיין כבר מילדותו בכדורסל ואף שיחק בנבחרת העתודה של ישראל. אבל לחיים יש את הכיוון שלהם, והגורל זימן לו יעדים אחרים. "בגיל 18 הייתי שחקן כדורסל בקבוצת הפועל עפולה-גלבוע, ששיחקה אז בליגה הלאומית", מספר ניזר, כיום בן 33, "יום אחד חוויתי פגיעה עצבית משמעותית ללא שום סימן מוקדם. נוצר לי קריש דם בעורק הראשי, שפגע לי במערכת העצבים. כתוצאה מכך נפגעה יכולת התנועה של כתף שמאל וקרסול שמאל שלי. זה קרה ככל הנראה בגלל נפילה לא טובה שקרתה באחד המשחקים של הקבוצה, אבל לא באמת יודעים מה הייתה הסיבה לפציעה עד היום".
הפגיעה קטעה לניזר את קריירת הכדורסל. במשך שנים הוא ויתר על חלום הספורט המקצועני, אך לפני כשנה שוב ניצתה בו האהבה לתחום והוא המציא את עצמו מחדש כספורטאי פראלימפי. ובעוד שהבחירה המובנת מאליה הייתה להפוך לשחקן כדורסל בכיסאות גלגלים, ניזר מצא תחום שהולם טוב יותר את מצבו הגופני החדש: הוא הפך להודף כדור ברזל ומטיל כידון, ובשני התחומים הינו ההבטחה הפראלימפית הבאה של ישראל.
סיפורו מעורר ההשראה של ניזר הוא רק אחד משלל סיפורים מיוחדים אליהם נחשפנו במהלך השבועות האחרונים במסגרת פרויקט "בוקר טוב יותר" המשותף ל-ynet, "ידיעות אחרונות" ותלמה. כתמיד גם הפעם השלים את התמונה ספורטאי ללא מוגבלות כשהפעם היה זה נמרוד קרביצקי, בן ה-22 מרמלה, לוחם טאקוונדו מבטיח וסגן אלוף אירופה באומנות הלחימה קוריאנית. השניים נפגשו במכון וינגייט לשיחה מרתקת.
נמרוד גדל באשדוד והגיע לטאקוונדו באופן כמעט מקרי: דרך פלייר תמים שהונח בתיבות הדואר של תושבי השכונה והזמין את הילדים להצטרף לחוג הספורטיבי. "הייתי בן חמש בערך כשקיבלנו את הפלייר בדואר שסיפר על החוג החדש שנפתח, ואמא שלי הציעה לי לנסות", מספר קרביצקי, "הלכתי לאימון כשאין לי מושג על מה מדובר ומהרגע הראשון התאהבתי באמנות הלחימה הזו ובאנרגיה שהיא דורשת. בהמשך, כתלמיד בבית ספר, הייתי מחכה בקוצר רוח שיגיע כבר הערב ואוכל ללכת להתאמן, להיפגש עם החברים ולפגוש את המאמן".
איך מילד שמתאמן בעוד חוג שכונתי הגעת לרמות הגבוהות בענף?
"די מההתחלה בלטתי בספורט הזה. בסביבות גיל עשר השתתפתי בתחרות ארצית, שבה ראה אותי לראשונה יחיעם שרעבי – המאמן שלי כיום. הוא התלהב מהיכולות שלי וקרא לי להצטרף לנבחרת ישראל לקדטים (הנבחרת הצעירה). מאז אני מייצג את ישראל בתחרויות בינלאומית. עד היום גם הייתי 12 פעמים אלוף ישראל".
היו לך רגעי משבר?
"עד גיל 17 לא הצלחתי להשיג מדליות בתחרויות בינלאומיות וזה כמעט שבר אותי. חשבתי על פרישה. למזלי החלטתי להמשיך והתארים הגיעו אחר כך".
בשנת 2019 זכה נמרוד במדליית ארד באליפות אירופה (בקטגוריית משקל עד 68 ק"ג) ובשנת 2020 זכה במדליית הכסף ובתואר סגן אלוף אירופה. מאחר שהענף לא היה כל כך מוכר עד לא מזמן, הוא הפך לאחרונה לשם מוכר לא בגלל הישגיו הספורטיביים, אלא בגלל עניינים שבלב: מאז 2019 הוא בזוגיות עם לוחמת הטאקוונדו הישראלית אבישג סמברג, אלופת אירופה לשנת 2020 במשקל עד 49 ק"ג, זוכת מדליית הארד באולימפיאדת טוקיו ומי שהעלתה את הענף הלא מוכר על מפת הספורט הלאומי.
גם נמרוד כמעט הגיע לאולימפיאדה, מה שיכול היה להפוך את החוויה למושלמת עבור שניהם. "לצערי הפסדתי את כרטיס הכניסה לאולימפיאדת טוקיו וכעת אני הפנים לאולימפיאדת פריז", הוא אומר, "השאיפה שלי היא להיות מספר אחת בעולם בענף הטאקוונדו. אני רוצה לעשות היסטוריה".
מי שגם רוצה לעשות היסטוריה הוא ניזר. גם אצלו הקריירה הספורטיבית החדשה החלה די במקרה. "לאחר הפציעה שחוויתי עברתי שיקום במשך מספר שנים ואז התחלתי להתאמן בחדר כושר", הוא מספר, "במקביל קיבלתי תעודת הוראה מווינגייט, השלמתי תואר ראשון בתקשורת והתחלתי לעבוד כמורה לספורט בבית ספר יסודי בעין השופט. לפני כשנה, אחת המורות בבית הספר, שהיא גם מאמנת פראלימפית, שאלה אותי למה אני לא מתאמן במסגרת פארלימפית כלשהי. בגלל גובהי והעובדה שיש לי כתפיים רחבות היא המליצה לי להתאמן בהדיפת כדור ברזל. חשבתי על זה, החלטתי לנסות, והניסיונות הראשונים שלי היו מאוד מוצלחים. למעשה, שברתי את השיא הישראלי בהדיפת כדור ברזל באחד האימונים".
המהפך אותו עבר ניזר התרחש במהירות עצומה. בעקבות התחרות הבינלאומית היחידה שבה הוא הספיק להשתתף טרום משבר הקורונה הוא כבר מדורג במקום ה־27 בכל העולם. השתתפות בעוד תחרויות, אפשר להניח, תשפר את מיקומו באופן דרמטי. "השאיפה שלי כיום היא להגיע למדליה באולימפיאדת פריז ואני מאוד מוכוון מטרה ליעד הזה", הוא מעיד, "נכנסתי לתחום הדיפת כדור ברזל בצורה מאוד משמעותית. אני עורך שלושה אימונים ביום וגם מקפיד על תזונה ספורטיבית. בנוסף, אני מתאמן בהטלת כידון, אך למרות התוצאות הטובות שלי לא הספקתי להשתתף בתחרות בינלאומית בענף".
מעבר להיותך ספורטאי אתה גם מורה לספורט בבית ספר. הילדים יודעים שאתה מתאמן לאולימפיאדה הבאה בהדיפת כדור ברזל?
"כמובן, והם גאים בי מאוד. יתרה מכך: אני חושף אותם המון לענף הזה, שהוא פחות מוכר בישראל. הם מתלהבים, רוצים להתנסות בעצמם, וזה כשלעצמו שווה את הכל".
בשיתוף תלמה
