ממש עוד מעט נעבור לשעון חורף - בלילה שבין שבת לראשון, בשעה 2:00 לפנות בוקר, המחוגים יזוזו שעה אחת לאחור, כלומר לשעה 01:00. בעוד שרבים מאיתנו ייהנו משעת שינה נוספת, לא מעט הורים חוששים שמא יצטרכו להתעורר עם ילדיהם שעה מוקדם מהרגיל.
אכן, יש ילדים שמפגינים גמישות רבה בשינה, ועבורם סביר שהמעבר יהיה חלק. עם זאת, עבור רוב ההורים, רק המחשבה על התעוררות בשעה אחת קודם, לא ממש נעימה. הדבר נכון במיוחד בקרב הורים הנמנים עם חברי "מועדון ה-05:00 בבוקר" הידוע לשמצה.
לפני שנפנה לכלים שיסייעו לנו לצלוח את המעבר לשעון החורף, חשוב שנבין מדוע תינוקות מגיבים למעבר שונה מאשר מבוגרים - והסיבה לכך טמונה בהשפעה של החושך על תזמון השינה של התינוק. עם רדת החשכה, מוחם של התינוקות יתחיל בהפרשת מלטונין, כתוצאה מכך הם יהיו עייפים ומוכנים לשינה.
בחורף, החשיכה מגיעה מוקדם מהרגיל ולכן צפוי שהתינוקות יתחילו להתעייף מוקדם יותר - ובעקבות כך גם יתעוררו מוקדם יותר. עלינו המבוגרים, החשופים יותר להשפעות של אורות ומסכים עד שעות מאוחרות, לרוב ההשפעה תהיה פחותה.
קראו עוד:
סיבה נוספת לכך שתינוקות ומבוגרים מגיבים שונה למעבר לשעון החורף, קשורה לתגובת המוח לעייפות יתר - שכן מוחם של תינוקות רגיש יותר לעייפות יתר ולהשפעותיה השליליות, בהשוואה אלינו המבוגרים. עבור תינוק שרגיל ללכת לישון בשעה 19:00 בכל ערב, משמעות מעבר השעון היא שכעת הוא יתחיל להיות עייף כבר בשעה 18:00. אם נמשיך להשכיבו ב-19:00 כפי שהוא רגיל, הוא עלול לסבול מעייפות גדולה מדי בעת ההרדמות. וכאשר התינוק עייף מדי, מופרשים בדמו הורמוני סטרסט, כמו קורטיזול ואנדרנלין. תחת השפעתם, התינוקות עלולים להתקשות להירדם אף שהם מאוד עייפים, להתעורר יותר בלילה ולהקיץ מוקדם יותר בבוקר.
מעבר חד או מעבר הדרגתי?
כללית, יש שתי אסטרטגיות להתמודדות עם המעבר לשעון החורף, והן מעבר חד ומעבר הדרגתי. האפשרות הראשונה תתאים יותר לילדים הרגישים פחות לאותה עייפות יתר, וייתכן שעבורם הדבר הנכון ביותר הוא "להעביר" אותם לשעון החורף בבת אחת. כלומר, אם ילדכם רגיל להירדם בשעה 19:00, גם למחרת המעבר נמשיך להשכיבו בשעה 19:00.
כדי לדעת האם ילדיכם רגישים או לא לעייפות יתר, פשוט היזכרו במצבי שינוי אחרים בשעות השינה שלהם ובתגובה שלהם לכך. למשל, חשבו כיצד הם התמודדו עם השכבות מאוחרות בערבי החג האחרונים. אם לא ראיתם השפעה על שנת הלילה או שעת היקיצה בבוקר, כנראה שילדיכם לא מאוד רגישים לעייפות יתר.
גישה שנייה היא המעבר ההדרגתי - אם מצאתם שילדכם רגיש לעייפות יתר, ההמלצה היא למעבר הדרגתי לשעון החורף. בחירה בכך עשויה להפחית את ההשפעות הפוטנציאליות השליליות של עייפות היתר על מוחו של ילדכם. באסטרטגיה זו כדאי להתחיל כבר כעת, עוד לפני שהשעון עבר רשמית, כדי לאפשר תהליך חלק ככל הניתן.
איך עושים זאת?
התחילו לדחות את שעת ההשכבה של התינוק ב-ב-10 דקות בכל כמה ימים. למשל, במקרה שהתינוק רגיל ללכת לישון בשעה 18:00, נתחיל להשכיבו ב-18:10, לאחר כמה ימי הסתגלות לשעה החדשה, נוכל לנסות לאחר את השעה ל-18:20. כך, נמשיך בתהליך בעוד שאנחנו מוודאים שאין השפעה שלילית על הלילה ושעת היקיצה, עד שנגיע לליל המעבר והתינוק שלנו יושכב ב-19:00. בליל המעבר השעה "תתאפס" והוא יושכב בעצם בשעה הרגילה שלו, ב-18:00 בערב.
תנומות יום. הקפידו על תנומות ביום בשעות הקבועות של ילדיכם, ושמרו על תנומות יום איכותיות וארוכות. ככל שילדכם ישן טוב יותר ביום, הסיכוי שלו להגיע להשכבת הלילה עייף, אך לא עייף מדי, גדל. אין זה הזמן לעשות שינויים וניסויים מיותרים בתנומות היום - כעת, עד להסתגלות לשעון החדש, שמירה על השגרה ומסגרת השעות המוכרת, תקל עליו ועליכם.
עקבו אחר סימני עייפות. שימו לב אליהם, ופעלו בהתאם. גם אם תכננתם להשכיב את הילדים בשעה מאוחרת מהרגיל, חשוב להמשיך ולהיות קשובים לסימני העייפות שלהם. ואם הבחנתם בהם, הדבר הנכון יהיה פשוט להשכיב אותם לישון, וכך הם ואתם תנצלו את מלוא פוטנציאל השינה. אל דאגה, תמיד תוכלו לחזור לתוכנית ההשכבות שלכם למחרת.
טפלו ביקיצת בוקר מוקדמת. בתקופת המעבר, ובתקופת החורף בכלל, השמש זורחת מוקדם יותר, כך שייתכן שילדיכם יתעוררו מוקדם מהצפוי. במקרה כזה, במידה שהם לא קוראים לכם או בוכים, כדאי להשאירם במיטה ככל הניתן. אם מתעוררים קולות של בכי, נסו לסייע להם לשוב לישון, גם אם זה בסיוע משמעותי, פשוט כדי לזכות בילד ערני ורענן יותר לאורך היום, וכדי להתמיד בשינוי בשעת השינה בלילה.
אם ילדכם התקשה לחזור לישון, והחלטתם שאין מנוס אלא להוציאו מהמיטה ולהתחיל את היום, חשוב שתשמרו על המשך חשיפה לחושך. כלומר, אפשרו לו להיות בחדר מוחשך ככל הניתן על מנת להעביר את המסר למוחו כי מדובר עדיין בלילה. בנוסף, שמרו על כמה שפחות אינטראקציה וגירויים מעוררים - למשל, תוכלו לאפשר לו משחק עצמאי על השטיח בסלון המוחשך בזמן שאתם מנסים להמשיך ולנוח על הספה.
חשיפה לשמש ולאור. נצלו את העובדה שמזג האוויר עדיין נעים כדי לחשוף את ילדיכם לאור טבעי לאורך שעות היום. ככל שילדכם ייחשף לתאורה טבעית לאורך היום, כך הוא יצליח להסדיר את השעון הביולוגי ואת הפרשת המלטונין שלו לאורך היום והלילה.
נשמו עמוק והתמידו. חשוב להבין ששינוי השעון הביולוגי של ילדיכם הוא תהליך שדורש זמן. לרוב, כשבועיים בערך לתוך שעון החורף, ילדיכם צפויים להסתגל לשינוי בשעות השינה. לאורך תהליך ההסתגלות ייתכן שהם יהיו עייפים יותר מהרגיל, וכתוצאה מכך יבכו או יהיו נסערים יותר. חשוב שתבינו זאת ותכילו את הסערה בסבלנות, ותמשיכו להתמיד בשינוי. התוצאה לא תאחר לבוא.
הכותבת היא פסיכולוגית (MA בפסיכולוגיה קלינית של הילד), מלווה הורים בדרך ללילות רצופים
