בשיתוף תנובה
תוחלת החיים של האוכלוסייה בחברה המערבית עלתה במידה ניכרת במאה ה-21 , וממוצע שנות החיים של האדם חוצה את גיל 80, כפול מכפי שהיה בתחילת המאה הקודמת. "כשאנחנו מדברים על בני הגיל השלישי אנחנו מדברים על טווח שמתחיל בגילי 60 ועד גיל מאה. יש היום אחוז הולך וגדל של בני מאה", אומרת ד"ר ליאורה בר-טור, פסיכולוגית קלינית, מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין, וחברת ההנהלה של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה.
"חלק גדול של בני ה-60 וה-70 הם ברמה תפקודית גבוהה. מדובר באנשים שהיו פעילים וממשיכים להיות פעילים ורואים אותם בכל המסגרות שמקיימת כל רשות מקומית".
מה תפקידה של החשיבה החיובית בתהליך ההזדקנות?
"היום, כשמדברים על האוכלוסייה הבוגרת שמים את תשומת הלב על בריאות חיובית, שהיא שילוב של בריאות פיזית ובריאות נפשית. האם אתה בלחץ? מוטרד? חרד? מדוכא? עצוב ובודד? כשאנחנו מדברים על בנאדם מבוגר, נשאל את עצמנו לא רק מה מצבו הבריאותי הפיזי - לחץ הדם ומצב הלב, למשל - אלא גם מה מצבו הנפשי. אנחנו רואים קשר הדוק בין השני המצבים. כשאתה לחוץ, הדבר יכול להשפיע על מצבך הפיזי ולהעלות את לחץ דם ואת רמת הסוכרת. כל המרכיבים האלה הם פונקציה של סטרס".
כיצד זה התבטא בתקופת הקורונה?
"הבדידות והלחץ הם בעיה גדולה של אנשים מבוגרים וראינו כיצד הם משפיעים עליהם בתקופת הקורונה. לעומת זאת, יכול להיות אדם עם מחלות כרוניות שמצבו הנפשי בריא והוא יכול לחיות הרבה שנים, אם אינו מדוכא, ויש לו מוטיבציה ומצב רוח. מי שנהנה מתמיכה חברתית, יקבל כוח להמשיך לחיות. כמובן שצריכים לקחת בחשבון גורמים כמו המצב הכלכלי. אם מדובר במישהו בשולי החברה, מצבו קשה יותר".
הפסיכולוגיה החיובית, אומרת ד"ר בר-טור, לא מציעה רק דרך להתמודד עם דיכאון ועם ירידה בתחומי החיים או לתקן חולשות ולהפוך את החיים לנסבלים יותר, אלא גם למצוא את הסיבות שבזכותן כדאי לחיות - למרות המגבלות.
שישה מפתחות לחשיבה חיובית
"מבחינה פסיכולוגית יש לזה שישה מפתחות", היא מדגישה: "הראשון שבהם הוא קשר חיובי והדוק עם אדם אחד לפחות. הצורך בהתקשרות טבוע באדם והוא הכרחי להתפתחות נפשית תקינה. קשר משמעותי הוא תהליך דינמי ומתפתח שמתעצב כל הזמן, כשם שהשגת אושר אינה מטרה קלה אלא מאבק תמידי.
"המפתח השני הוא תחושה של אוטונומיה בקבלת החלטות ובניהול החיים. אוטונומיה היא היכולת לכוון את ההתנהגות, לעמוד בפני לחצים ותחושה פנימית של עצמאות המקנה לאדם יכולת להעריך את עצמו בלי שיזדקק לאישור הסביבה. בגיל מבוגר, כשפוחתים החיזוקים והתמיכה החיצונית, יש חשיבות רבה ליכולת להערכה עצמית אינדיבידואלית ולהשתחררות מנורמות חיצוניות.
"מפתח שלישי הוא האתגר שבהזדקנות - הצורך לשמור על דימוי עצמי ועל ערך עצמי חיובי למרות החולשה הגופנית והיעדר הסטטוס המקצועי והחברתי שהיה לאדם בעבר.
"המפתח הרביעי", לפי ד"ר בר-טור, "הוא שליטה מרבית בסביבה לשם מימוש רצונות ותוכניות. יכולתו של האדם ליצור או לבחור סביבה שמתאימה למצבו הנפשי, הפיזי והחברתי, ומאפשרת לו להשתתף בפעילויות מעניינות ולגלות מעורבות בחיים באמצעות עיסוקים מנטליים ופיזיים.
"החמישי: כל אחד זקוק לסיבה לקום בבוקר, מאחר שסיבה זו נוסכת אמונה שיש משמעות ומטרה לחיים. בגיל מבוגר המטרות הן לטווח קצר וממוקדות יותר מאשר קודם. כדי להשיג תחושת סיפוק על המטרות להיות ברורות, וחלקן לפחות יתמקדו בסיפוק צרכיו של האדם ולא רק של אחרים.
"מפתח אחרון ולא פחות חשוב הוא תחושה של התפתחות מתמדת. בכל שלב בחיים, גם בשלבים האחרונים, כשהאדם מבוגר ומוגבל יותר, עדיין ראוי שתהיה לו יכולת להמשיך ולהתפתח ולממש יכולות ופוטנציאל כאדם.
"אני מכנה את ששת המדדים הללו 'מפתחות לבריאות חיובית' ומציעה לאדם לבחון באיזו מידה יש ברשותו את ששת המפתחות האלה והאם הם תקינים. ייתכן שאחד המפתחות חלוד או שבור, לכן נוכל לנסות לתקן אותו".
הכתבה היא חלק ממוסף מיוחד של "בית בריא" שמתפרסם היום ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תנובה
