הכול התחיל ביום שבו המתבגר הצעיר הציע לשטוף לי את האוטו תמורת תשלום. לא רק שאני לא נוהגת לשלם על עזרה בבית, אני מסבירה למתבגרים, מאז שהם היו קטנים, שאם אני הייתי שמה מונה על כל ההסעות שאני מסיעה אותם, כבר מזמן הייתי מתעשרת. אני גם מבהירה להם שבדיוק כפי שאנחנו, ההורים שלהם, לא מקבלים תשלום על הכנת אוכל, סידור הבית, כביסות, וכיו"ב, כך אין סיבה שהם יקבלו תשלום. וכמובן, אני מדקלמת להם שהיות שזה הבית של כולנו, כולם יחד נושאים בעול, גם אם זה לא תמיד כיף עילאי. יחד עם זאת, אני חייבת לציין שמכונית נראתה לי כקטגוריה נפרדת, כזו שאינה קשורה לעסקת החבילה המכונה "עזרה בבית". ולכן הבטתי במתבגר בסקרנות, וניסיתי להבין מאיפה, לכל הרוחות, הגיע הרעיון הזה לראשו.
למה אסור לשלם לילדים על עבודות בית
"אני מנסה לחסוך כסף, וכרגע אני לא מצליח להשיג עבודה", הוא אמר, " יש הרבה דברים שאני רוצה לקנות ואין לי איך לשלם. את תראי, אני אשטוף לך את האוטו ממש כמו ששוטפים במכונה. את תהיי ממש מרוצה". הסתכלתי עליו וחייכתי. תהיתי מתי בדיוק הוא הספיק לפתח יכולות שיווק משכנעות. אמרתי לו שאחשוב על כך, ואעדכן אותו בהקדם. בינתיים החלטתי לבדוק מה קורה בשטח. העליתי שאלה בפייסבוק, ובה ניסיתי לברר האם יש הורים שמשלמים לילדים שלהם על עזרה כלשהי בבית. התגובות הראשונות לשאלה שלי כללו בעיקר תדהמה והסברים מפורטים למה זה ממש לא מקובל ולא "בסדר". חיכיתי כמה ימים, ולאט לאט, התחילו להגיע גם קולות אחרים. הורים סיפרו לי בהודעות פרטיות שהם אכן משלמים לילדים על סיוע אבל לא מוכנים להיחשף. כשההודעות האלה הצטברו, הבנתי שהחשש הגדול של ההורים, יותר מאשר להוציא כסף, הוא הביקורת על החינוך שלהם. על מטלות בית לא אמורים לשלם. ההבנה של הילדים שיש לבצע אותן ויהי מה היא חלק בלתי נפרד מחינוכם. אך האם מדובר בכלל גורף? ואם כן, מדוע ישנם הורים שבכל זאת מחליטים לשלם, ועל מה בדיוק?
50 שקל לשעה
דן (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), מרעננה, אב לשני ילדים (12,8) משלם לילדים שלו על עבודה וניקיון בחצר הבית, וגם על מסאז'ים: "זה התחיל בחופש הגדול, כשהילדים היו משועממים לגמרי. הם ישבו כל היום מול המסכים, ואני לא יכולתי לראות את זה יותר. הצעתי לה כל מיני פעילויות והם התנגדו להכול. פשוט ישבו בבית ללא תזוזה, כשהם בוהים בטלוויזיה או בסמארטפון, במשך שעות על גבי שעות. בשלב כלשהו עלה לי רעיון. הצעתי להם שיעבדו בחצר, ואני אשלם להם. זה היה הדבר היחידי שהקים אותם. מאז הם יודעים שזה התפקיד שלהם".
למה בעצם לשלם להם?
"כי ידעתי שזה מה שיזיז אותם מהספה. הבן שלי אוסף כסף כדי לקנות אקס בוקס, והבת שלי תמיד שמחה לכסף נוסף. גם היה לי גם ברור שעבור הכסף הזה הם באמת יעשו מאמץ, וידאגו לסדר את החצר, לנקות, לטפל בעשבים ובעלים. זו לא עבודה פשוטה, והם בהחלט משקיעים מאמץ".
איך החלטת כמה לשלם להם עבור העבודה?
"אני נותן לכל אחד מהם 50 שקל לשעה, וזה נראה לי הוגן. בעיקר כי באמת יש הרבה עבודה".
ומה לגבי סידור החדר שלהם? גם על זה הם מקבלים תשלום?
"לא. זה לא אותו הדבר בעיניי, וזה גם מה שהסברתי להם. הבית הוא של כולנו, ולכן כולם אחראים על ניקיון וסדר בתוכו. לעומת זאת, החצר היא לא חלק מהבית, זו קטגוריה נפרדת. בחצר אף אחד לא מטפל, ואם הם לא היו רוצים את התפקיד הזה, אז הייתי מביא איש מקצוע".
איך הגיע הרעיון לשלם על מסאז'?
"זה התחיל כבדיחה. לאשתי, אמא שלהם, כאבו הרגליים, והיא לא הצליחה למצוא תור לרפלקסולוג בקופת חולים. הבת הציעה ששניהם יעשו לה עיסוי תמורת תשלום. זה כל כך שעשע אותנו שהסכמנו. אמרנו להם שיעשו שניהם יחד, ועל כל 10 דקות עיסוי כל אחד יקבל חמישה שקלים. הילדים התלהבו בטירוף. הם שמו מוזיקה, מרחו קרמים, ונכנסו לעניין. לאט לאט ההתלהבות שלהם הלכה וירדה. עיסוי זה לא כזה קל".
"אני יודעת שזה אקט לא חינוכי"
גלית מת"א, אמא לארבעה ילדים (16,12,9,5) מספרת שלאחרונה היא התחילה לשלם לילדים עבור טיפול בכלבה ובאוגר. "אני לא גאה בעצמי במיוחד", היא מודה, "אבל הגענו למצב שהיה ברור לכולם שאם מישהו מאיתנו לא מרים את הכפפה ומטפל בבעלי החיים של הבית, אז אנחנו מוסרים אותם. בעלי ואני עובדים קשה ולא נמצאים בבית רוב שעות היום. בסופי שבוע, כשאנחנו בבית, לאף אחד מאיתנו אין זמן או כוח להוציא את הכלבה או לטפל באוגר. כל העסק הפך לבלתי נסבל. מצאנו את עצמנו במריבות יומיומיות עם הילדים על מי מוריד את הכלבה ומי מנקה את הכלוב של האוגרים כי הריח שם כבר לא סביר".
ואז התייאשת.
"כן, התייאשתי. ידעתי שאם נמשיך ככה אני אצטרך למצוא ולממן דוגווקר, מישהו שיוציא את הכלבה באופן קבוע תמורת תשלום, ולכי תמצאי עכשיו מישהו כזה שאת סומכת עליו. הצעתי לבת הגדולה שלי שהיא תיקח את זה על עצמה, תמורת תשלום. היא ממש התלהבה, ומאז יש לנו בבית שקט. היא גם מטפלת באוגרים. אני יודעת שזה אקט לא חינוכי אבל אני חייבת לציין שלנו זה ממש מתאים".
איך מחליטים כמה לשלם?
"האמת לא הייתה לי שום הערכה. פשוט אמרתי לה שאני מוכנה להוסיף למי הכיס שלה 200 שקלים בחודש. זה היה נראה לי הגיוני".
מה הילדים האחרים אומרים על העניין?
"עכשיו הם מתווכחים איתה שגם הם גם רוצים להוציא את הכלבה לסיבוב, ושנשלם להם, אבל היא לא מוותרת על הג'וב".
תיאור המשרה: אחראי סידור מגירת הגרביים
חלי מחיפה החליטה שהיא משלמת לבנה בן ה-13 על סידור גרביים: "הבן שלי נדנד לי במשך תקופה ארוכה שהוא רוצה עבודה", היא מספרת, "הוא ניסה להשיג עבודה בכל מיני מקומות אבל בכל מקום אמרו לו שהוא צעיר מדי. הוא שאל אותי שוב ושוב אם יש לי רעיון מה הוא יכול לעשות, ואם אני יכולה לעזור לו. בסופו של דבר עלה לי רעיון. הצעתי לו תשלום חד פעמי על סידור המגירה של הגרביים".
למה דווקא גרביים?
"יש לנו בבית מגירה שאליה מגיעים כל הגרביים האבודים, אלו שנעלם להם הזוג. בהתחלה המגירה הזאת הייתה כמעט ריקה אבל לאט לאט היא התחילה להתמלא, והיום הגענו למצב שצריך לעמוד, במשך שעות, מול המגירה רק כדי למצוא גרביים".
איך הוא הגיב להצעה?
"האמת היא שהוא ממש לא התלהב, ואז העליתי את הרעיון של גיהוץ חולצות. אמרתי לו שאני מוכנה לשלם חמישה שקלים על גיהוץ חולצה ו-50 שקלים על סידור הגרביים. הילד חשב וחשב ובסוף אמר שהוא מוכן לסדר את המגירה. זה היה אמור להיות תשלום חד פעמי אבל בינתיים אנחנו ממשיכים עם זה. יש לציין שמאז יש שיפור רב בנושא. הוא ממש מתעצבן על כל מי שלא מכניס למכונת כביסה גרביים בזוג. איכשהו הוא עושה לנו סדר".
3 צפייה בגלריה
''זה היה אמור להיות תשלום חד פעמי אבל בינתיים אנחנו ממשיכים עם זה''
(צילום: shutterstock)
את לא חוששת שבשלב הבא הוא יבקש גם תשלום על שטיפת כלים או על סידור החדר שלו?
"לא. הכללים בבית מאד ברורים לכולם. בינתיים הוא נהנה מהתפקיד שלו, ובעיקר נהנה להרוויח את הכסף הזה. אני מניחה שכשהוא יגדל הוא ימצא עבודה אמיתית בחוץ, ויוותר על התפקידים האלו בבית".
מה דעתך על הביקורת החינוכית בעניין?
"אני מבינה את הביקורת אבל אצלי בבית אני אעשה מה שנוח לי. מצאתי דרך שבה הילד מרגיש שהוא עצמאי, ואנחנו מרוצים. אני לא רואה בזה שום דבר רע. זה גם סוג של חינוך, וכל עוד זה מה שמתאים למשפחה שלנו, אז בעיניי זה בסדר".
בשורה התחתונה התברר לי שהורים, לרוב, מחליטים לשלם לילדים על מטלות מסוימות מסיבות שאינן קשורות כלל לעזרה בבית, כמו ניסיון להוציא אותם מהמסכים, רצון לספק לילד עבודה או כשלהורה עצמו אין זמן וכוח למטלה. הם מוצאים תחום שנראה להם מתאים, ומחליטים לשלם. לכל ההורים שאיתם שוחחתי היה ברור שלא משלמים על הדברים הבסיסיים כמו שטיפת כלים, כביסה או סידור החדר.
אגב, אני מבחינתי החלטתי שאני מוכנה לשלם לילד על שטיפת המכונית, בעיקר אחרי שהאחים הגדולים שלו חשבו שזה יהיה בחינם, והתחילו לנדנד לו שינקה את המכוניות של כולם. רציתי שתהיה הפרדה ברורה בין עבודה לבין ניצול. לאחר שהודעתי לילד את החלטתי, הוא הסתכל עליי בזלזול קל, ומלמל: "זה כבר לא רלוונטי. הציעו לי לעשות בייביסיטר, וזה יוצא לי יותר משתלם".
