הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות (ADHD) היא אחד הגורמים העיקריים לתחושות של מתח, לחץ וחוסר אונים בקרב הורים לילדים הסובלים ממנה. כך עולה ממחקר חדש שנערך במרכז שניידר לרפואת ילדים, בהובלת מנהלת מרפאת קשב וריכוז ד"ר אירית שור ספיר.
"הפרעת קשב וריכוז שמלווה בהיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת ביכולת הקשב והריכוז, שמלווה בפעלתנות יתר ובאימפולסיביות", מסבירה ד"ר שור ספיר. "זו הפרעה כרונית שככל הידוע תמשיך ללוות 50-80% מהילדים הלוקים בה גם בגיל ההתבגרות. ב-30-50% מהמקרים היא תמשיך גם בבגרות. היא פוגעת בתפקוד של הילד במישור הלימודי, החברתי וההתנהגותי, ובמצבו הרגשי - שמלווה לעיתים קרובות במצוקה וכן ביחסים עם הוריו. זו הפרעה עם בסיס אורגני, אך התפתחותה וחומרתה תלויים באופן הדוק בתפקוד ההורי והמשפחתי".
קראו עוד:
"המחלה של זמננו"
מנתוני המרפאה במרכז עולה כי שכיחות הפרעת קשב וריכוז נעה בין 7.3-10.1% וגבוהה יותר אצל בנים לעומת בנות ביחס של 1:4 (שמונה בנים על כל שתי בנות). בשני העשורים האחרונים חלה עלייה דרמטית בשכיחות המדווחת של ההפרעה, עד שהפכה לסיבה הראשונית לפנייה לשירותי בריאות הנפש בקרב ילדים בגילי בית הספר. לא פלא, אפוא, שהפרעה זו זכתה לכינוי "המחלה של זמננו".
"הפרעת ADHD אצל ילדים גורמת לירידה בערך העצמי ובאיכות החיים שלהם. יותר מ-80% מהילדים הסובלים ממנה סובלים גם מהפרעה נוספת", מסבירה ד"ר שור ספיר, "30-60% מהילדים לוקים בהפרעת התנגדות מתמרדת - 50% נמצאו כלוקים בהפרעות מצב רוח, וכ-30% אובחנו עם הפרעת חרדה. בנוסף, נמצא ששיעור לקויות למידה בקרב ילדים עם ADHD הוא 30%-20. תופעות אלו מתחזקות בגיל ההתבגרות".
מהן ההשלכות האפשריות על הילד? ועל ההורים?
"ההשלכות השליליות של הפרעת ADHD עלולות לנוע בין ביצועים נמוכים בבית הספר ונשירה, אלימות, קשיים חברתיים, דימוי עצמי נמוך ומצוקה רגשית - ועד עבריינות, התמכרות לסמים, התנסות מינית מוקדמת, נהיגה לא זהירה, סיכון גבוה לתאונות דרכים ועוד.
ד"ר אירית שור ספירצילום ביתי"נוכחותו של ילד עם ADHD גורמת פעמים רבות לריבוי קונפליקטים במשפחה. הסימפטומים המאפיינים ADHD מובילים לקשיים במערכת היחסים של הורה-ילד, והורים רבים מדווחים על תחושות של חוסר מסוגלות הורית ותסכול בהתמודדות היום יומית עם ילדיהם. לעיתים תחושות אלה מתעצמות לנוכח התנהגות מתנגדת ועוינת שילדים אלה מפגינים פעמים רבות.
"הורים רבים מדווחים על תחושה של כאוס בבית וקושי לנהל את הבית והילדים. מבחינה זו, הסמכות ההורית חדלה מלהתקיים - וההורים מוצאים עצמם מותשים ממלחמה אבודה. במחקר שנערך במרפאה נמצא כי הורים לילדים עם ADHD חווים סטרס גבוה יותר, חוסר סמכות הורית, וכן תמיכה מועטה יותר מהסביבה. בנוסף, הורים מדווחים שהם חשים אשמים על כך שהם מתקשים לחוש אמפתיה כלפי הילד ומצוקתו, ואף חשים אנטגוניזם כלפיו. ההורים חווים את הילד כמציק, חסר כבוד כלפיהם, מתלונן, והם מפרשים את התנהגותו פעמים רבות כ'עושה להם דווקא'. מה שכמובן יוצר ריחוק בין ההורה לילד, וגורר תחושות אכזבה ואשמה אצל הילד, שנמצא גם ככה במצוקה.
"עם הזמן, הורים יכולים לפתח בשוגג עמדות ודרכי פעולה שאינן מועילות. הגנטיקה הקשורה להפרעה מצביעה כי ישנו סיכוי גבוה שלמבוגר עם ADHD יהיה ילד עם ADHD. כך מתפתח לעיתים קרובות מעגל שלילי של הסלמה, שבו בעיותיהם של ההורים מחזקות את בעיותיו של הילד ולהיפך. להפרעת קשב יש מרכיב תורשתי, ולכן יש צורך באבחון ובטיפול גם של קרובי המשפחה כדי לשפר את האינטראקציות המשפחתיות ולהגיע לתוצאות ארוכות טווח טובות יותר עבור כולם".
אבות מתנערים, אימהות בדיכאון
ד"ר שור ספיר מציינת כי אחד התנאים המקדימים לקבלה לטיפול במרפאת הקשב וריכוז של בשניידר הוא הגעתם של שני ההורים להדרכת ההורים: "ניסיון העבר מלמד שכ-40% מהאבות משאירים את הטיפול בילד עם ADHD לאימא, והם אינם משתפים פעולה עם הדעה לטיפול ולהדרכה. הסיבה, לרוב, קשורה בתפיסתם בעצמית של חלק מהאבות כסמכותיים יותר מאשר בת זוגם, ולכן הבעיה בטיפול בילד היא שלה, והיא זו שצריכה 'להשתפר'.
"פעמים רבות האב משאיר לאם את כל ההתמודדות עם הילד - בהתארגנות בבוקר ובערב, בלימודים בבית הספר ובשיעורי הבית, בבעיות החברתיות, ובשכנוע לקחת את הטיפול התרופתי. האימא המותשת נשארת לבדה בחזית, וכתוצאה מכך מרגישה חוסר אונים ולחץ רב, בדידות ומצוקה רגשית. בל נשכח, שבשל האופי התורשתי של ההפרעה, בחלק מהמשפחות יש ילדים נוספים עם הפרעת קשב, מה שמקשה עוד יותר על ההתמודדות, והופך אותה לבלתי אפשרית".
"פעמים רבות האב משאיר לאם את ההתמודדות עם הילד, בהתארגנות בבוקר ובערב, בלימודים בבית הספר ובשיעורי הבית, בבעיות החברתיות, ובשכנוע לקחת את התרופות. האם המותשת נשארת לבד בחזית, בחוסר אונים ובלחץ, בבדידות ובמצוקה רגשית"
איך זה משפיע רגשית על האימהות?
"אנחנו רואים במרפאה אחוזי דיכאון גבוהים יותר אצל אימהות לילדים עם ADHD, נתון שנתמך על ידי הספרות המקצועית המצביעה על שיעור גבוה יותר של דכאון אימהי, מצוקה, ואף התמכרות. בנוסף, הספרות המחקרית מראה יותר גירושים בקרב הורים לילדים אלה. מכאן, שאחת המטרות הראשונות היא לשנות את האווירה בבית. ההורים חייבים להיות מלוכדים ולדבר בקול אחיד על החוקים והגבולות בבית.
"כשהאבות משתפים פעולה, אנחנו רואים שהטיפול עובד באופן הרבה יותר טוב. קודם כל כי האימא לא לבד ומצבה הנפשי משתפר, ושנית כי האבא מעביר לילד מסר ברור - 'אני אבא שלך, אני אוהב אותך, דואג לך ואחראי עליך. אכפת לי ממך, אני מעורב, אני נוכח'. אנחנו מעודדים סוג אחר של הורות לאבות שמתבססת על קשר ישיר וקרוב בין האבא לבנו, בניגוד למודל שבו 'אימא מנהלת את אבא' או 'אבא עוזר לאימא'.
"כשהאווירה בבית מווסתת ורגועה יותר, כשההורים מדברים בקול אחד, זה משפיע ישירות על התנהגות הילד. גם הילד נעשה מווסת ורגוע יותר. אנחנו מעודדים את ההורים להדגים בעצמם את ההתנהגות שהיו רוצים לראות אצל הילד, להשהות תגובה ו"להכות בברזל כשהוא קר", כלומר להירגע ואז לחשוב מהי הדרך הנכונה ביותר להגיב, במקום להגיב באופן אימפולסיבי וכועס. בסופו של דבר, ילדים רואים וילדים עושים. אימא או אבא יכולים להגיד לילד להירגע עד מחר, אבל אם אימא תצעק ואבא יתרגז, הילד יתנהג כפי שיראה ולא כפי שאומרים לו. ככל שמדגימים את ההתנהגות הרצויה יותר פעמים, הסיכוי שהילד יפנים אותה גדל".
"אנחנו רואים במרפאה אחוזי דיכאון גבוהים יותר אצל אימהות לילדים עם ADHD, נתון שנתמך על ידי הספרות המקצועית, שמראה יותר גירושים בקרב הורים לילדים אלה. מכאן, שאחת המטרות הראשונות היא לשנות את האווירה בבית"
אימהות ואבות משפיעים אחרת על ילד עם ADHD
נתון מעניין שעולה מהמחקר הוא ההבדל שקיים בין השפעת האב על ילד עם ADHD לבין השפעה של האם. בעוד שהקשר עם האימא עשוי להשפיע לטובה על בעיות ההתנהגות של הילד, הקשר עם האבא ישפיע על ויסות ההיפראקטיביות ושיפור הריכוז.
לתפיסתה של ד"ר שור ספיר, כדי שאלה יבואו לידי מימוש - על ההורים עצמם לעבור הדרכה ולשנות את האופן שבו הוא מתמודדים ומתקשרים עם הילד. "כשאנחנו מסתכלים מקרוב מה בטיפול בהורים הביא לשינוי לטובה אצל הילד, אנו רואים שככל שהאימא הפכה להיות פחות חסרת אונים מול הילד, כך בעיות ההתנהגות שלו הצטמצמו, וככל שהאבא היה יותר נוכח ושימש כעוגן, הפרעת הקשב והריכוז של הילד נעשתה מווסתת יותר. במילים אחרות, ניתן להסביר את השיפור בתסמיני הליבה של הADHD של הילד יותר על סמך השינוי שחל באבא, ולכן על אחת כמה וכמה נוכחותו של האבא בתהליך הטיפולי היא קריטית", היא מסבירה.
איזה כלים יש להורים היום, במה הם יכולים להיעזר?
"ההבנה הזו, לגבי תרומת ההורים בעיצוב התנהגות הילד, הובילה להולדתן של תוכניות התערבות הממוקדות בהורים. המטרה שלהן היא להניע שינויים בהתנהגות ההורים, בתפיסותיהם, בדפוסי התקשורת שלהם ובהבנתם את השפעת התנהגותם על הילדים. בהדרכות מתאימות נעשית עבודה על חיזוק הסמכות ההורית ועל חיזוק העגינה ההורית. ההורים לומדים כיצד ליצור סדר יום, חוקים וגבולות בבית. הם לומדים לווסת את עצמם ולשלוט בעצמם טוב יותר. הם לומדים כיצד לייצר נוכחות והשגחה הורית, וכן כיצד לבנות לעצמם רשת תמיכה בקהילה הקרובה, איך להוריד את הקונפליקטים וההסלמה בבית, וכיצד לחזק את התקשורת החיובית עם הילד. גישה זו הוכיחה את יעילותה עבור ילדים עם הפרעת ADHD במחקרים שנעשו באירופה ובישראל במרפאתנו במהלך עשר השנים האחרונות".
איזה טיפולים מוצעים כיום לילדים?
"אנחנו מאמינים בשילוב בין כמה סוגי טיפול לילד, בהתאם לצרכיו ולקשיים הספציפיים שלו. אנו משלבים בין טיפול תרופתי, הדרכת הורים ונוירופידבק. נוירופידבק היא שיטת טיפול שבה המטופלים מאמנים את מוחם לעבוד ביתר יעילות בעזרת משוב שמתקבל בזמן אמיתי מקריאת הפעילות המוחית שלהם. אגב, בימים אלה מסתיים מחקר רחב היקף במרפאה שבו נבחנה יעילותן של שיטות הטיפול השונות בילדים עם ADHD. המחקר שנעשה בתרומת עמותת 'ילדים שלנו' בחן את היעילות של ארבעה סוגי טיפול - טיפול תרופתי, הדרכת הורים, נוירופידבק וטיפול משולב של הורים-ילדים.
"הממצאים הראו כי לכל טיפול יתרונות מסוימים, כאשר היתרון הגדול ביותר בשיפור מצב ההורים נמצא בקרב המשתתפים בהדרכת הורים. השיפור הגדול ביותר במצב הילד, על פי דיווחי ההורים, נמצא בקרב המשתתפים בקבוצת ההדרכה, והשיפור הגדול ביותר במצב הילד, לפי דיווחי המורות, היה בטיפול התרופתי ובטיפול מסוג נוירופידבק. הן הטיפול התרופתי והן הדרכת ההורים הראו שיפור לא רק בהתנהגות הילד ובהפרעת הקשב, אלא גם ביחס לשיפור בדיכאון ובחרדה של הילד.
"לתפיסתי, יש לשוחח עם ההורים, הילד ולעיתים גם עם צוות בית הספר. לקבל מידע רחב ככל הניתן מגורמי המקצוע שעובדים עם הילד. ומתוך כל המידע המתקבל ורצון הילד והוריו, לבנות את הטיפול הנכון עבור הילד. עתיד הטיפול בהפרעות קשב וריכוז עוד לפנינו ומעניין להמתין ולראות אילו אפשרויות יהיו זמינות בעתיד. עם זאת, אנו כבר יודעים להגיד היום בביטחון שטיפול בילד עם הפרעת קשב וריכוז חייב לכלול מרכיב של הדרכת הורים, שיכולה לתת מענה לא רק לילד אלא גם להורים ולמשפחה כולה".
