ליה פודלנסקי מצורן, תלמידת כיתה ט' על הרצף האוטיסטי, למדה בכיתות ז'-ח' בכיתה רגילה במסגרת תוכנית השילוב. אלא שבשנת הלימודים הקרובה היא תחזור ללמוד בחינוך המיוחד כדי שתוכל לקבל תמיכה ומעטפת טיפולית שמגיעה לה. פודלנסקי והוריה האמינו שבית ספר רגיל יפתח אותה מבחינה לימודית וחברתית, אך בפועל הם התאכזבו מהתוצאה.
אסיפת הורים
"כמו לעמוד מול 200 אנשים": מה שעובר על ילדים עם חרדה חברתית #48
43:44
"ליה רצתה ללמוד בכיתה רגילה כדי להיות יחד עם החבר'ה בגילה ביישוב, רצינו שהיא תיחשף ותשתלב בחברה", סיפרה אימה עינב. "לצערי, ליה לא קיבלה את המענה שמגיע לה, ולכן לא הצליחה להביא את עצמה לידי ביטוי. החלה נסיגה במוטיבציה, והיה קושי רגשי וחברתי, ולכן החלטנו שזה לא מדויק לה להישאר בחינוך הרגיל".
ליה אינה היחידה. כמוה עוד תלמידים רבים שהחלו שילוב בחינוך הרגיל חזרו לחינוך המיוחד, זאת על רקע המשבר החמור שהחל עם יישום חפוז של תיקון החוק לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים, ללא התאמות תקציביות נדרשות וחרף התנגדות כל גורמי החינוך ואנשי המקצוע.
קראו עוד:
הוועדה הציבורית שמינה שר החינוך יואב קיש לבדיקת הנושא גילתה כי בחמש השנים האחרונות זינק באופן דרמטי מספר התלמידים הלומדים בחינוך המיוחד: מ-128,725 בשנת 2019 ל-199,926 בשנת 2023 - גידול של 71,201 תלמידים, כלומר 55.3 אחוז.
תוך שנה אחת גדלה מערכת החינוך המיוחד ב-14 אחוז: מ-166,000 תלמידים בשנת הלימודים הקודמת ל-199,926 בשנת 2023. מאחורי הגידול הזה עומדות שלל סיבות, בהן גם הרחבת הגדרת הלקויות, רצון של ההורים לקבל מעטפת טיפולית רחבה לילדם גם אם אין לו לקות חריפה, וגם גידול במספר הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. לשם השוואה, הגידול במספר הילדים במערכת החינוך הרגילה עומד על שבעה אחוזים בלבד בתקופה המקבילה בחמש השנים האחרונות.
חברי הוועדה מוטרדים מהנתונים, וחוששים שהגידול המואץ והחריג יעמיק את המשבר ויקשה במתן מענים לחינוך המיוחד, אם המערכת הרגילה לא תתמודד עם הקשיים שלה. בשל האכזבה, התסכול הכאב, אלפי הורים מבקשים להוציא את ילדיהם מהחינוך הרגיל ולהחזיר אותם לחינוך המיוחד.
"בחמש השנים האחרונות זינק דרמטית מספר התלמידים בחינוך המיוחד: מ-128,725 ב-2019 ל-199,926 ב-2023, גידול של 71,201 תלמידים, כלומר של 55.3 אחוז. תוך שנה גדלה המערכת ב-14 אחוז"
נוכח הכאוס והכישלון של רפורמת השילוב בחינוך הרגיל, מינה שר החינוך יואב קיש ועדה לבחינת המשבר בחינוך המיוחד בראשות עמוס שפירא, לשעבר יו"ר אלו"ט ונשיא אוניברסיטת חיפה. הוועדה יצאה לדרך על רקע ההנחה שיישום חוק השילוב בחיפזון, חרף ההתנגדות של הסתדרות המורים, מנהלי מחלקות חינוך ואנשי חינוך שהתריעו מפני כישלון ידוע מראש בלי התאמות תקציביות, ללא הכשרת צוותי חינוך ובלי גיוס מערך פרה-רפואי - יצר כאוס והחמיר את מצב הילדים.
המורים מתקשים ללמד, מדווחים על תופעות של אלימות, ובמקום לקבל את ה"אחר" מתפתחת התנגדות לשילוב מצד הצוותים, התלמידים וההורים. יו"ר הוועדה שפירא אמר, כי המצב בחינוך המיוחד משקף את הקשיים במערכת החינוך הרגילה.
"האירוע מורכב והוא של כלל מערכת החינוך ולא רק של החינוך המיוחד. ככל שהמערכת הרגילה תתגבר על המחסור במורים, ההוראה בכיתות גדולות ועל סיבות שונות המקשות עליה, היא תוכל לתת מענה גם לחינוך המיוחד", הוא אמר.
לדבריו, מדיניות משרד החינוך היא שתלמיד צריך ללמוד במסגרת רגילה בקהילה. כיום כ-60 אחוז מילדי החינוך המיוחד לומדים במערכת הרגילה, המתקשה לתת מענה לצרכיהם, וכ-40 אחוז בחינוך מיוחד. "המערכת אמורה לתת מענה לכל ילד לפי צרכיו בכיתה רגילה. אך יש פער בין רצון המערכת והכוונות הטובות, לבין מה שקורה בפועל", אמר שפירא.
אבי קמינסקי, שהוביל מאבק נגד יישום חוק החינוך המיוחד כששימש יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, וכעת חבר בתת הוועדה הציבורית, אמר שאנשי חינוך הזהירו מהכאוס וראשי משרד החינוך התעלמו.
"הכשלים ביישום הם הגורמים המרכזיים לגידול הדרמטי בחינוך המיוחד, משום שהורים שהתאכזבו מהמערכת הרגילה חוזרים לחינוך המיוחד", הוא אמר. "המערכת הרגילה מתקשה לתת מענה לילדים גם עם לקות או הפרעה קלה בכיתות העמוסות. לכן ההורים, גם בהמלצת מורים, מרחיבים את האבחנה של הילד כדי שיקבלו מעטפת טיפולית רחבה שאינם מקבלים בחינוך הרגיל".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.08.23
