האלימות חגגה אתמול לקראת סיום ההופעה של אייל גולן בפארק אשקלון. בקבוק מים מלא שנזרק מהקהל אל הבמה וכמעט ופגע בפניו של גולן עורר את חמתו, ובצדק. זו תופעה מסוכנת ופסולה שיש להוקיע ולמגר אותה. אבל גולן, שפרט להיותו זמר מפורסם הוא גם אושיה מקומית ודמות להערצה ולחיקוי של ילדות וילדים רבים, ואף של הוריהם, לא הצליח לכבוש את יצרו, ובמקום לנצל את הבמה שיש לו, תרתי משמע, ולהילחם בתופעה ובאלימות, הוא הסלים אותה. גולן עמד על הבמה, קרא אל מי שזיהה בקהל כזה שהשליך את הבקבוק לבוא אל מאחורי הקלעים כדי לסגור חשבון, כלומר לפתור את העניין כמו "גברים", כביכול, במכות, ולא כמו "ילדה בקוקיות", לדבריו. ואם זה לא הספיק, בְּעִדָּנָא דריתחא גולן בחר לקלל את העבריין ולקרוא לו קוקסינל, כאילו מדובר במילת גנאי איומה, ובכך הכפיש קהילה שלמה, קהילת הטרנסג'נדרים, ואפילו עודד אלימות מולה - כי אליבא דה גולן רק מי שקוקסינל מפחד להיות גבר ולהילחם.
אומרים ש"אין דנים אדם בשעת כעסו", אבל לאייל גולן אין את הפריבילגיה הזו, בטח ובטח כשכל מילה שלו מהדהדת מיד בתקשורת ובעיקר מהדהדת באוזנם של בני ובנות נוער רבות ורבים, גם כאלו שמתחבטים בזהותם המגדרית או שכבר מצאו את הכוח ואפילו האומץ לעבור תהליך להתאמה מגדרית. קוקסינל, חיפושית משה רבנו בצרפתית, היה שם הבמה של ז'אקלין שארלוט דיפרנואה, אמנית טרנסג'נדרית פורצת דרך. עם השנים כינוי זה התגלגל להיות כינוי גנאי לגברים נשיים, להומוסקסואלים ולטרנסג'נדרים. מה יעשו נער או נערה, אוהבי גולן או לא, שעומדים מול עצמם בחדר הסגור ויודעים מה הם מרגישים ומפחדים לספר להורים או לחברים שהם חשים אי התאמה בין המין הביולוגי שלהם למגדר איתו הם מזדהים? מה מרגישים טרנסג'נדרים שגם כך מאוימים חדשות לבקרים, כשהם הפכו לקללה ולאיום בפיו של הזמר הלאומי?
אני אב לבן טרנסג'נדר, ואם יש רגע אחד שנחרט בי בתהליך ההתאמה המגדרית של בני, שהחל לפני כמה שנים, היה זה כשאחד הנערים בבית הספר צעק לעברו מול כולם קוקסינל וירק עליו. לא היה זה רק העלבון מהסיטואציה והגועל מהיריקה, אלא גם הפעם הראשונה שהוא חווה אלימות מגדרית שכזו. היה זה רגע של שבר ומשבר, בשבילו ובשבילי, רגע שגילם את כל הפחדים ואת כל הכאבים. נכון, הבן שלי לא נתן לקללה ההיא לשנות את דרכו, אבל מילים ומעשים שכאלו יכולים לגרום לילדים ולילדות להסתגר בעצמם ולפחד לצאת לעולם ולהיות מי שהם רוצים להיות.
הגיע הזמן שמילים כמו קוקסינל, הומו, מפגר וכד', יצאו מארסנל הקללות. אייל גולן אומנם מיהר להתנצל וכתב: "מתנצל על המילים שבחרתי מתוך כעס ותסכול על הבמה, לא היה להן מקום". אבל את המסר ואת העלבון שהפיץ ברגע של כעס וחולשה יהיה קשה למחות זמן רב, כמו היריקה ההיא שעוד מלווה את בני ואותי שנים אחר כך.
אל תשכח/ עדי וולפסון
אַף חִפּוּשִׁית מֹשֶׁה רַבֵּנוּ
לֹא תְּיַפֶּה אֶת הָרֶגַע
שֶׁבּוֹ הֵטִיחוּ בְּךָ: קוֹקְסִינֶל.
וְשׁוּם דָּבָר לֹא יִמְחֶה
לֹא אֶת עֶלְבּוֹן הַיְּרִיקָה
וְלֹא אֶת הַצְּחוֹק הַמִּתְגַּלְגֵּל.
(מתוך בגוף ולא רק בו-פרדס, 2021)
הכותב הוא משורר, סופר, פרופסור להנדסה כימית, פעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל ואב לילד טרנסג'נדר. מחבר הספרים "אֲנִי אַבָּא שלך" (הוצאת פרדס, 2019) "בגוף ולא רק בו" (פרדס, 2021) ו- "כמו שהיורֶה" (פרדס, 2022)