אלימות, חרמות, חשש מפגיעות פיזיות ומיניות, עלבונות מצד הצוות החינוכי - ומשבר אמון בין ההורים לבין מערכת החינוך. בהנהגת ההורים הארצית ערכו סקר מוגנות בקרב 2,165 הורים לילדים בגילי גן עד י"ב ברחבי הארץ, שסקר את תחושת המוגנות של ילדיהם במוסדות הלימוד. ממצאי הסקר, שנערך בשיתוף חוקרי אקדמיה מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה ו-UCLA, מגלה: אחד מכל חמישה הורים מרגיש שילדו אינו בטוח כלל, או בטוח במידה מעטה, בבית הספר.
לפי ממצאי הסקר שנערך בחודשים נובמבר-דצמבר 2021, 16.3% מהילדים נחשפו לשמועות פוגעניות, ו-11.3% היו מושא לשיימינג ברשת. כחמישית מההורים שהשתתפו בסקר (הרוב אימהות) דיווחו שילדיהם סבלו מהשפלות ועלבונות מצד אנשי הצוות החינוכי.
רק 10.6% מההורים שהשתתפו בסקר מרגישים שילדם בטוח במידה רבה מאוד. שיעורי אי-הביטחון גבוהים במיוחד בבתי הספר היסודיים: 26.1% מההורים חשבו שילדם אינו בטוח כלל או בטוח רק במידה קטנה. פרופ' אמריטוס רמי בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית, ד"ר רות ברקוביץ, פרופ' אבי אסטור מאוניברסיטת חיפה וחוקרים נוספים בצוות ציינו כי תחושת חוסר הביטחון, המשתקפת בנתוני הסקר, מתבטאת בדיווחים הרבים של הורים על פגיעה בילדיהם במהלך הסמסטר הראשון של שנת הלימודים הנוכחית.
קראו עוד:
בתקופה זו, דווח, יותר ממחצית מהילדים ספגו עלבונות והשפלות מצד תלמידים בבית הספר, ואחד מכל חמישה ילדים חווה פגיעה זו יותר מפעמיים במהלכו. כרבע מהילדים (26.4%) היו קורבן לחרמות, 16.3% לשמועות פוגעות ו-11.3% היו מושא לשיימינג (ביוש) ברשתות החברתיות. גם פגיעות פיזיות ואיומים בפגיעה פיזית לא היו נדירים - ההורים דיווחו כי 40% מהילדים נפלו קורבן לפגיעה פיזית לפחות פעם או פעמיים; 27.6% (יותר מרבע מההורים) דיווחו על איום בפגיעה פיזית בילדם במהלך הסמסטר האחרון. שיעור קטן מאוד של הורים דיווח שאנשי הצוות החינוכי פגעו בילדם באופן פיזי או מיני. אולם, הורים דיווחו שכמעט חמישית מילדיהם (18.1%) חוו השפלות או עלבונות מצד איש צוות.
"כרבע מהילדים (26.4%) היו קורבן לחרמות, 16.3% לשמועות פוגעות ו-11.3% היו מושא לשיימינג ברשתות החברתיות, וההורים דיווחו כי 40% מהילדים נפלו קורבן לפגיעה פיזית לפחות פעם או פעמיים"
מהסקר עולה עוד כי הורים רבים חוששים מפני פגיעה בילדיהם, הן על ידי עמיתיהם לספסל הלימודים והן על ידי הצוות החינוכי. באשר לתלמידים, החששות השכיחים ביותר היו מפני פגיעות רגשיות וחברתיות - כמעט מחצית מההורים (48.9%) חוששים במידה רבה או רבה מאוד שילד אחר ילעג, יעליב או ישפיל את ילדם במילים, כ-38% חששו שילדים יטילו חרם על ילדם, לא יזמינו אותו לפעילויות משותפות, או שיפיצו עליו שמועות (גם במרשתת) כדי לפגוע בו, ו-30% חששו שילדים יפיצו את התמונה של ילדם במרשתת בכוונה לפגוע בו או בה.
החשש מפני פגיעות פיזיות שכיח מאוד בסקר: כ-38% חוששים במידה רבה או רבה מאוד שילד יתפוס או ידחוף את ילדם, ואחד מתוך שלושה הורים חושש שילד אחר יכה אותו. כ-20% מוטרדים מפני סחיטה באיומים, וכ-16% חוששים שיאיימו על הילד שלהם בסכין או באולר. הורים דואגים גם באשר לפגיעה מינית בילדיהם: כ-30% חוששים מהערות מיניות, וכרבע מההורים מוטרדים מכך שאחד הילדים ינסה לגעת בילדם או לנשק אותו או אותה ללא רצונם.
באשר לאנשי צוות, החשש השכיח ביותר הוא שאיש צוות יעליב את ילדיהם או ישפיל אותו במילים (13.1%) בנוסף, 10.8% מההורים חוששים מפני פגיעה מינית בילדם: 10.8% מההורים חוששים במידה רבה ורבה מאוד שאיש צוות ייגע או ינסה לגעת בילדם באופן מיני, ו-9.7% - מפני הערות מיניות.
טיפול הצוות באלימות תלמידים
על אף שהורים רבים חושבים שלצוות החינוכי חשוב למנוע אלימות (60%) והם עושים מאמצים רבים לשם כך (49.2%), ההורים שהשיבו לסקר אינם חושבים שהצוותים טיפלו ברצינות ובצורה טובה באירועים שבהם ילדיהם נפגעו. רק כרבע מההורים (27.5%) חשבו שהם ניסו לטפל ברצינות רבה או רבה מאוד בפגיעה בילדם. בהתאם, רק כחמישית (20.6%) היו מרוצים במידה רבה או רבה מאוד, ויותר מחצי מההורים - בכלל לא מרוצים או רק במידה מועטה.
צוות המחקר מדגיש כי רבים מההורים שהשתתפו בסקר כלל אינם חשים שילדיהם בטוחים בבתי ספר, והם אינם מרוצים מהטיפול של מוסדות החינוך במקרי האלימות הרבים שאליהם נחשפו ילדיהם. לתחושות אלה יש השלכות על ההורים עצמם, ועל הגיבוי שהם נותנים למערכת החינוך מול ילדיהם.
כללית, צוין, יש דמיון רב בדפוסי הדיווח של תלמידים על היפגעותם מאלימות לבין דפוס הדיווח של ההורים. האחרון כולל מידה גבוהה במיוחד של פגיעות רגשיות וחברתיות, מידה גבוהה של אלימות מתונה יחסית, ושיעור נמוך יותר, אך לא מבוטל, של פגיעות פיזיות קשות יותר ופגיעות מיניות. יש בכך משום עדות לתקפות של תחושות ההורים, שאינן מנותקות ממה שחווים ילדיהם.
"רבים מההורים שהשתתפו בסקר כלל אינם חשים שילדיהם בטוחים בבתי הספר, והם אינם מרוצים מהטיפול של מוסדות החינוך במקרי האלימות שאליהם נחשפו ילדיהם. לתחושות אלה יש השלכות על ההורים ועל הגיבוי שהם נותנים למערכת החינוך"
"אובדן ביטחון ההורים במערכת"
סיגל שפיץ טולדנו, ראש צוות המוגנות בהנהגת ההורים הארצית, הגיבה לממצאים: "תוצאות הסקר מעידות על התחושות הקשות של ההורים בכל הנוגע למוגנות ילדיהם. ריבוי אירועי האלימות במוסדות החינוך יצר משבר אמון כה גדול, שייקח כנראה שנים לשקם אותו. חייבים למצוא פתרונות לאלתר ולא לחכות עוד דקה. הגיע הזמן לשנות אחת ולתמיד את שיטות ותכני הלימוד, ולאפשר לתלמידים ולתלמידות לנוח מהמרוץ ולעסוק בערכים, חברות, יזמות ודרך ארץ. מערכת הלימודים חייבת להשתנות משמעותית, ויפה שעה אחת קודם".
סיגל שפיץ טולדנויו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף מסר: "תוצאות הסקר המקיף שערכנו צריכות להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות. הממצאים שעולים מהנתונים משקפים תמונה מדאיגה של אובדן תחושת הביטחון של ההורים במערכת, ועל כך חייב להינתן מענה מיידי".
במשרד החינוך מסרו בתגובה: "סקר ההורים מצטרף לשורה של נתונים מדאיגים שהמשרד פרסם ביחס למצבם הרגשי של תלמידי מערכת החינוך בעקבות הקורונה, וביחס לאירועי האלימות התכופים והמוקצנים, שמתרחשים במערכת אחרי שנתיים מורכבות. לנוכח מצב זה, פרסמה שרת החינוך את התכנית המערכתית למניעת אלימות ("באים בטוב- לא מרימים ידיים").
"באשר לאנשי החינוך, לאורך הקורונה הם עובדים לילות כימים למען ילדי ישראל, והם ראויים לכל הערכה והוקרה על מסירותם. ככל שנאמרו אמירות פוגעניות או שנרשמו התנהגויות פסולות, הרי שיש לגנות ולהוקיע אותן. ככל שמתקבלות פניות בנושא, הן מטופלות ללא דופי. מכל מקום, אין בהן כדי להעיד על הכלל שעושה מלאכת קודש בתקופה מורכבת וקשה זו", לשון התגובה.
