יוגה: מורידה מתח, משפרת ריכוז
בניגוד למה שמקובל לחשוב, יוגה מיועדת לא רק למבוגרים. "היום יש הרבה בתי ספר וגני ילדים שמשלבים יוגה במערכת השעות. רוב הילדים נהנים להפעיל את הגוף, זה טבעי להם. הם סקרנים, גמישים ומתמסרים בקלות", אומרת יעל קאולי, מורה בכירה לוויג'נאנה יוגה.
"כאשר אנחנו מטפלים בעצמנו בעזרת יוגה, אנחנו חווים ירידת מתח מיידית לאחר כל אימון וגם ירידת מתח מצטברת לאורך תקופה. אנחנו מחוברים יותר לעצמנו, אנחנו פחות תגובתיים ומסוגלים יותר להכיר במציאות", אומרת קאולי, שמתרגלת ומלמדת יוגה 26 שנים. לדבריה, יש ביוגה כמה כלים שמסייעים לנו להגיע לאיזון:
תנוחות היוגה (אסאנות): מחזקות, מגמישות ומסייעות בשיפור היציבה והתנועה. הן מקילות ומונעות כאבי גב ומפרקים ומשפרות את זרימת הדם.
תרגילי הנשימה (פרניאמה): מלמדים לנשום לאט יותר ועמוק יותר על ידי שליטה באורך השאיפות, הנשיפות ועצירות הנשימה. תרגילי נשימה מפעילים ומעסים איברים פנימיים ושומרים על חיוניות.
מדיטציה: מרגיעה את מערכת העצבים המרכזית, עוזרת להרגעת מתח וחרדות ומאפשרת חשיבה בהירה וצלולה. הדיוק ותשומת הלב הנדרשים באימון על כל מרכיביו, עוזרים לשפר את הריכוז והקואורדינציה.
לדברי קאולי, אימון יוגה עם ילדים משלב אלמנטים של דמיון, משחק וסיפור. "אנחנו שוזרים תנוחות יוגה בתוך סיפורים קצרים. הילדים מתלהבים מהאפשרות להיות צב או כלב או חסידה ומזדהים עם החיות".
הם מצליחים גם לבצע מדיטציה?
"לכאורה, אנחנו לא מצפים שילדים ייהנו ואף יתענגו על ישיבה עם עיניים עצומות, אבל בפועל, זה מדהים לראות איך ילדים וילדות בגיל יסודי נהנים ממדיטציה. נראה שככל שילדים חשופים יותר לגירויים כמו מחשבים או מוזיקה רועשת, כך הם נהנים יותר מהשקט שהם פוגשים במדיטציה".
מה הטווח המומלץ לאימון בגיל הצעיר?
"ילדים בגיל גן ויסודי אינם יכולים ואינם צריכים אימון של שעה וחצי. 15 דקות של אימון מותאם עבורם יקלו עליהם את הריכוז הנדרש מהם לאורך היום".
צ'י קונג: מעלה את רמת הקשב
"אם כל תלמידי ומורי מדינת ישראל היו מתרגלים צ'י קונג עשר דקות בכל בוקר, היינו רואים שינוי גדול ברמת האלימות וההפרעות וגם בהישגים בלימודים", אומרת רוני ויסמן, מאסטר צ'י קונג זה 20 שנה. "זה היה מעלה את רמת הקשב, מביא לשקט ומשפיע לטובה גם על המורים שהיו הופכים שלווים יותר. צ'י קונג זו מדיטציה בתנועה, שכאשר אנחנו מתרגלים לבצע אותה אנחנו יוצרים איזון במערכת העצבים, מגבירים ריכוז וחדות ומפיקים הרבה רוגע. אנחנו רואים שגם תרגול פשוט של כמה דקות מפחית את המחשבות הטורדניות, ותתפלאו, גם לילדים יש כאלה".
איך זה עובד?
"המיינד שלנו הוא כמו רכבת שנוסעת על מסילה: אנחנו יכולים לחשוב רק מחשבה אחת בו זמנית. ולכן ברגע שמתמקדים במחשבה על התנועה, תשומת הלב תהיה בתנועה ולא במחשבות שיש לנו. בנוסף, נזכה ביתרונות כמו יצירת זרימה אנרגטית ופיזית ושחרור של חסמים רגשיים כי זו מדיטציה לכל דבר, שעושה ריסטארט לגוף ולנפש".
ואיך ילדים מקבלים את השיטה?
"ילדים פתוחים מאוד לתרגול ומשתפים פעולה. ילד שיפגוש את השיטה במערכת הלימודים שלו יקבל מתנה לכל החיים".
NLP ודמיון מודרך: מזכירים את החוזקות
"כיוון שהמוח שלנו לא מבדיל בין דמיון לבין מציאות, אנחנו יכולים ללמד את הילדים שלנו כיצד להשתמש בדמיון כדי להיטיב את התחושות שלהם, ודאי כאשר אחרי חודשיים שלמים של חופש צריך להסתגל לשגרה של חזרה ללימודים", אומרת מור דואני, מומחית NLP ומטפלת באמצעות דמיון שמלמדת את הנושא בקמפוס ברושים.
"הדבר הכי חשוב שצריך לזכור הוא שתחילת השנה היא תמיד זמן של הסתגלות, ולכן השינויים והכניסה לשגרה צריכים להיעשות בצעדים קטנים ותוך כדי שמירה על עוגנים שיעניקו לילדים וגם להורים תחושה בטוחה. למשל, עצת זהב היא לצרף לילדים בכל יום גשר לבית ותזכורת ממנו בצורת פתק עם ציור יומי או כמה מילים מאיתנו, ההורים, שיזכירו לו את חוזקותיו. הטקס של אכילת הכריך ששלחנו איתו ביחד עם תזכורת מיידית מהמקום הבטוח, זה שאליו יחזור בעוד כמה שעות, יסייע לו להעביר את השהות בבית הספר בתחושת ביטחון.
"עוד הנחת יסוד של NLP, שנהדרת לילדים שחוזרים לבית הספר, אומרת שלכל אחד מאיתנו יש את כל המשאבים שאנחנו זקוקים להם כדי להשיג את התוצאות הרצויות. ולכן נלמד את הילדה או הילד שלנו שגם אם כרגע הם לא מוצאים את הדרך להתנהג בצורה מיטיבה והם נלחצים או מתבודדים או צועקים – שיזכירו לעצמם שכבר היו מצבים בחיים שהם ידעו להתנהג בצורה שהייתה טובה עבורם. העיקר שיידעו איך לחזור ולזהות בתוכם את המשאבים והיכולת".
טכניקת NLP חשובה ונוספת, שהיא כלי להורים ולמורים, עוסקת בצורך להפריד בין ההתנהגות של הילד לבין הילד. "ההתנהגות היא לא האדם, היא תוצאה של משהו שקורה ברגע זה", אומרת דואני. "כשאני יכולה להפריד את ההתנהגות מהאדם אני מבינה שההתנהגות נבעה מתוך מצוקה או הסתגלות או צורך להביע רגע. אני צריכה לזכור שההתנהגות מעידה על משהו שמבקש שינוי".
ואיך זוכרים את זה כשיש 40 תלמידים בכיתה?
"מורים צריכים לכבד את 'מפת העולם' של כל ילד, ולדעת לזהות אותה – וזה עוד מונח מ־NLP. וזה אכן אתגר. למשל, אם ילד פוחד מכישלון, לדבר איתו על זה שאין דבר כזה כישלון, אלא יש למידה וצמיחה, יש התנסות חדשה ויש לך את הכלים להרים את עצמך ולהמשיך כי מכל דבר כזה אנחנו לומדים".
עוד היא מזכירה שכיוון שהמוח שלנו גמיש מאוד, והוא גמיש בעיקר אצל ילדים, הם יודעים להשתנות בהתאם לצורך, ולכן טעות להניח שאם בשנה שעברה היה מצב מסוים גם השנה הוא יחזור על עצמו. "אפשרו לילדים להשתנות בהתאם לנסיבות, ותיווכחו שהם יכולים לעשות את הדברים אחרת מעל ומעבר לכל דמיון".
ומה עם דמיון מודרך?
"אפשר לתרגל עם הילד בבית דמיון מודרך קצר של מציאת המקום השקט והבטוח. לדבר איתו ולהגיד: 'אם הייתי שואלת אותך איזה מקום אמיתי או מקום מדומיין מסמן עבורך ביטחון ושקט, מה היית עונה?' לבקש ממנו לתאר את המקום, את הצבעים והריחות, מי האנשים או בעלי החיים שנמצאים שם. לחזור איתו על זה כמה פעמים, ואחרי שהמקום הזה מצויר לו בדמיון, להגיד לו שבכל פעם שהוא חווה בבית הספר חוסר שקט, רעש פנימי או חיצוני או חוסר ביטחון – בשניות הוא יכול לקחת את עצמו למקום הבטוח ולהירגע ואז לחזור, כי כאמור המוח לא מבדיל בין דמיון למציאות, והכניסה למקום הבטוח מאוד עוזרת לו להתמודד". •
