"אמרו לי שאני צריכה להביא את הבן שלי לאבחון פסיכודידקטי, אבל אין לי מושג בדיוק מה זה", היא אומרת. בפנייה הזאת שלה יש כאב עצום, קושי ועייפות. לפעמים פחד ממה שצפוי להתגלות, ולפעמים ציפייה לפתרון. אני מנסה להבין למה, מה הצורך, מה השאלה שמטרידה אותה ואת בית הספר ששלח אותה. אני מנסה להבין אם אבחון הוא הדבר הנכון בשלב זה.
קראו עוד:
אני מודעת לכך שהורים מכירים הכי טוב את הילדים שלהם - את הקשיים, את היכולות ואת הצרכים שלהם, ולא אחת הם צריכים עזרה בניסוח המצב, בעיקר לעצמם, במילים ברורות ומדויקות אבל גם עדינות. כהורים, אנחנו מושפעים מהתפיסות שלנו את עצמנו, מהתפקוד שלנו כתלמידים בבית הספר, ומהדברים שהיו לנו קשים אז. אנחנו משווים את עצמנו לאחים גדולים, וגם את הילדים, וזה בסדר כי זו ההשוואה היחידה שיש לנו.
בדיוק במקום הזה נוח גם שיש מורים שיודעים להשוות לילדים בני הגיל - בכיתה, בקבוצה, בבית הספר. אנחנו מושפעים מתפיסות מקובלות כמו - "אם הוא רק היה מתאמץ הוא היה מצליח". אנחנו מושפעים גם מהפחדים שלנו ותחושות האשמה. "בדיוק ילדתי את אחיו כשהיא עלתה לכיתה לא', אם רק הייתי יושבת איתה יותר זה היה אחרת". נשמע מוכר?
"לא תמיד התשובה הנכונה היא אבחון. לפעמים יש לסייע, למשל בהוראה מותאמת, ולהבין אם זה מקדם את הילד. היכולת של הילדים לפצות על הקושי ולהיעזר בסיוע היא קריטית"
מה זה אבחון פסיכודידקטי?
אבחון פסיכודידקטי הוא אוסף של מטלות, שמטרתן היא לבדוק את רמת הקריאה, הכתיבה והבנת החשבון. האבחון מנסה להסביר מה מקור הקושי של הילד, כמו חשיבה, שפה, מוטוריקה, זיכרון, קשב ועוד. מקור הקושי יכול להיות גם רגשי ולא קשור ללקויות למידה, כמו במקרים של חרדה או בעקבות משבר משפחתי או אישי.
לא תמיד התשובה הנכונה היא אבחון. פעמים רבות צריך לתת סיוע, כמו הוראה מותאמת, ולהבין אם הוא מקדם את הילד ובמה. היכולת של הילדים לפצות על הקושי ולהיעזר בסיוע היא קריטית להבנת הקושי - ולכן יש צורך לפעמים לדייק את סוג העזרה, ואת השיטה שבה מלמדים, לפעמים צריך לדייק את סוג הטיפול הנכון.
ייתכן שהקושי המרכזי של הילד הוא בקריאה, והוא "מפטר" כל מורה כי הוא לא מוכן לגעת בקושי שלו - וצריך לעזור לו רגשית. לפעמים צריך למצוא את איש המקצוע שנראה נכון להורה, שמתחבר לילד ומתאים לו. לפעמים זה כמו קסם, ובמקרים אחרים התהליך ארוך ומתיש - אבל אי אפשר לקצר אותו. זה נכון במיוחד בגיל הצעיר, שבו לא צריך למהר להגיע לאבחנה, ויש עוד הרבה זמן לעבוד עם הילד או הילדה. זה נכון במיוחד עכשיו, אחרי תקופות של למידה לא סדירה בימי הקורונה, והמורכבות הרגשית שמלווה את הימים הללו.
מתי לפנות לאבחון?
הרגע הנכון לאבחון הוא במצב שבו אנחנו מרגישים שאנחנו לא מוצאים את הדרך הנכונה לקדם את הילד או הילדה שלנו, או שהסיוע להם "נתקע". לא אחת גם צריך לעזור למורה ולצוות בית הספר עם כלים לעבודה עם הילדים - לחשוב יחד איך אפשר לעזור להם להבין טוב יותר, לזכור טוב יותר, לכתוב בהיר יותר, להתרכז יותר זמן, לרצות להתמודד עם הקושי - ולא לוותר. כהורים, אין לנו כלים לתת לבית הספר, אבל חשיבה משותפת עם הצוות החינוכי יכולה להעלות כיווני עבודה חדשים, לפני האבחון ואחריו.
לעיתים הורים פונים לאבחון פסיכודידקטי כי הם רוצים שילדיהם יקבלו אפשרות להקראה במבחנים, או לבחינה בעל פה. הורים רוצים שהילדים שלהם יצליחו בלימודים מן הסתם, שיקבלו ציונים טובים, ושהדימוי העצמי שלהם לא ייפגע למרות הקושי הלימודי. ובכן, הם צודקים - אבל לפעמים מתן התאמות כאלה במבחנים בשלב מוקדם מדי לא עוזר לילדים, אלא דווקא מקבע אותם עם הצורך בסיוע.
ילד שמגיל מוקדם לא ידע את לוח הכפל, למשל, וכפל זו פעולה שאנחנו עושים הרבה ביומיום שלנו, יזדקק להתאמות במקרים מסוימים. אבל לפעמים עלול להיווצר מצב שבו הסביבה "תוותר" עליו, ולא תתעקש עוד ללמד אותו משהו חשוב כמו לקרוא לבד. לפעמים זה חוסם את הילד או הילדה מהאפשרות לגלות את הכוחות העצמיים ואת היכולת להתגבר על קושי - שזו הלמידה הכי חשובה בחיים.
ויש מקרים שאבחון הוא הדבר הכי נכון - ועכשיו. אבחון הוא עושה סדר, ומכוון את דרך הפעולה כשאנחנו הולכים לאיבוד ומרגישים חסרי אונים מול הסיוע שאנחנו רוצים וצריכים לתת. אבחון יכול להיות התחלה של תהליך שרואה את הילד ואת הכוחות שלו, שמגייס אותו ואת הסביבה לעבודה. אבחון נכון נותן את ההתאמות הנכונות עבור הילד, כך שהוא יוכל לבטא את הידע שלו למרות הקשיים, ולהרגיש מצליח ובעל יכולת.
ככל שהילד צעיר יותר וטרם ניסינו לסייע לו - מומלץ להמתין עם תהליך אבחוני. במידת האפשר, נקדים טיפול לאבחון. ככל שהילד בוגר יותר, והתחושה היא שניסינו אבל העזרה שהוא מקבל לא מקדמת אותו – יש מקום לחשוב על פנייה אבחון. בנוסף, חשוב להתייעץ עם צוות בית הספר שמכיר את הילד ויודע מהם הרווחים האפשריים מאבחון בכל גיל. אם אתם מתלבטים בנוגע לצורך, או חשים שאתם זקוקים לייעוץ, פנו לאיש מקצוע שהמומחיות שלו משלבת ידע על מערכות חינוך ותהליכים התפתחותיים, לימודיים ורגשיים של ילדים.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומאבחנת דידקטית
