הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון ירד מ-11 ב-2014 ל-6.7 ב-2023, כך עולה מדו"ח שפרסמה חברת בזק לפני כשבועיים. ב-2014 רק לשליש מבני 9-6 היה סמארטפון, ואילו היום יותר ממחצית מהילדים (59%) בגילים אלו כבר מחזיקים בסמארטפון משל עצמם.
אפליקציית ווטסאפ היא בין הראשונות שנהוג להתקין וסביר להניח שתהפוך מהר מאוד לאמצעי התקשורת העיקרי של הילדים עם חבריהם ובני משפחה, וטוב שכך. זו אפליקציה המאפשרת זיהוי של האדם שעומד מעבר לקו, באמצעות מספר הטלפון שלו, וזאת בניגוד לזיהוי באמצעות פרופיל כזה או אחר, המסוגל בקלות רבה יותר להסתיר את האנשים הזרים, שלעתים גם מתחבאים מאחורי דמויות בדויות.
עם זאת, הווטסאפ אינו חף מבעיות, ביניהן גם כאלו המסכנות את ביטחון ילדינו באופן מיידי כמו העברה פרועה ולא אחראית של תכנים לא הולמים, קישורים מסוכנים ואתגרי רשת עם פוטנציאל נזק. בעיות אחרות נוגעות לבעיות חברתיות או תקשורתיות שניתן לפתח כתוצאה משימוש לא מבוקר ולא מפוכח באפליקציה, בעיקר באפשרות לפתיחת מספר גדול של קבוצות התדיינות מרובות משתתפים.
בבעיות האלה הייתי רוצה להתמקד בטור זה.
המפץ הגדול של רעש הווטסאפ
ילד צעיר שמקבל לידיו לראשונה את הסמארטפון שלו עלול להיסחף עם שטף ההודעות בריבוי הערוצים, ואולי אפילו לטבוע בים הקבוצות שנפתחות בלי הפסקה ומכילות תכנים שונים, מגוונים, בחלקן אנשים זהים או שונים לחלוטין, והעומס עלול לייצר גם בלבול.
כל חבריו זמינים פתאום בלחיצת כפתור. והוא זמין עבורם בכל עת בלחיצת כפתור. הטלפון הסלולרי מספק לו מיקרופון, ולתפיסתו, הוא חופשי להשתמש בו מתי שרק ירצה. הרעיון שבצד השני נמצאים ילדים אחרים שמקבלים הודעות, ברוב המקרים במקביל למספר ילדים נוספים, ושההודעה שלנו אולי תופסת אותם ברגע של חוסר-קשב או שהיא עלולה להיות פוגענית באופן מסוים – כלל לא נמצא בתודעה שלו.
התוצר הסופי הוא כמות גדולה של הודעות הדדיות, קוליות וכתובות, ויזואליות ונעות.
כאשר ההורים לא מגבילים את ההתנהלות בקבוצות ומדברים עליה מראש, הילדים ימצאו את עצמם פותחים קבוצות רבות ומצורפים לקבוצות רבות, מבלי שהתרגלו לאופן שבו מתנהלים בשיחה מרובת משתתפים.
בסופו של דבר הילדים יבינו בעצמם איך נוח יותר להתנהל, אך מצד שני, ללא השגחה ועזרה שלנו, יש סיכוי גבוה יותר שהילדים יסגלו הרגלים רעים של חוסר הקשבה, תזזיתיות, מעבר מהיר בין תוכן אחד לאחר וחוסר תשומת לב. גם היעדר התאמה של התכנים לקהל – זה נושא שלא תמיד נלקח על ידם בחשבון.
כשההורים לוחצים על הבלם
בין אם בגלל התנסות אישית, התנסות ילדים בכיתות מקבילות, או התנסות עם ילדיהם הגדולים – יש הורים שממהרים לעצור את הטירוף שנוצר ולהקשיח את הגבולות.
"אנו מרשים רק קבוצה אחת של כל ילדי הכיתה" או "אנו לא מרשים קבוצות ווטסאפ בכלל" – אלה הפתרונות שאני שומע פעמים רבות מהורים. אלו פתרונות מקובלים לחלוטין, אלא שאנו חייבים להסתכל על תהליך התפתחותם של הילדים באופן הדרגתי. גבולות קשיחים כאלה, ללא תהליך של הרחבת הגבולות, יוביל לפריצת הגבולות בשלב מסוים באופן חד-צדדי ובצורה כזו שהילדים לא למדו כיצד להתמודד עם "העולם שמחוץ לאותם הגבולות" באופן מיטבי ועם הליווי המתאים.
כך ייצא שאנחנו, ההורים, נהיה נתונים בלחץ תמידי לקראת פריצת הגדר הזו של הילדים ולא יהיו לנו הכלים להתמודד איתה בשיקול הדעת הנכון. מה עדיף לעשות? לקיים שיח בריא על היתרונות והחסרונות שבריבוי קבוצות.
עקרונות השיח
הסבירו לילדים על החסרונות בריבוי קבוצות בגיל צעיר – הרעש הרב שריבוי קבוצות, במיוחד אם הן מיותרות, יכול לייצר, ודברו על העובדה שכאשר הילדים מצורפים לקבוצות, או מצטרפים בעזרת קישור, הם בקלות יכולים למצוא את עצמם בקרב אנשים זרים שלא בהכרח יטיבו איתם.
הסבירו על החיסרון הגדול מכל והוא שהילדים, בשלב שבו הם נמצאים, הם חלק מקבוצה גדולה יותר שהיא כיתה. קבוצת ווטסאפ בה נמצאים רק חלק מילדי הכיתה היא מקום שבו יהיה קל להסתודד בו, ולגרום לילדים שאינם בקבוצה להרגיש מבודדים, לייצר חרמות ומכאן הדרך קצרה לתופעות לא רצויות.
להסביר מתי כן הגיוני לפתוח קבוצת ווטסאפ ובה רק חלק מהילדים, למשל כשהם הולכים ביחד לאותו החוג - ובקבוצה נוח להתעדכן בתכנים ובתיאומים הקשורים בנושא, מבלי להטריד את שאר ילדי הכיתה.
עשה ואל תעשה – כך תעזרו לילדיכם להתמודד עם ריבוי קבוצות הוואטסאפ
הצטרפות לקבוצה חדשה חייבת להיות בתיאום עם ההורים בתחילת הדרך – עודדו את הילדים לספר לכם כאשר הם מצורפים לקבוצות, ובוודאי שאסור להם בתחילת הדרך להצטרף לקבוצות באמצעות קישור שהם מקבלים ולא משנה מי שלח אותו. הדבר משול לחציית כביש לבד בגיל צעיר מדי. קבוצה שאינה מוכרת יכולה לכלול אנשים זרים, וגם אם יש בה רק מספרי טלפון מוכרים, ייתכן והקישור לקבוצה מצוי גם אצל אדם זר שיצטרף בהמשך. צרו הדרגתיות ביכולת הילדים ליצור בעצמם קבוצות והתחילו מגבול קשיח.
קבוצה צריכה להיות בעלת מטרה – בקשו מילדיכם שלא ליצור קבוצה שאין לה מטרה מוגדרת, ולא לשהות בקבוצה ללא מטרה כזו. כך, כאשר תאפשרו להם ליצור קבוצות האחד עם השני באופן מסודר, עליהם יהיה לוודא שלקבוצה יש נושא שברור לכולם, ואין חפיפה מיותרת עם קבוצות אחרות.
הסבירו את מטרת הקבוצה – עתה, כשהשיח הוא תמיד סביב מטרת הקבוצה, חשוב לדבר על התאמת התוכן למטרה. מטרה הגיונית לקבוצה כיתתית, למשל, היא לשאלות והודעות הקשורות בשיעורי הבית, או לתקשורת עם התלמידים והמורה מעבר לשעות הלימודים. שם הגיוני שלא יופיעו "שטויות", שלא יהיו רלוונטיות למורה. נכון? אז גם כך בהתאמה לקבוצות אחרות.
אפשר לפתוח קבוצה זמנית למטרה זמנית – ייתכן שכמה ילדים ירצו לדבר על אירוע נקודתי כמו ארגון מסיבת הפתעה לחבר. כאשר הילדים מוכנים מבחינתכם, אפשרו להם ליצור קבוצה במקרה כזה, אבל בקשו מהם למחוק את הקבוצה בסיום, כדי למנוע גלישה להסתודדות. מטרת קבוצה בסגנון "שיח ביני לחבריי אברהם, יצחק ויעקב" היא מטרה לגיטימית עבור אנשים בוגרים, אך במקרה של ילדים במסגרת כיתתית, יש בכך מורכבות שאנו צריכים לנטרל עד שהילדים יהיו גדולים מספיק, וביחס אליה עדיפה בהרבה המורכבות המינורית של יצירת ומחיקת קבוצות.
תוכן הקבוצה וזהות חבריה ומנהליה צריכים להתאים למטרת הקבוצה – גם כאשר יגיעו ילדיכם לרגע שבו הם כבר רשאים לפתוח קבוצות ולהצטרף לקבוצות על דעת עצמם, עליהם לוודא שהקבוצות רלוונטיות למטרה לשמה נפתחו. אם מצטרפים אנשים שאינם מתאימים למטרה, חסרים חברים המתאימים למטרה, או שמועלים תכנים שאינם מתאימים למטרה שהוגדרה בשם הקבוצה, על הילדים לדעת לספר לכם ההורים, או להחליט שהם יוצאים ממנה בעצמם.
עברו מדי פעם ביחד עם ילדיכם על הקבוצות שהם חברים בהן – למשל, ודאו שאין קבוצות חופפות שלא לצורך שכן זהו מדרון חלקלק להעלאת תכנים סתמיים שיהפכו להיות מסוכנים מחוסר תשומת לב. ודאו שאין מספרים שאינם מזוהים בתוך חברי הקבוצה, ודאו שלא נשלחים תכנים לא הולמים, והסבירו את המשמעות של מה שאתם עושים יחד – שהדבר נועד לשמור על ביטחונם האישי והרגשי.
נצר שוחט הוא אב לשלושה, שירת בעבר בתפקידי הוראה טכנולוגית והיום משמש בתפקיד בכיר בחברה בין-לאומית לפיתוח מוצרי הגנת סייבר. שוחט הוא מחבר הספר "דרך הדלת: כך לימדתי את ילדיי בטיחות ברשת"
פורסם לראשונה: 10:11, 25.02.24
