בשיתוף תנובה
"רוב חוויות הילדות הטובות שחקוקות לי בזיכרון – קשורות באופן כלשהו לטיולים ולחופשים שיצאנו אליהם כשהייתי ילדה. ברגעים אלו, עם המשפחה והחברים, נולדות החוויות המשותפות, נולדים זיכרונות וגם לא מעט מהדברים שלומדים בחיים. עם ילדיי שלי אני מנסה ליצור ולצבור כמה שיותר חוויות כאלה, כמה שיותר זיכרונות מתוקים".
7 צפייה בגלריה
כל ילד צריך חופשה עם משפחתו, לטובת צבירת זיכרונות ילדות, שיעצבו אותו כאדם
(צילום: shutterstock)
חגית זהבי, מדריכת הורים ויועצת גמילה מחיתולים, נזכרת בנוסטלגיה של טיולי המשפחה, ומוסיפה: "כשהייתי ילדה, חיכיתי בקוצר רוח לסופי שבוע וחגים. במשך השבוע ההורים היו עסוקים, ובמועדים של חופשות, היינו יוצאים לטייל.
"לאמא ולאבא היה הרבה זמן והייתה הרבה סבלנות. אני זוכרת, שהייתי אוספת צדפים ואצטרובלים ונהנית מהרוח ומהאווירה השונה. היינו ישנים כולנו באוהל אחד.
לא מפתיע, אם כך שלזהבי דעה נחרצת על חופשות וחשיבותן בחיינו: "לא משנה אם בארץ או בחו"ל, במלונות פאר או באוהל, אם נסיעה אחת גדולה פעם בשנה או דווקא נסיעות קטנות לאורך השנה - כל ילד צריך חופשה עם משפחתו, לטובת צבירת זיכרונות ילדות, שיעצבו אותו כאדם.
"זיכרונות ילדות טובים הם תשתית בסיסית לבריאות נפשית. חופשה משפחתית בונה קשר, מחזקת חוסן ומהווה חומר גלם לחוויות וסיפורים משמחים ומצחיקים שהם 'רק שלנו'".
התנסויות חדשות
בשגרה, אנחנו עסוקים בהרבה דברים שצריך לעשות: משימות יומיומיות, עבודה, דברים שצריך להספיק. אנחנו ממהרים וחסרי סבלנות, "בקיצור, 'מתקתקים' את הילדים וממקבלים משימות", אומרת זהבי, "בזמן חופשה אנחנו נוכחים - בפניות פיזית ורגשית ושם נפתח פתח רחב להיכרות מעמיקה יותר, לשיח משפחתי רגוע, לשיתוף אישי יותר בין הורים לילדים, שדרכו הילדים יכולים ללמוד דברים חדשים ומפתיעים על ההורים".
מה למשל? "למשל, שאמא עשתה צניחה חופשית בעבר, או שאבא מפחד ממתקנים בלונה פארק או שבילדותו, שנא בדיוק כמו הילד, לאכול אבוקדו. דברים כאלה", היא אומרת, "הורים רבים שיתפו אותי, שבמהלך חופשות הם למדו מה ילדיהם אוהבים ולא אוהבים, היו יותר הזדמנויות לילדים לצאת מהתבנית הקבועות שלהם (שלא לדבר על ההרגל להיות 'תקועים' כל היום במסכים), ניסו לטעום מאכלים חדשים שעד כה סירבו לנסות או התנסו בחוויות חדשות, שבדרך כלל לא היו מסכימים. למשל, ילדים צעירים שחוששים ממים פתאום נכנסים לבריכה או ילדים בוגרים יותר שחששו ללכת לבד פתאום מעיזים".
המעבר לנוף אחר, לא משנה מהו, היא אומרת, מייצר סיטואציות שאנחנו לא רגילים אליהם, הזדמנות להכיר ולחוות אחד את השני מזוויות שונות, ללמוד שיעורי חיים שונים ואפילו להקנות ערכים על הדרך ולא כאקט חינוכי דידקטי.
7 צפייה בגלריה
המעבר לנוף אחר מאפשר הזדמנות להכיר ולחוות אחד את השני מזוויות שונות
(צילום: shutterstock)
חיזוק הקשרים בתוך המשפחה
זהבי מסבירה שגם יחסי אחים מתעצמים בזמן חופשה. "לינה משותפת באותו חלל, שיחות קטנות אל תוך הלילה, התמודדויות משותפות שדורשות מהם עצמאות, כמו הפעם ההיא, שהילדים שלי ירדו יחד מהחדר, בלעדינו, למועדון הילדים במלון, היעדר שגרת הלימודים – חוגים - חברים של כל אחד, גורמים להם לגלות האחד את השנייה. אפילו מריבות ופתרון קונפליקטים מחזקים את הקשר המשפחתי", היא אומרת.
אבל לא רק הורים וילדים הם משפחה וזהבי מרחיבה את הגדרות המשפחה המטיילת: "לאחרונה, אני שומעת על יותר ויותר משפחות בהן סבא או סבתא, לוקחים את הנכדים לטיול. בין אם מדובר בטיול שורשים, שמלמד על ההיסטוריה המשפחתית, או טיול לשם ההנאה בלבד, בכוחו של טיול כזה ליצור חיבורים בין - דוריים חזקים, שמושתתים לא רק על ההשתייכות המשפחתית הפורמלית, אלא על קשר אמיתי וקרוב. טיול כזה מחייב גישור על פערים, בין אם על תחומי עניין שונים בין צעירים לבוגרים, שעות קימה שונות ואפילו פערים ביכולת הפיזית, שמלמדים ילדים על התחשבות, התגמשות וויתור מתוך כבוד לאחר", היא אומרת.
בנו איתם זיכרון, גם בגיל צעיר
"למה בכלל לטרוח? הרי בגיל הצעיר הם ממילא לא זוכרים", אומרים הורים רבים ומעדיפים להישאר בבית. זהבי מסבירה למה בכל זאת שווה לצאת מהשגרה: "רק לקראת גיל 10-9 מבנה המוח המעורב באחסון זיכרונות מפותח מספיק ונוצרת הבשלות להבין ולהעריך חופשה מושקעת בחו"ל. בגילים צעירים, הזיכרון עובד אחרת והוא הרבה יותר חוויתי. ייתכן באמת, שהקטנים יזכרו פחות שמות של מקומות, נופים, מוזיאונים ואתרים, אבל הם בהחלט יזכרו את הדברים הקטנים והפשוטים שריגשו אותם - גלידה טעימה, בריכה שמותר לקפוץ בה, ים עם צדפים", היא אומרת ומדגישה, "גם אם הם לא זוכרים הרבה, החוויות התמימות, הקטנות והמשמחות, נשארות עם הילדים רגשית ומבססות את המשענת הנפשית החזקה שמקנה להם חוסן ומבססת את החיבור המשפחתי".
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בצריבת זיכרון הוא החיבור לרגש, כך שתקריות מרגשות במיוחד, גם חיוביות וגם שליליות, כמו הפתעות, סיטואציות מצחיקות או מפחידות ואפילו ריב סוער במיקום מיוחד עם האחים או ההורים, ייחקקו אצלם.
לסיום אומרת זהבי, "בדיעבד, כשאנחנו נזכרים בחופשה משפחתית, כמעט תמיד נזכור את הדברים הטובים, ונייפה את התמונה. לכן למרות שטיולים לרוב אינם מושלמים, אנו זוכרים אותם ככאלה. כך גם אם בדרך היו קשיים, בדיעבד אלה נצרבים בזיכרון כמשעשעים והופכים, גם הם, לאנקדוטה משפחתית".
הוראות חגית זהבי להכנת ספר הזיכרונות המשפחתי:
1. תכננו את הטיול מראש והיעזרו בטבלת ייאוש (שתראה כמה זמן עוד יש עד הטיול)
"במחקרים על אושר נמצא, שחלק ממיקסום חוויה הוא התכנון והציפייה אליה. לכן, לפני החופשה הכינו עם הילדים טבלה שכל יום יסמנו בה, עד ליום המיוחל. בנוסף, שתפו ותכננו יחד עם הילדים מה שניתן למשל: בחירת אטרקציה מרשימה שתכינו מראש – השינון וההתלבטות יעזרו לכך שזה ייחקק טוב יותר", אומרת זהבי.
2. אל תחששו למחזר
צרו מסורות וחיזרו לאותו יעד בו נהניתם יחד – עיר או מסעדה או אטרקציה. החזרה לאותו המקום שוב והציפייה לקראתו תהפוך את היעד לזכיר, אהוב ומוכר יותר וכך יש סיכוי טוב שהוא ייצרב בזיכרון", אומרת זהבי.
3. תתעדו
"צלמו תמונות, כתבו יומן מסע משותף, צלמו סרטונים - כמה שיותר. הקפידו שהמידע יהיה נגיש ומידי פעם דפדפו בו יחד והיזכרו ברגעים המצחיקים, המוזרים והמיוחדים מהחופשה. התיעוד והעלאת הזיכרונות מסייעים לזיכרון להיצרב ולהיכנס לתיבת זיכרונות הילדות האישית של הילדים שלנו".
4. השתמשו בעזרים טקטיים
"מפה גדולה (של ישראל או העולם) עם סימונים היכן ביקרתם, ספר מודפס ומעוצב עם התמונות שלכם או תמונה מהחופשה על המקרר - כל אלה יגרמו לכם להיזכר ולדבר על החופשה".
5. רכשו מזכרות
"קצת מיושן ולא תמיד שימושי, אבל פריט שתיקנו או תאספו מהחופשה ותציבו במקום מרכזי בבית יגדיל את הסיכוי שלה להיצרב בזיכרון", אומרת זהבי.
והנה שני מסלולים מהנים לכל המשפחה - הורים, ילדים וסבים וסבתות:
עקבות פינות החמד
לאן: נחל פרת, הצפוני בנחלי מדבר יהודה, שהמים זורמים בו כל השנה. נבקר בשלוש בריכות שנמצאות בחלקו העליון של הנחל.
איך מגיעים: יש צורך בשתי מכוניות. מגיעים לצומת כפר אדומים ופונים צפונה לכיוון כפר אדומים. אחרי כ־150 מטר מגיעים למעגל תנועה, ופונים בו לכביש 458 לכיוון אלון. נוסעים כשלושה ק"מ, וחולפים על פני צומת הכניסה ליישוב. ממשיכים לרדת בכביש ולאחר כ־1.3 ק"מ רואים מימין רחבת עפר, שמשמשת כחניה של המעיין עין מבוע. חולפים על פניה, נוסעים עוד כ־700 מטר, ופונים שמאלה לרחבת עפר שבה מחנים מכונית אחת. עם המכונית השנייה חוזרים באותה הדרך עד למעגל התנועה שסמוך לצומת כפר אדומים, ופונים ימינה לכיוון היישוב כפר אדומים. עולים בכביש המפותל, נכנסים ליישוב. לאחר כ־600 מטר פונים שמאלה במעגל תנועה לנופי פרת. נוסעים עוד כ־600 מטר, וחונים בצד שמאל של הדרך.
מה כותבים בווייז: חניון עין מבוע מצפור השישה
המסלול: חוצים את הכביש אל רחבת עפר קטנה, שממנה יורדים בשביל צר אל מצפור השישה. מתחילים לרדת בשביל תלול, המסומן בשחור. מגיעים אל משטח סלע, פונים שמאלה בשביל השחור, ויורדים בזהירות לערוץ נחל פרת עד שמגיעים לסדרה של מדרגות סלע עד שמגיעים לנחל פרת, ולמפגש עם השביל הכחול. כדי להגיע לבריכת המפל, פונים שמאלה והולכים בשביל הכחול עד לצמד בריכות שביניהן מחבר מפל קטן. חוזרים באותה דרך עד למפגש עם השביל השחור, שבו ירדנו קודם. בנקודה זו ממשיכים ישר בשביל הכחול, במורד הערוץ. ממשיכים בשביל שמתעקל שמאלה, יורדים במדרגת סלע בעזרת יתדות מתכת, ובתוך כדקה רואים משמאל בריכה יפהפייה, בריכת הקנים. אחרי שחייה, חוזרים אל השביל הכחול, וממשיכים במורד הנחל עד שיוצאים אל משטח סלע רחב שלאורכו נתקדם עד שנראה משמאל את הבריכה העגולה. משם ממשיכים בשביל הכחול. אחרי כשתי דקות חוצים את הערוץ, ומטפסים אל הגדה הימנית. עולים ויורדים בעקבות השביל הכחול ואחרי עד למפגש שבילים. נחבור לשביל האדום שמוביל אותנו אל רחבת העפר שצמודה לכביש בו השארנו את המכונית.
תשלום ושעות הפתיחה: ללא תשלום, בשעות היום
אורך מסלול הטיול: כ־3.5 קילומטר. כשעתיים וחצי עד שלוש שעות
רמת הקושי: בינונית
נגישות: המסלול אינו מונגש
בעקבות גן העדן
לאן: בין שטחי הפרדסים הצמודים למושב בית הלל, זורם ערוצו של נחל שניר. טיילת מסודרת, מוצלת ומונגשת סודרה לאורך ערוץ הנחל, לטובת המטיילים באזור. אחת הפינות היפות ביותר לאורך הטיילת מכונה "בריכת גן עדן" או "חוף קולומביה", ולא בכדי. ערוץ הנחל מתרחב עד לכדי כ־20 מטר, ויוצר לגונה יפהפייה. העצים הירוקים משתקפים במי הנחל הצלולים, ומוסיפים למראה היפהפה. מעט מדרום לבריכת גן עדן ישנה פינה קטנה ושקטה יותר, המכונה פינת '"הזולה" או "חוף בורגר", בה נהנים לשבת תושבי בית הלל, להיכנס לטבילה קצרה במי הנחל ולהירגע מהיום.
מה כותבים בוויז: בית הלל כניסה צפונית.
המסלול: ממקום החנייה חוצים את רחבת העפר והולכים לעבר מחסום לכלי רכב שנמצא בפינה המרוחקת. עוברים לצד המחסום והולכים בכביש צר שרובו מוצל. אחרי הליכה של 3-2 דקות פונים שמאלה לשביל עפר, עוברים בשער רחב שבכניסה אליו מוצב שלט "חוף קולומביה", ויורדים אל ערוץ נחל שניר. עוברים ליד נקודה בה מתחיל אחד ממסלולי הקיאקים בנחל, פונים ימינה, ומתקדמים בשביל צר ומפותל. השביל עובר תחת קנים גבוהים, וכן עצי תאנה וצפצפה. בתוך שתיים-שלוש דקות מגיעים אל רחבה גדולה שלצידה לגונה טבעית ויפהפייה, זוהי בריכת גן עדן. לאחר הבילוי בבריכה הנפלאה ממשיכים בהליכה בשביל הצר והמוצל, בתוך מנהרה שיוצרים הקנים הגבוהים. אחרי כחמש דקות של הליכה מגיעים אל שער נוסף. פונים שמאלה על פי השילוט לחוף בורגר, ונכנסים בינות הצמחייה והעצים אל רחבה קטנה שנפתחת אל ערוץ הנחל. זוהי פינת הזולה.
תשלום ושעות הפתיחה: ללא תשלום, בשעות היום. אורך מסלול הטיול: כ־1.2 קילומטר, כחצי שעה
רמת הקושי: קלה
נגישות: ההגעה לבריכת גן העדן וההליכה בשביל הטיילת ברמת הנגשה טובה
בשיתוף תנובה
